ילדי, אני והאיידיאייצ'די מתחילים את שנת הלימודים

 

 

 

 

 

 

 

 

הימים האחרונים של אוגוסט כבר כאן וכולנו נפגוש את הראשון בספטמבר ממש בעוד כמה ימים.

אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לכל המשפחות עם ADHD, אלו שאחרי אבחון, אלו שממתינים ואלו שעדיין בסימני שאלה.

לאלו שעולים לכתה א', לאלו שעולים לגן חובה, לאלו שעולים כתה ולאלו שעולים לחטיבה.

אז כמה נקודות למחשבה כדי שתתחילו את שנת הלימודים הכי טוב שאפשר:

 

1. כבר דברתם עם הילד שלכם על הפרעת הקשב שלו?

בגובה העינים ובשפה שהוא מבין. הוא לא רע, הוא לא עצלן, הוא לא מקולקל, הוא לא טיפש.

יש לו הפרעת קשב וריכוז והמח שלו פועל אחרת.

הוא מוכשר, נבון, רגיש וסקרן ויש לו קשיים שהם חלק מהפרעת הקשב שלו. הקשיים שלו אינם הוא אלא חלק ממנו.

אילו הילד שלכם היה חולה בסוכרת או סובל מצליאק הייתם מסבירים לו ומשתפים אותו, נכון? אותו דבר גם כאן.

 

2. אל תפחדו מדעות קדומות ואל תשלחו את הבת שלכם למורה או גננת שלא יודעת מי היא ומה היא צריכה:

אל תחששו לשתף את המורה או הגננת ורצוי אפילו לפני יום שישי: מה הבת שלכם צריכה? במה היא אלופה? מה קשה לה? מה יכול לעזור לה?

אל תצפו שכל המידע שמסרתם דרך טפסים ושאלונים יגיע במלואו אל מי שצריך בזמן הנכון.

מהנסיון שלי לאורך 15 שנה, אני יכולה לומר לכם ששיתוף המורה במידע רק היטיב עם הילדים: היא ידעה למה לצפות, איך לדבר, איך לעורר מוטיבציה ואיך לא להיכנס "ראש בראש".תנו לילדה שלכם הזדמנות להתחיל את היום הראשון ללימודים הכי טוב שאפשר: עם כמה שפחות היתקלויות מיותרות. זה יהיה אפשרי אם תקבל אותה מורה שיודעת עליה דבר אחד או שניים. אפילו יהיה לה סיכוי לקבל מחמאות!

המורים  ישמחו לשתף איתכם פעולה!

3. תהיו הורים פרו-אקטיבים:

תזמו אתם את הפגישות עם הצוות החינוכי, בגן או בביה"ס: אל תחכו לטלפון הדחוף מהיועצת שחייבים להיפגש השבוע כי המצב בלתי אפשרי.

תזמו אתם את הפגישה הראשונה עם המחנכת, תזמו אתם פגישות רב מקצועיות, מתוך מקום של הורים שמומחים לילד שלהם ומכירים אותו יום או יומיים.

תהיו עם האצבע על הדופק ותזמו עדכון שוטף מהמורה.

יחד עם זאת (ותודה לאמא לביאה על הדברים החשובים האלה):

תקחו בחשבון שהמערכת הרבה פעמים מסורבלת, איטית ועמוסה ולפעמים אתם מאד תתאמצו, ותיפגשו או תרצו לקיים פגישות ולקדם תהליכים וזה יקח זמן ולא יילך כל כך בקלות.

זו המערכת. מסורבלת וקשה ואפילו אכזרית לפעמים, גם לתלמידים וגם למורים. איתה קמים כל בוקר ואיתה הולכים לישון תלמידים ומורים והורים, שמנסים בכל בוקר מחדש לעשות הכי טוב שהם יכולים.

לא הכל בשליטה שלכם. תבונה, נחישות ואורך רוח הם כלי המשחק.

 

 

4. תהיו אתם המנהלים של ה"תיק" של הילד שלכם (או באנגלית case managers):

תהיו מעורבים בקביעת הפגישות, תבקשו להזמין את אנשי המקצוע שמלווים אתכם, תארגנו את החומר בצורה מסודרת, תשאלו כל דבר שכתוב באבחון ואתם לא מבינים. אין שאלה טפשית.

תדאגו שכולם יהיו בקשר עם כולם. אל תצפו שמישהו יעשה את זה טוב יותר מכם.

כולם חולפים בחיי הילד שלכם אתם אלו שנשארים איתו ומלווים אותו ואצלכם נמצא הידע.

5. אל תחששו לתת לילד שלכם את כל התמיכה והעזרה לה הוא זקוק. ילד עם ADHD צריך כפר שלם בעדו:

אל תחששו מטיפול תרופתי, גם אם המידע מהתקשורת והרשתות החברתיות מציף אתכם. תבדקו את הדברים עם אנשי מקצוע ולא עם ה"מומחים" בפייסבוק.

אל תחששו מטיפול פסיכולוגי אם זה מה שהילד שלכם צריך. הסוסים לא יטפלו בילד שלכם ורכיבה טיפולית אינה מחליפה טיפול רגשי והדרכת הורים טובה.

אל תחששו מאבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי. אם תדעו מה הקושי של הילד שלכם בלמידה (והפרעת קשב מגיעה הרבה פעמים עם "צ'ופר" נוסף של לקות למידה) ותדעו מהן ההתאמות שיכולות לעזור לו, אתם תעזרו לו להביע את היכולות שלו.

ואל תשכחו שכולנו מאותו הכפר: הורים, מורים, גננות, מטפלים – כולנו רוצים בטובת הילד ולכן חשוב שתהיה תקשורת פתוחה ומכבדת.

