אנחנו יושבים ביחד על השטיח. אתה גוזל בן ארבע ואמא שלך.
45 דקות שבהן מרוכז כל העולם.
אתה מנסה להשחיל וו לתוך לולאה במשחק פליימוביל. מנסה ומנסה וכמעט מתייאש. אני לא יכול.
כמו ללכת על חבל דק. לעשות עוד צעד או ליפול?
ואני חושבת שאתה יכול. תנסה שוב, לאט. אתה כן יכול.
ואז מגיע הרגע הזה שאולי יתפתח ליאוש ובכי ואולי יתפתח לעוד ניסיון אחד. שבריר שניה של מתח באויר.
יש. הוו נכנס ללולאה. מסוק החילוץ בדרך.
לפני כמה חודשים לא היתה בכלל האפשרות של לנסות שוב שלא לומר האפשרות של לנסות בכלל.
ואני שם איתך- לפעמים אולי פיה טובה ולפעמים אולי מכשפה. מאפשרת לך לנסות ולהתמודד ולא מיד מושיטה עזרה.
נותנת לך לעשות את הצעד הנוסף על החבל.
יושב מול הצורות. מחכה. רואה אותך מסתכל.
מנסה לנחש מה עובר לך בראש? מה עובר לך בלב? מה עובר בלב של אמא?
סופרת בלב את הרגעים העדינים האלה, השקופים, שזר לעולם לא יבין, אבל אמא ואני מבינות היטב.
מחליפות מבטים. מתחת למסכה העיניים מדברות. לא תמיד צריך מילים.
מחזיקה את עצמי שלא לעזור לך איפה שאתה לא צריך אותי ומצד שני נמצאת שם בשבילך, כדי להחזיק אותך רגע לפני שתרגיש שזה גדול עליך מדי.
אתה על חבל דק ואמא ואני רשת הבטחון.
ואמא שלך איתך, מאד קרובה. עם החיבוק שאולי תצטרך בעוד רגע ועם העינים המבריקות מהתפעלות.
ואולי גם היא צריכה אותי עכשיו? לפעמים גם אמהות צריכות רשת ביטחון.
מאז שנפגשנו לראשונה כבר למדת כל כך הרבה דברים לעשות בעצמך – להתלבש, לגזור, לצייר קצת, להדביק ובעיקר לא לפחד לנסות שוב.
זר לא יבין זאת.
יש עוד דרך על החבל אבל אתה כבר יצאת אליה.
הפחד לנסות שוב ולהיכשל הוא פחד משתק. עדיף להימנע. עדיף שמישהו אחר יעשה.
לוקח זמן והרבה אומץ לב להתגבר על הפחד הזה.
אבל האומץ שלך נמצא אצלך, בדיוק כמו אומץ הלב של האריה מארץ עוץ.
רק צריך לתת לו הזדמנות להופיע.
גיבור על קטן. ממשיך לצעוד על חבל דק.
בטיפול בריפוי בעיסוק תמיד יש גיבורי על:
ילדים עם קשיים התפתחותיים, אשה שעברה אירוע מוחי, גבר המשתקם מתאונת דרכים, נערה המתמודדת עם מחלת נפש, פג שנלחם על חייו, אם המתמודדת עם דיכאון אחרי לידה, תלמידים עם הפרעת קשב ולקויות למידה, חיילים המשתקמים אחרי פציעה….
כל אחד מהם גיבור על שהולך על החבל הדק שלו. שצריך למצוא את כוחות מבפנים ועם כל צעד על החבל הם מתגלים.
נשימה עמוקה, פחד מוות שמציף ועוד פסיעה על החבל הדק.
ואנחנו המרפאות בעיסוק? אנחנו שם בשבילם. רשת ביטחון.
לתפוס אותם כשהם נופלים ולעזור להם לאזור אומץ, לנשום עמוק ולעלות שוב על החבל.
בלי לוותר. עד הסוף.
בפעם הבאה שמישהו אומר לכם שהוא הולך לריפוי בעיסוק תדעו שעומד בפניכם גיבור על ומאחוריו מרפאה בעיסוק שעוזרת לו למצוא את כוחות העל שלו.
ב- 27.10.2020 יצויין בכל העולם יום הריפוי בעיסוק הבינלאומי. הפוסט הזה מוקדש באהבה לכל גיבורי וגיבורות העל ולמרפאות ולמרפאים בעיסוק שלהם.
יום ריפוי בעיסוק שמח!
שלכם,
יעל