דניאל, בן 5.5, הגיע לטיפול בריפוי בעיסוק בהמלצת הגננת, בגלל קשיים בציור, כתיבה וקשיים ב"מוטוריקה עדינה".
כשנפגשתי עם הוריו לשיחה, שוחחנו גם על סדר היום של דניאל בבית. דבר ראשון שאלתי על העצמאות של דניאל בתפקוד היומיומי- לבוש, רחצה, אכילה. האם חשבה לרגע, ואז אמרה שהיא עדיין מלבישה אותו בבוקר.
"יש איזה קושי?" שאלתי, "הוא לא מצליח להתלבש בעצמו?"
"לא, הוא הקטן שלי, וככה התרגלתי, אף פעם לא ביקשתי ממנו להתלבש בעצמו".
כשאני מדברת עם הורים לילדים שעולים לכתה א', מאד ברור להם שהילד צריך לזהות ולשיים את שמות האותיות, לכתוב חלק מהן, לכתוב את שמו, לזהות ולשיים את הספרות ולכתוב אותן, לחשב חישובים פשוטים, הקשר של המיומנויות האלה לבית הספר מאד ברור.
פחות ברור הקשר בין העצמאות של ילדים בתפקודי יומיום ובכלל ובין הכנה לכיתה א'.
היכולת להיות עצמאי בחיי היומיום היא בין היכולות החשובות ביותר שצריך לפתח אצל ילדים בכלל, החל מגיל צעיר מאד, ובמיוחד אצל ילדים בגן חובה, לקראת המעבר לבית הספר:
להתלבש ולהתפשט, לנעול נעליים, לגרוב גרביים, ללבוש ולפשוט סווצ'ר או מעיל (ולסגור עם רוכסן/כפתורים, לתלות על מתלה), להיות עצמאי בשירותים (כולל ניגוב, הורדת מים ושטיפת ידיים), להכין לעצמו שוקו/מיץ, למרוח כריך, לחייג מספר טלפון, להחזיר משחקים וחפצים למקומם ועוד.
כשאתם מצפים מהילדים שלכם להיות עצמאים ואחראים על גופם ועל הציוד שלהם (משחקים בהם שיחקו, חפצים בהם השתמשו) אתם מעבירים להם מסר שאתם סומכים עליהם שהם גדולים ובוגרים ובעיקר שהם יכולים (גם אם לא עשה עבודה מושלמת, גם אם נשפך לה קצת, זה בסדר…).
במרחב שאתם יוצרים לילדיכם בבית, הם לומדים להשתמש בגופם כדי להפעיל חפצים שונים ולהשתמש בכלים וחומרים שונים באופן מיומן ויעיל (קרטון חלב, סכין, מטלית, מיכלים שונים, כפתורים, רוכסנים, גליל נייר, מספריים,מחדד,מחורר ועוד…).
הם לומדים לעבוד עם גופם בתיאום, לווסת כח, לארגן את סביבתם, לפתור בעיות ועוד מיומנויות רבות וחשובות מאד, בבית ובבית הספר.
הם משכללים את היכולות שלהם, ממקום של חויה ועשיה משמעותית, ובונים דימוי עצמי חיובי ובטחון ביכולותיהם. הם גם לומדים איך פועלים בעולם וממה כדאי להזהר.
מעבר לאחריות שלהם על גופם (כמו לבוש, שירותים, רחצה,אכילה) מומלץ ורצוי לתת להם תפקידים בבית: לפנות כלים מהשולחן, לנקות שולחן, לסדר את המיטה, להאכיל חיית מחמד, לסדר את המשחקים, להשקות צמחים וכד'.
התמיכה שלנו, המבוגרים, בנסיונות של הילדים לבצע משימות שונות באופן עצמאי, היא חשובה מאין כמותה:
ראשית, בעצם החשיפה של הילדים והדרישה מהם לביצוע עצמאי של פעולות שונות:
פעמים רבות הילדים יכולים ואפילו רוצים ואנחנו אלה שלא מאפשרים (כי זה לוקח זמן, כי זה מלכלך…).
כמובן שחשוב לשים לב ולא לדרוש מהילד דברים שאינו מסוגל להם שיצרו אצלו תסכול רב מדי או תחושה של כשלון.
אם יש לילד קשיים שמפריעים לו בתפקוד היומיומי חשוב מאד לפנות למרפאה בעיסוק שתאבחן את הילד ותתן לכם הדרכה, אך אתם כהורים חשוב שתהיו שם בשבילו ותעזרו לו אך לא תעשו למענו:
לפעמים מספיקה רק תזכורת (אתה זוכר איפה צריך להיות הציור שעל החולצה?) לפעמים יעזור לחלק את המשימה לשלבים ("קודם תכניס את הראש") ולפעמים צריך לעזור פיזית. חשוב שהילד יקבל את העזרה לה הוא זקוק ולא יותר.
שנית, ארגון הסביבה:
אם אנחנו רוצים שהילדים יהיו עצמאיים חשוב שהסביבה תהיה נגישה להם- שהבגדים, המשחקים, הכלים, חומרי היצירה, הספרים, יהיו בגובה נגיש ובמקום ממנו יוכלו לקחת בעצמם ואליו יוכלו להחזיר.
שלישית, הסובלנות והסבלנות שלנו:
לטעויות, ללכלוך, לזמן שזה לוקח- זהו חלק בלתי נפרד מתהליך בריא של למידה וצריך לתת לכך מקום.
רביעית ואחרונה- עידוד של הילד והעצמה שלו:
לא לחינם במילה העצמה ובמילה עצמאות אנחנו פוגשים את אותן האותיות:
המפגש שלי עצמי עם העוצמה שבי, מאפשר לי להיות עצמאי ובטוח ביכולותיי…
ואולי זה בעצם הפוך?
אולי העצמאות שלי היא זו שמפגישה את עצמי עם העוצמה שבי ומביאה לתחושת הבטחון שלי ביכולותיי?
מה אתם חושבים?
ולקינוח:
המלצה על ספר מקסים ומצחיק מאת אמי רובינגר: "פשפש מתלבש"/הוצאת כתר.
איך נראה יומו של פשפש שקשה לו לקום בבוקר ולהתארגן? כיף של ספר לקטנים ולגדולים!
אני מזמינה אתכם לקבל ממני במתנה את המדריך להורים וילדים לקראת כתה א'- שם תקבלו 10 רעיונות שימושיים לעידוד העצמאות והכנה לכיתה א' במסגרת הבית: www.YaelsRoom.com
שלכם,
יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית
נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom
תרגישו בבית!