6. תלמדו, תקראו, תתעדכנו: 

בין אם מדובר בתרופות חדשות או בטיפולים יעילים אחרים, שהוכחו מחקרית למשל טיפולים בריפוי בעיסוק.

יש היום מענה בטיפול בריפוי בעיסוק לשיפור תפקוד ותפקודים ניהוליים של ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD, החל מגיל ארבע שנים!

מדובר בשיטות התערבות שפותחו בישראל והוכחו כיעילות במחקרים רבי משתתפים. מידע על שיטות התערבות אלו ניתן לקרוא כאן: טיפולים יעודיים בריפוי בעיסוק לילדים ולמתבגרים.

 

7. אל תחששו לסנגר על הילדה שלכם ותלמדו אותה לסנגר על עצמה, מול כל מי שיעמוד מולה:

מה הקושי שלה, במה היא מצוינת, מה היא צריכה כדי להצליח, מהן ההתאמות שנקבעו לה.

 

8. אל תהפכו את הבית לשדה קרב סביב שיעורי הבית

אם יש קושי תשתפו את המורים ותחשבו יחד עם אנשי המקצוע המלווים אתכם על פתרון:

אולי יש קושי בלמידה שצריך להתייחס אליו? אולי יש צורך לשנות סוג תרופה או מינון? אולי צריך לשנות את משך הזמן שיושבים להכין שיעורים או לחלק את הזמן הזה ולשלב בו גם פעילות גופנית? אולי צריך להפחית גורמים מסיחים? אולי צריך להתאים את המשימות לילד ולא את הילד למשימות?

הכל פתוח והמטרה היא שהילד ילמד בלי לפגוע בדימוי העצמי שלו וביחסים במשפחה.

 

9. תתאמו ציפיות מראש:

מהם הכללים, מה מותר ומה אסור. הפסיכיאטר האמריקאי הידוע, ראסל בארקלי, כבר כתב פעם שלאנשים עם ADHD יש שני מצבי זמן: עכשיו ולא עכשיו.

 

לכן, מה שהיה אתמול או בשבוע שעבר כבר לא רלוונטי. הילד שלכם צריך לדעת מה מצופה ממנו עכשיו ולקבל חיזוקים על המאמץ שהוא משקיע בלהיות בסדר עכשיו.

הרבה יותר קל להעיר על התנהגות שלילית מאשר לחפש מתחת לבלטות את החיובית ולהתייחס אליה בזמן אמת. לזה אנחנו צריכים לשאוף.

 

10. תנסו אתם ראשונים ואח"כ תציעו גם לאחרים: להסתכל על הילד שלכם, עם כל הקשיים שלו, דרך משקפיים חיוביים

מה הוא כן עושה? מה הוא כן מנסה? במה הוא כן מצליח ואיפה הוא כן עושה מאמצים? גם אם זה מעט, גם אם זה כמעט, בשבילו זה המון ומגיע לו שנשים לב.

ולא לשכוח ש"אתמול זה אתמול והיום זה היום" וכל יום הוא יום חדש עם אלפי הזדמנויות חדשות.

 

ולקינוח המלצה חמה על ספר לא חדש אבל מקסים מקסים, להורים ולילדים שעדיין לא דיברו על הפרעת הקשב שלהם:

"האיידיאייצ'די שלי" מאת לאורה וולמר, הוצאת אמציה.

למה נעלבו בממלכת בלגניה ומה קרה לשוטרים בממלכת סדריה? מה עשתה להם המכשפה ברדקולה ולמה הילדים בממלכת סדריה התחילו לצעוק "מ'כפתלי!!!!" ? ?

הספר מספר באופן ידידותי להפליא ומותאם לילדים ולהורים מהי הפרעת קשב וריכוז ומה קורה במח ובגוף של ילדים עם ADHD.

אז אם עדיין לא דיברתם עם הילד שלכם על ה ADHD שלו (ואולי גם שלכם), זה הספר שהולך לעזור לכם לעשות את זה בכיף.

שתהיה שנת לימודים מוצלחת!

אהבתם את הפוסט? קיבלתם נקודה למחשבה? שתפו באהבה.

שלכם,

יעל

בגובה העיניים- להתבגר עם ADHD

 

 

היי וברוכים הבאים לבלוג למתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז!

הבלוג שבו נדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD בגובה העיניים, מקום בו אני מקווה שתמצאו תשובות לשאלות שמטרידות אתכם ומקום בו אני מזמינה אתכם לשאול שאלות שלא היה לכם את מי לשאול.

אני יעל ויסוצקי, אמא לשלושה ומרפאה בעיסוק.

כשפונים אליי הורים למתבגרים אני שואלת אותם מה הבן או הבת שלהם יודעים על הפרעת הקשב שלהם. לעתים קרובות הם מתחילים להתבלבל: "לא ממש דברנו על זה…. לא יצא לנו…. אני לא יודע מה הוא כן יודע או לא…."

כשאני פוגשת את המתבגרים הם גם לא תמיד יודעים מה זה בדיוק ומופתעים לגלות על עצמם כל מיני דברים, שחלקם קשורים להפרעה הכל כך מתוקשרת הזו. והרי, כל שבועיים יוצאת כתבה מפוצצת בעיתון שקשורה בהפרעת קשב וריכוז, בה כותבים כל מיני דברים, שחלקם לא בדוקים ולא נכונים, ורק נראים טוב בכותרות העיתונים.

אז בדיוק זו הסיבה שפתחתי את הבלוג הזה. כדי לדבר איתכם הכי פתוח על ה ADHD הזה:

מה זה הפרעת קשב וריכוז?  איך מאבחנים? מה קורה בפגישות אצל רופאים או פסיכולוגים? איך להערך למבחני נהיגה? איך להערך לצבא?  מה יכול לעזור לי?

