המון זמן לא כתבתי ומאד התגעגעתי…
חופש, חם, הילדים בבית, מדלגים בין הברכה למזגן וחזרה… מוכר, לא?
אצלי בינתיים מתבשלים להם חידושים, מרעננים כלימונענע גרוס, עליהם אספר לכם ממש בקרוב!
בינתיים למה שלא אפנק אתכם בבילוי ממוזג מול המחשב אצלכם בבית? קלאסי!
הפעם אני רוצה להמליץ לכם על הסרט ההודי המופלא, "כוכבים על פני האדמה". סרט ארוך, כמעט שלוש שעות, אך אף עין לא תישאר יבשה. מבטיחה.
גיבורי הסרט הם הישאן בן התשע, ילד חולמני ולקוי למידה, שייכנס לכם ללב עם עיניו הגדולות ומבטו מעורר החמלה והמורה המחליף שלו, ראם, שלמעשה מציל את חייו.
הרבה מחשבות (ודמעות) עלו בי במהלך הצפיה בסרט, וחלפו ביניהן אחד אחד, ילדים שפגשתי במהלך השנים.
הסרט מתאר באופן אמפטי ורגיש את עולמם הפנימי של ילדים רבים עם הפרעות קשב וקשיי למידה: את הבדידות האיומה שלהם בהתמודדות, את הבושה, את הקושי של המשפחה להכיר בקשיים, להבין אותם ולהכיל אותם, את הקושי של בית הספר למצוא פתרונות יצירתיים שיובילו לצמצום הפער ולבניית דימוי עצמי חיובי (כי איך אפשר עם 40 ילדים בכתה?), את "כדור השלג" של הכשלונות החוזרים, המתגלגל וגדל וחונק כל חלקה טובה של שמחה, בטחון ויצירתיות (כי מי יכול להיות יצירתי כשהוא עסוק בהישרדות?)
הסרט נותן גם הרבה תקווה ואופטימיות ומוכיח שוב, מה שהוכח פעמים רבות, שכל מה שילד זקוק לו הוא מבוגר אחד שיאמין בו (הרב שלמה קרליבך).
ולקינוח:
השיר מחמם הלב של נתן זך בביצוע של נורית גלרון המדהימה:
"כולנו רוצים לאהוב, כולנו רוצים לשמוח. כדי שיהיה לנו טוב, שיהיה לנו כח."
(מתוך "כולנו זקוקים לחסד" מאת נתן זך).
מכירים אנשים שיוכלו להנות מהפוסט ולקחת משהו קטן לדרך? שתפו אותם באהבה ויחד נצליח (אולי) לגרום לעוד ילד לחייך!
שתהיה לכם שבת נפלאה,
יעל