כבר שבוע שכולנו בבית.
כבר היום השלישי שלא יצאנו לשום מקום,למעט גיחה קצרה לכניסה של הקניון כדי לאסוף שקית חשאית מחנות.
כבר שבוע שבו כולנו בבית, סדר היום מאד אינטנסיבי והבן הגדול שלי משתחרר היום מהבידוד הביתי (שזה דבר מוזר בפני עצמו).
בין ניהול השגרה בבית עם שלושה ילדים, לניסיון לשמור על קשר עם המטופלים שהוצאו לחופשה כפויה מהטיפול ברגע שיצאה ההנחיה לשמור על מרחק של שני מטר זה מזה, הדאגה וחוסר הודאות עושים את שלהן.
באחד הערבים התכתבתי עם חברה, שהיא גם מרפאה בעיסוק, ושתינו קיטרנו על המצב הקשה, היומן הריק מפגישות, על החשש מהחוסר בהכנסות לפרק זמן לא ידוע, הצורך להעסיק את הילדים הקטנים והגזרות החדשות שניתנות בכל ערב, ובתוך כל זה אמרתי לה ששמתי לב שאין לי רגע לעצמי וזה כל כך חסר לי.
רגע של שקט, של זמן לדבר עם חברה או פשוט לשמוע את המחשבות של עצמי. שקט.
ואז ברגע של צחוק אמרתי לה שאני אפתח לעצמי "מועדון לילה" באוטו. עם יין או בירה, קצת אורות צבעוניים , מוזיקה טובה ואייצר לעצמי קצת זמן כזה.
קצת אחרי חצות זה מה עשיתי. ירדתי לאוטו והחלטתי שמועדון הלילה שלי נפתח רשמית.
את הסרטונים שאני מצלמת שם אני מעלה בדף הפייסבוק שלי ואתם מוזמנים להיכנס ולהצטרף אליי.
אתמול ירדתי למועדון הלילה שלי קצת יותר מוקדם כי בערב עשיתי הדרכה מרחוק.
עם כל האינטנסיביות של היום הזה היה לי חשוב לקחת את הזמן לעצמי ודברתי עם חברה טובה קצת יותר משעה.
היה לנו הרבה להשלים ואלמלא הקורונה היינו נפגשות כבר השבוע.
אבל לקורונה תכניות משלה והסגר הולך ומתהדק.
המציאות החדשה הזו שמשתנה מרגע לרגע, מפחידה, מתעתעת וסופה לא נראה באופק, היא מתכון לא רע לפגיעה בחוסן הנפשי וביכולת להתמודד עם כל הדרעק הזה, ולדבר עם חברה טובה זו לגמרי תרופה מוצלחת.
אז עד שיפתחו את החיסון לקורונה לפחות ננסה לשמור על החוסן שלנו, כאנשים, כהורים, כחברה.
עם מי יעשה לכם טוב לדבר היום?
מצרפת לכם שתי מתנות:
קישור לראיון מעניין עם שרון שני גונן, מרפאה בעיסוק ופסיכותרפיסטית, על חוסן נפשי.
ועוד משהו לחיזוק המערכת החיסונית, כמו שקרא לזה שחר הורביץ מהמקום למוסיקה.
אם יש נושא שעליו הייתם רוצים שנדבר, שאכתוב לכם, משהו שיעזור להתמודדות בשגרה החדשה עם הילדים בבית-תכתבו לי ואשמח לעזור:
yaelwy@gmail.com
תהיו חזקים ותשמרו על עצמכם וביחד נעבור גם את זה 🙂
שלכם,
יעל