ועוד שאלות שאני מקווה שאתם תשלחו אליי במייל ואני אעשה כל מאמץ כדי לתת לכם את התשובה הכי מדויקת שיש.

אפשר לשלוח לי שאלות בדוא"ל yaelwy@gmail.com.

או במסר בדף הפייסבוק שלי: יעל ויסוצקי-ריפוי בעיסוק לילדים ונוער בסביבה הטבעית.

ואתם?

פשוט מוזמנים להיכנס לכאן, לקרוא ולשאול, להזמין את ההורים או חברים, אני כאן בשבילכם.

אז לכבוד פתיחת הבלוג אני מצרפת לכם קישור לאתר עוגן מט"ח שהוא באמת אתר מצוין עם הרבה מידע בכל הקשור להתמודדות עם הפרעת קשב ולקויות למידה (והמון פעמים זה בא ביחד).

בקישור יש סרטון קצרצר ומצוין בו מסביר ד"ר איתי ברגר, נוירולוג ילדים ונוער מהדסה בירושלים, מהי הפרעת קשב וריכוז?

תהנו!

עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג אפשר לקבל בדף הפייסבוק שלי.

שתהיה לכם שנה מעולה ולהתראות בקרוב בפוסט הבא 🙂

שלכם,

יעל

10 סיבות לאבחון מוקדם של הפרעת קשב וריכוז

טל הגיע אליי לטיפול קצת לפני גיל 4.

בגילו המופלג כבר הספיק להיות אימת הילדים בגן, להיות "טל המרביץ", זה שעדיף להתרחק ממנו, זה שכדאי להזהר ממנו, זה שבסוף בוכים בגללו.

מה ששבר את ההורים היה יום אחד כשטל אמר: "אף אחד לא רוצה לשחק איתי"

וזה באמת היה נכון. כשבאתי לראות אותו בגן ראיתי ילד שעובר ממשחק למשחק ולא באמת משחק, לא נשאר יותר מדקה בכל פינה בגן, נתקל בילדים ולעתים משאיר מישהו בוכה בדרך, כל יוזמה של משחק עם ילד אחר נחוותה על ידי הילדים האחרים כמאיימת ופוגעת ובכל פעם שמישהו בכה בגן שמעת ילד אומר: "זה בגלל טל" (גם אם זה לא היה ממש נכון).

ההורים החליטו שהם לא מחכים, לא נותנים לזמן לעשות את שלו אלא עוזרים לו היום. בגיל 4 טל אובחן עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז.

במפגשים שלי עם טל במסגרת הגן הוא למד לשחק איך עם חברים, למד איך לפתח משחק משמעותי לפרק זמן ארוך יותר, ההורים של טל והגננת למדו כיצד לעזור לו במצבים בהם הוא מתקשה לעצור ולווסת את התנהגותו ורגשותיו. טל הפך לילד אהוב ומקובל וילדים מבקשים לשחק איתו.

הורים רבים לילדים בגיל הרך חוששים ללכת לאבחון של תסמיני הפרעת קשב וריכוז לפני גיל חמש או שש:

"הוא יגדל וזה יעבור", "גם אני הייתי כזה", "תנו לו להיות ילד, הוא עוד קטן", "מה אתם רוצים ממנו?", "למה שישימו עליו סטיגמה?",  "בחיים לא אתן לילד שלי תרופות", "הגננת סתם נטפלת אליו"… נשמע לכם מוכר?

אז הנה 10 סיבות טובות למה כן ללכת לאבחון ולטיפול  עם ילדים שיש להם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך:

  1. אבחון וטיפול מתאים בגיל הרך יכול לצמצם ואף למנוע קשיים נוספים בעתיד. החשיבה של "לתת לו לגדול" ו"זה יעבור" היא פשוט מוטעית.
  2. אבחון מוקדם יכול לעזור לכם ההורים להבין את הקושי של הילד, לתת לכם כלים לעזור לו ולחסוך לכם הרבה רגשות אשמה, תסכולים, כעסים וחרדות.
  3. בגיל הרך זו ההזדמנות שלכם, ההורים, לעזור לילדה שלכם באופן המשמעותי ביותר בחיי היומיום, במסגרת החינוכית ובשעות הפנאי אם יהיו לכם הכלים המתאימים.
  4. אבחון וטיפול בתסמינים של הפרעת קשב בגיל הרך אינו בא במשוואה עם טיפול תרופתי. ממש לא. אין מה לפחד ללכת לפסיכיאטר, לנוירולוג, לרופא הילדים או רופא המשפחה ולאבחן.

תכנית הטיפול כלל אינה חייבת לכלול בהכרח טיפול תרופתי: הדרכת הורים, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, עיצוב התנהגות, סיוע פרטני בגן ועוד, הם חלק מתכנית התערבות שלמה. הטיפול התרופתי בגיל הרך ניתן במשורה ורק אחרי ניסיון של טיפולים אחרים.

מידע על תכנית התערבות בריפוי בעיסוק לילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז החל מגיל 4 , שפותחה ונחקרה ע"י ד"ר כרמית פריש תוכלו לראות בקישור הבא: POET-  טיפול בריפוי בעיסוק באמצעות הדרכת הורים לילדים עם תסמינים של ADHD.

5. כדי לעזור לילד שלכם היכן שקשה לו היום, ולבנות לו דימוי עצמי חיובי:

ילדים שסובלים מקשיים באמת סובלים יום יום. הם חווים תסכולים וחוסר הצלחה בפעילויות ומשימות שחבריהם בגן נהנים מהן, חווים הצלחות ובונים לעצמם דימוי עצמי חיובי- של ילדים חכמים, חזקים ומצליחים.

זה מגיע גם לילד שלכם.

6. אבחון וטיפול מוקדם יכול לצמצם באופן משמעותי ואף למנוע תחלואה נילווית- כלומר, קשיים נוספים שהופכים בסופו של דבר להפרעה של ממש- ביניהן הפרעות חרדה, דיכאון והפרעות התנהגות.

7. "אבל היום כל אחד מאובחן!" יש כאלו הטוענים שבגלל "אבחון יתר" כל ילד קצת שובב מקבל "חותמת".

יכול להיות שיש בזה משהו והמודעות ההולכת וגוברת מביאה לאבחון מוגבר, מצד שני עדיף שהילד יהיה באבחון ומעקב מקצועי מאשר ש"יפספסו" אותו ויתחילו לטפל בגיל מאוחר עם כל ההשלכות הנובעות מכך.

8. כי חשוב שתקשיבו לבטן שלכם! וגם אם אנשים סביבכם אומרים לכם "הוא עוד קטן…", "מה את רוצה ממנו?", "תנו לו לגדול בשקט"… אם משהו מספיק מטריד אתכם זה מספיק חשוב כדי שתבדקו אצל איש מקצוע.

9. כי לכם ההורים יש את התפקיד החשוב ביותר בהתפתחות של הילד שלכם. בעזרת אבחון וטיפול מוקדם תוכלו לקבל הדרכה וכלים: איך להתאים לילד שלכם את הסביבה? איך לשחק איתה? איך לדבר איתו? איך לספר לה סיפור? מתי לדרוש ומתי לוותר? מתי להגיב ומתי להתעלם? מתי לאפשר ומתי להציב את הגבול?

זה לא תמיד ברור, ובמיוחד כשיש לילד קשיים זה עוד יותר לא ברור.

10. כי כשמטפלים בגיל הרך המבנים המוחיים והנפשיים עוד מתפתחים וניתנים לשינוי בקלות רבה יותר מאשר בגיל מאוחר יותר. מחקרים רבים של הדמיה מוחית מראים על שינויים משמעותיים במבנה ובפעילות המח בעקבות טיפול מוקדם: המח של אנשים עם ADHD  שטופלו בילדותם היה דומה יותר בפעילותו למוחם של אנשים ללא הפרעת קשב כשבדקו פעילות מוחית במשימות שונות.

בנוסף לנוירולוגים ולפסיכיאטרים ישנם גם רופאי ילדים ורופאי משפחה שמוסמכים לאבחן ולטפל באנשים עם הפרעת קשב וריכוז, קיימות מרפאות קשב של קופות החולים בכל רחבי הארץ, האפשרות שלכם להתייעץ ולבדוק קיימת וזמינה היום יותר מתמיד.

אתם יכולים לעזור לילדיכם ובכך שתתנו להם היום טיפול מתאים תוכלו לשנות את עתידם לטובה.

ולקינוח, המלצה על שני ספרים:

"לחיות עם הפרעת קשב ADHD" בעריכת ד"ר איריס מנור ופרופ' שמואל טיאנו/הוצאת  דיונון.

זהו ספר מקיף מאד ועדכני על אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז במהלך החיים. בספר ישנו פרק המוקדש לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך, שנכתב ע"י ד"ר מרים פסקין, פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער- מומלץ בחום!

"לשלוט ב- ADHD- המדריך השלם והמוסמך להבנת הפרעות קשב וריכוז" מאת ד"ר ראסל א'. בארקלי/ הוצאת גלילה.

הספר מתאר, בשפה ברורה וקולחת, מהם המאפיינים של ADHD , מהם הטיפולים המקובלים ונותן כלים מעשיים להורים ומחנכים.

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

איך לעזור לילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז לפני גיל 6

 

היום אני שמחה לארח בבלוג את כרמית פריש, מרפאה בעיסוק התפתחותית, דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.

כרמית היא בין המפתחים של גישת POET – גישת טיפול חדשנית שמטרתה שיפור תפקודי לילדים עם ADHD, החל מגיל 4.

"בעבודה אני מנהלת צוות שלם ומול הבן שלי, בן 5 בסך הכל, אני פשוט חסרת אונים."

מיכל ואסף, הוריו של איתי בן ה-5, ישבו מולי ושיתפו אותי בתחושות הכאב וחוסר האונים:

"בבוקר הוא קם לפני הציפורים ולא יודע מה לעשות עם עצמו. בגן שעשועים הוא צופה בחברים שלו מהצד ואחר הצהריים רץ במסדרון הלוך ושוב, מפזר משחקים ולא יושב לרגע לשחק באמת. מכל דבר קטן הוא מיד בוכה- מספיק שמשהו לא הלך לו במשחק או שפשוט אמרתי "לא עכשיו."

"הגננת אומרת שהוא לא ממושמע ובארוחות משפחתיות מעירים לנו כל הזמן על ההתנהגות שלו ועושים לנו פרצופים. הם חושבים שאנחנו לא מחנכים אותו ולא מבינים שזה לא זה".

איך לפענח את הילד הזה? איך לעזור לו? האם הוא באמת לא ממושמע? מה אנחנו צריכים לעשות?

איפה עובר הגבול בין קושי אמיתי לבין בעיה התנהגותית??

למה אחרי חמש שנים שהבוקר בבית שלנו נראה אותו דבר אין לו מושג מה לעשות עם עצמו?

איך יכול להיות שאיתנו הוא משחק נפלא, אבל הוא לא מסוגל לעשות שום דבר כשאני רוצה 5 דקות לעצמי??

באבחון שערכתי לאיתי עלה בבירור שיש לו איחור בהתפתחות התפקודים הניהוליים: היכולת לעכב תגובה, ליזום, לפתור בעיות, לארגן את הסביבה, לזכור מה צריך לעשות עכשיו, לווסת את הרגשות ועוד.

התפקודים הניהוליים הם אותו מנגנון המשמש כמנצח על התזמורת של כל יכולותיו המצוינות האחרות של איתי: לו היו לו תפקודים ניהוליים מפותחים דיים, הוא היה מסוגל ליזום ולהוציא לפועל תוכניות למשחק, להתארגנות בבוקר, להתנהגות, ולכוון את התנהגותו ותפקודו באופן יעיל. הוא היה ממוקד אבל לא מדי, היה פחות תנועתי, יותר שקול בפעולותיו.

אבל הוא לא.

לכן, למרות שהוא מוכשר, חכם וחברותי, הוריו מרגישים שהוא "לא ממצה את עצמו". הגננת כועסת עליו. מיכל ואסף כועסים עליו.

איחור בהתפתחות התפקודים הניהוליים יכול להיות בגלל איחור בהבשלה, וייתכן מאוד שאלו סימנים מוקדמים להפרעת קשב וריכוז.

מיכל ואסף, וכמוהם הורים רבים אחרים, מתארים קשיים שמשפיעים משמעותית על כל תחום בחיי היום יום של הילד ושלהם, פוגע בתפקוד ובאווירה בבית.

את הרגעים הקשים והמתסכלים האלה, היומיומיים, לא ניתן לדמות בחדר בקליניקה, ב"מעבדה" שאינה דומה למציאות שלהם והילד צעיר מכדי ללמוד איך לעזור לעצמו ממפגש שבועי איתי.

אז מה עושים??

אלו היו השורשים להתפתחותה של גישת POET, Parental Occupational Executive Training

הPOET – התפתחה כגישת התערבות בריפוי בעיסוק, שנועדה לשפר תפקוד של ילדים צעירים עם חסרים בתפקודים ניהוליים (Executive Functions) באמצעות הדרכת הורים.

בסדרה ממוקדת של עשרה מפגשי הדרכת הורים קיבלו מיכל ואסף כלים לעזור לאיתי:

הם למדו מהם תפקודים ניהוליים ומהו אותו מנגנון שמקשה על תפקודו והתנהגותו של ילדם (בדרך למדו גם כמה דברים על עצמם..)

הם למדו דרכים מעשיות לעזור לו לתפקד טוב יותר בבית וגם קיבלו כלים להדריך את  הגננת

הם  השתחררו מאותה התלבטות מעיקה- הילד לא עושה דווקא, יש לו קושי.

הם  הצליחו לפצות על החסרים בתפקודים הניהוליים של ילדם, לאפשר לו לתפקד טוב, ולהרגיש טוב עם עצמו.

הם אלו שהצליחו להביא לשינוי ושיפור במקום האמיתי בו הדברים קורים..  בבית, בחוג, אצל סבתא.

הם קיבלו כוח לשנות קצת את השגרה ואת ההתנהלות בבית, משום שהבינו לעומק מה איתי והם ירוויחו מכך.

בפגישתנו האחרונה הם אמרו לי בחיוך: "נתת לנו חכה."

במידה מסוימת היה להם מזל. הם פנו לסיוע בגיל צעיר.

לא כל ההורים פונים בגיל צעיר. הם חושבים- "לפני גיל 6 שנים, מה כבר יעשו עם הילד…?  "

התערבות לפי ה-POET מתאימה להורים לילדים כבר מגיל 4 שנים. אפשר כבר אז לשפר תפקוד, להקל, להעצים.

ניסיון קליני של 3 שנים עם הPOET הביא לשינוי משמעותי ולשיפור של איכות החיים של עשרות משפחות:

"תהליך ההתערבות אפשר לנו להבין לעומק תפקודים שמשפיעים על התנהגות ילדנו."

"קיבלנו דרכים מעשיות לעזור לבת שלנו"

"הילד שלי סוף סוף מצליח להצטרף למשחק של אחיו, יש פחות מריבות בבית"

"הבת שלי מרגישה שמבינים אותה, יותר רגועה וזורמת"

"אני אמא טובה יותר"

"אני פחות כועסת"

כיום נחקרת יעילות הPOET באוניברסיטת חיפה משום שברצוננו להוכיח את יעילותה גם במדדים המקובלים בעולם המחקרי.

הוכחה מסוג זה תסייע בהפניה של ילדים רבים יותר להתערבות טיפולית כבר בגיל 4 שנים, ועשויה לחסוך להם את הסיבוכים הרגשיים שעלולים להתפתח עד הגיעם לגיל 6 שנים (הגיל המקובל לאבחון של הפרעת קשב).

אם גם אתם רוצים לעזור לילד שלכם, להבין לעומק מהם הגורמים המקשים עליו ולקבל כלים מעשיים לשפר את איכות החיים שלו ושלכם- הכנסו לקישור הבא ותוכלו להגיע למרפאה בעיסוק באיזור מגוריכם המטפלת בגישת POET:

https://www.youtube.com/watch?v=YcrTl83FO8s

כיום ניתן ליהנות מיתרונות ה POET רק במסגרת המחקר.

אשמח לענות לשאלות בדוא"ל: carmitfr@gmail.com

תודה ולהשתמע, כרמית

שימו לב! ביום חמישי הקרוב, 20.2., בשעה 21:00-22:00 כרמית תתארח בדף הפייסבוק שלי לראיון וירטואלי ותענה על שאלותיכם.

אתם מוזמנים לשלוח שאלות מראש או פשוט לשאול במהלך הראיון ונענה בשמחה. לביישנים מביניכם- ניתן לשאול שאלות במסרים אישיים או במייל ונכתוב את שאלתכם בעילום שם.

מכירים הורים שיכולים להעזר בטיפול בגישת POET ? תעבירו את זה הלאה….

תשלחו להם קישור לפוסט הזה ותוכלו לעזור להם בצעד הראשון לקראת תהליך משמעותי שיכול לשנות את איכות חייהם.

נפגשים בדיוק כאן: https://www.facebook.com/YaelsRoom ביום חמישי הקרוב.

ועד אז, המשך שבוע נעים

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

 

רוצים לשפר את איכות החיים של ילדים עם ADHD? בואו לטיפול בריפוי בעיסוק!

"תמיד הוא מאבד הכל"

"החפצים שלה מפוזרים בכל הכתה"

"כשהיא משחקת עם חברות זה בדרך כלל מגיע לפיצוץ"

"אין לו מושג מה היו שיעורי הבית"

"לוקח לו המון זמן להתארגן בבוקר"

נשמע לכם מוכר? כיום כבר ידוע שהפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD) הינה בעיה מורכבת המשליכה על כל תחומי התפקוד של האדם- מגיל הילדות המוקדמת ועד הבגרות.

לא מדובר רק בטווח קשב קצר או בתגובות אימפולסיביות או רק במוסחות רבה שמפריעים בביצוע פעילות או משימה כגון: לשבת במפגש בגן, לעבוד באופן עצמאי בכתה או להכין את המצגת למחר.

בין המאפיינים הבולטים  והעיקריים של הפרעת הקשב לאורך מעגל החיים נמצא הליקוי המשמעותי בתפקודים הניהוליים.

מהם תפקודים ניהוליים?

מדובר בתפקודים קוגניטיבים גבוהים המאפשרים לנו לבצע משימות מורכבות:

לעכב תגובה לפני שאני קופצת לפעול, לתכנן, לארגן את הסביבה ואת הזמן, לבדוק את עצמי, לזכור מספר פריטים בבת אחת ולהפעיל עליהם מניפולציות, לפתור בעיות, גמישות חשיבתית ולווסת את עצמי רגשית.

אם תחשבו על כל פעולה מורכבת שאתם עושים במהלך היום תגלו שאתם משתמשים בתפקודים הניהוליים שלכם כל הזמן: כשאתם קונים בסופר, כשאתם נוהגים למקום חדש, כשמארגנים ארוחת צהריים למשפחה וכו'.

אם אתם מכירים מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הם יוכלו להעיד על עצמם טוב יותר מכל אחד אחר על האופן שבו הקשיים הניהוליים שלהם מפריע להם לתפקד ביומיום, בעבודה, בלימודים וביחסים שלהם עם אנשים אחרים.

ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים גם הם עם קשיים בתפקודים ניהוליים וחשוב לדעת שקשיים אלו הם חלק מהמאפיינים של הפרעת הקשב. חשוב להכיר בקשיים הללו, לאבחן אותם ולטפל.

מה זה cog-fun?

זוהי תכנית התערבות יחודית וחדשנית שפותחה כאן בארץ ע"י מרפאות בעיסוק. בראש הצוות המפתח והחוקר של השיטה עומדת ד"ר עדינה מאיר, מהמעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים.

שיטת Cog-fun  מתמקדת בילד ובמשפחתו ומתייחסת לקשיים הקוגניטיביים והרגשיים של ילדים עם ADHD/ADD.  מטרת השיטה היא לשפר את תפקודו של הילד ואיכות חייו דרך הקשר הטיפולי, למידה מטה-קוגניטיבית, למידה התנהגותית והתאמה של הסביבה (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

התערבות מוקדמת לשיפור התפקודים הניהוליים יכולה לעזור לשפר את ההשתתפות של הילדים בהווה ובעתיד ולהפחית את ההשפעות הרגשיות והחברתיות השליליות של הפרעת הקשב והריכוז (Dahan, et al., 2013)..

בטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun המטרה היא לשפר את ההשתתפות: לשפר את תפקודו של הילד בגן, בבית הספר, בבית ובכל מקום בו הוא נדרש לקחת חלק פעיל.

בטיפול בשיטת cog-fun מלמדת המרפאה בעיסוק את הילד אסטרטגיות ניהוליות, בהן הוא לומד להשתמש בהקשרים שונים: בזמן משחק, טיפול עצמי, בזמן משחק עם חברים ובמסגרת הלימודית. הקשר הטיפולי עם המרפאה בעיסוק, החויה החיובית של מסוגלות עצמית והעצמה של הן של הילד והן של ההורים כמתווכים עבור הילד הם חלק מובנה ובלתי נפרד בשיטת ההתערבות.

ההורים הם משתתפים פעילים בטיפול, לומדים בעצמם את האסטרטגיות (השיטות) ומקבלים כלים מעשיים כיצד לסייע לילד ביומיום.

אני מטפלת בשיטה מאז 2011 בילדים ומתבגרים מגיל 5 ועד גיל 18. כל ילד המציא לעצמו שיטות אחרות, קרא להן בשמות אחרים והמציא לעצמו מטרות אחרות.

שיטת cog-fun מאפשרת לילד ולמשפחתו לגלות את העוצמות שיש בילד ובהוריו, כשותפים מלאים בתהליך. השיטה משתמשת ביצירתיות ובתכונות חיוביות נוספות של הילד בתהליך למידת האסטרטגיות וישומן.

סדרת טיפול בשיטת cog-fun לילדים/למתבגרים נמשכת בד"כ 15-20 פגישות.

גאוה ישראלית-אנחנו על המפה!

השיטה הינה פרי פיתוח ומחקר ישראלי בהובלתה של ד"ר עדינה מאיר מביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרים שנערכו על יעילות שיטת ה- cog-fun בקרב ילדים בגילאי 5-10 הראו שיפור מובהק בהשגת המטרות התפקודיות שנקבעו בתחילת הטיפול, שיפור בתפקודים הניהוליים, בתסמינים של ADHD ובאיכות החיים (Hahn-Markowitz, Berger, Manor & Maeir, 2014  ;Maier et al., 2014)

 

ADHD: דרושה התייחסות רב מערכתית

כל המחקרים מהשנים האחרונות מכירים במורכבות האבחנה של ADHD.

ילדים ומבוגרים עם ADHD סובלים מקשיים תפקודיים בתחומים שונים שמגבילים את השתתפותם בעיסוקים שונים ופוגעים באיכות חייהם.

לאבחנה מורכבת יש צורך בהתיחסות טיפולית שתתן מענה לקשיים התפקודיים וכאן גדולתה של שיטת ה cog-fun.

ראשית, חשוב מאד שאת האבחנה יעשה רופא או פסיכולוג המוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז. לא כל אסופת סימפטומים שנראית כמו הפרעת קשב היא אכן הפרעת קשב וחשוב מאד לדעת לעשות אבחנה מבדלת על מנת לאבחן ולטפל נכון.

חשוב להבין שרק טיפול תרופתי לא יתן מענה לקשיים בתפקודים הניהוליים של ילדים עם ADHD  ולשם כך נחוצה התיחסות טיפולית המאבחנת ומטפלת באופן ספציפי בקשיים הנ"ל בהקשר תפקודי יומיומי (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

הטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun משתלב מצויין עם טיפולים נוספים, לרבות טיפול תרופתי.

מעבר לטיפול התרופתי ולטיפול בריפוי בעיסוק יש חשיבות גדולה להתייחס למגוון הקשיים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ולתת להם מענה מתאים, כגון: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי, הוראה מתקנת, פעילות גופנית והעצמה של הילד בהשתתפות בחוגים ובפעילויות בהן הוא חווה הצלחות.

כאן המקום לציין ולהדגיש: מרפאים בעיסוק עובדים בקשר הדוק עם כל הגורמים שמטפלים ועובדים עם הילד: רופאים, פסיכולוגים ומטפלים רגשיים, מטפלים פארא רפואיים אחרים, מורים וגננות וגורמים טיפוליים וחינוכיים נוספים.

אין כמו בבית

כשאני מטפלת בשיטת cog-fun בסביבה הטבעית של הילד, בבית המשפחה, אני רואה בבהירות ובפרק זמן קצר מהם הקשיים עליהם הילד והוריו מדברים, מהן ההתאמות הנדרשות וכיצד נוכל יחד להשיג את המטרות.

בחדר של הילד, במטבח, בסלון, בשירותים ובכל מקום שבו מופיע הקושי התפקודי: שם נמצא הקושי ושם גם נמצא את הפתרון. אחד ההורים תמיד נוכח בטיפול ולעתים קרובות אנחנו מזמינים גם את האחים ולפעמים גם חברים.

אני נמצאת בקשר רציף עם המורות והגננות כך שכל המשפחה וגם הגננת והמורה, לומדים שפה חדשה- שפת cog-fun!

ומה אומרים הילדים וההורים?

תגובות של ילדים והורים שעברו תהליך טיפולי בשיטת cog-fun תוכלו לקרוא כאן.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בדוא"ל: yaelwy@gmail.com ואשמח לסייע לכם.

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

מקורות

 

Hahn-Markowitz, J., Manor, I., & Maeir, A. (2011). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Intervention with children with Attention Deficit hyperactivity Disorder: A pilot study.  The American Journal of Occupational Therapy 65(4), 384-392.

Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (2016). Efficacy of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Occupational Therapy Intervention Among Children With ADHD: An RCT. Journal of Attention Disorders, September 16, https://doi.org/10.1177/1087054716666955.

Maeir, A., Fisher, O., Traub Bar-Ilan, R., Boas, N., Berger, I., & E. Landau, Y. (2014). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cof-Fun) Occupational Therapy Intervention for Young Children With Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Controlled Study. The American Journal Of Occupational Therapy, 68(3), 260-267.

יש לכם ילד עם ADHD? תנו לעצמכם מתנה לחג

רגע לפני ליל הסדר, אחרי שכבר חרשתם את כל הקניונים, המשתלות ואיקאה וקניתם מתנות לכוווולם, הנה המלצה לספר שאתם יכולים לקנות במתנה לעצמכם או לאנשים יקרים לכם שיש להם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז:

ADHD– אי שקט בריא מאת ד"ר פינקי פיינשטיין  (הוצאת אורנית).

כמרפאה בעיסוק שעובדת מזה שנים עם ילדים שיש להם אבחנה של ADHD ועם הוריהם (שלעתים קרובות גם הם עם אבחנה דומה) קראתי לא מעט ספרים ומאמרים בנושא וכמו ששיתפה אותי אמא של מטופל שלי: "קראתי ספרים על ADHD וזה פשוט עשה לי רע."

אז בשבילה ובשביל עוד הורים שיודעים לראות גם את הצד הטוב והנפלא שיש בילד/ה שלהם, יחד עם ה- ADHD אני ממליצה בחום על הספר המרתק והמיוחד הזה.

פינקי פיינשטיין הוא פסיכיאטר עם ראיה אחרת, אם תרצו להכיר אותו ואת הגישה שלו קצת יותר לעומק הנה הקישור לאתר שלו: www.drpinki.co.il

הטענה המרכזית שלו היא שלא יתכן שכל כך הרבה ילדים חמודים ובריאים נולדו עם בעיה שמחייבת אותם ליטול תרופות שמשפיעות על המח באופן כל כך משמעותי. פינקי פיינשטיין אינו מתנגד לריטלין ומבחינתו זו אינה השאלה המרכזית

פינקי פיינשטיין מוביל את הקוראים בספר להתבוננות דרך משקפיים אחרים לגמרי, הרואים את התכונות החיוביות של ילדים עם ADHD וכיצד הן יכולות לסייע לתפקוד והתפתחות בריאה.

הוא נותן מקום של כבוד לאנרגיה, ליצירתיות, לדמיון ולתנועה ויחד עם זאת מדגיש את חשיבות הטיפול הרב מערכתי בילד שכולל הן את הבית והן את בית הספר:

נוכחות מאוזנת של שני ההורים בבית, יחסים טובים במשפחה, גבולות ברורים ומקום ברור בהיררכיה המשפחתית, זמן ומקום לביטוי יצירתי חופשי, חויות של שמחה והנאה ואמון בו וביכולותיו- זוהי רק רשימה חלקית מתוך ההמלצות בספר שלדעתי כדאי לתת להן הזדמנות!

בספר תקבלו  35 "מרשמי רופא" שאת חלקם תוכלו לאמץ כבר מרגע זה, וביניהם:

תרופת הספונטניות, התלהבות, תשומת לב אישית, אהבת ההורים, צמצום ביקורת ושיפוטיות, משחקי בית, תרופת השמחה הטבעית, הומור, יצירה משותפת, טיפול בשחיקה ההורית וחיוך.

אסיים בקטע האחרון בספר:

"המסר העיקרי של ספר זה הוא מסר של בריאות. הילדים שלנו יותר בריאים ויותר "נורמלים" ממה שאנחנו מתיחסים אליהם. המשימה הגדולה של המבוגרים היא לתמוך בכח של הילדים ולחפש "מתחת לאדמה" דרכים שבהן הם יוכלו הן ללמוד חומר, הן להרגיש חלק, הן להנות והן להתפתח."

בפוסטים הבאים אתייחס לטיפול היחודי שיש בריפוי בעיסוק לילדים עם ADHD.

שיהיה לכם חג שמח, מהנה, יצירתי ומלא באנרגיות חיוביות!

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי? http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

"קשה כל כך להתיידד איתך" / ריצ'ארד לאבוי

אם תשאלו הורים וילדים עם קשיי למידה מה הכי מפריע להם או מדאיג אותם ?

יותר מהקשיים בחשבון, יותר מהקשיים בקריאה ובכתיבה, הורים וילדים רבים מספרים על דאגה וחרדה הנוגעות לקשיים החברתיים:

הם מספרים על תחושה קשה של בדידות, על חוסר הבנה של מצבים חברתיים המוביל להסתבכויות, על נידוי חברתי, על קושי ביצירה של קשרים חברותיים משמעותיים ארוכי טווח ועוד.

לעתים קרובות, ילדים עם ליקויי למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז, סובלים מקשיים בתפקוד החברתי שלהם.

כמובן שישנם ילדים רבים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב שיש להם כישורים חברתיים מצויינים. בזכות כישורים אלה הם מצליחים להתמודד בילדותם ויוכלו להצליח בהמשך בבגרותם:

היכולת להביע אמפטיה, להפגין רגישות לצרכים של האחר, להצטרף לחבורה, ליזום, להנהיג, לשמור על קשרים ולטפח אותם, לפתור סכסוכים ועוד.

בספרו "קשה כל כך להתיידד איתך" (הוצאת אמציה), מתאר ריק לאבוי את ההשפעה של ליקויי הלמידה על התפתחותם של כישורים חברתיים ונותן כלים מעשיים להורים ולמורים כיצד לסייע לילדים המתקשים לתפקד בשדה החברתי.

הוא מתייחס באופן מיוחד גם לאחים של ילדים עם ליקויי למידה- אוכלוסיה שלעתים קרובות נזנחת ואינה מקבלת התייחסות.

ריק לאבוי שזר בספר הזה הרבה אמפתיה, חמלה ואהבה לילדים הסובלים מקשיים חברתיים ולמבוגרים המטפלים בהם.

ולקינוח: "כשהאסימונים נגמרים" הרצאתו של ריצ'ארד לאבוי

http://www.youtube.com/watch?v=HuR_8Q6lyG8

ההרצאה, באנגלית עם תרגום לעברית, מומלצת בחום לכל מי שמטפל בילדים, מלמד ילדים, אוהב ילדים ורוצה לעזור להם: במיוחד לילדים עם קשיי למידה אך לא רק להם. צפיה נעימה !

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

ובפייסבוק : http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

יוסי ילד שלי מוצלח

"שמש במרום זורחת

אמא את יוסי בנה שולחת

לך הבא בקבוק חלב

לך ישר ואל תשכח

יוסי, ילד שלי מוצלח"

(מילים: ע' הלל, לחן: סשה ארגוב)

יוסי מעולם לא הביא לאמו את מבוקשה: לא בקבוק חלב, לא ככר לחם ולא זיתים.

בשביל אמא הוא היה תמיד מוצלח.

אני יכולה לנחש שיוסי לא ממש ידע מהם שיעורי הבית שלו והיכן הם, כנראה שלרוב היה שקוע בחלומות. אולי הוא איבד פה ושם ספרים, מחברות, קלפים, סווצ'רים ומפתחות. בתיק שלו אולי יכולנו למצוא (לו בדקנו) כריך ישן, טישו משומש ועפרון שבור…

יתכן שהוא לא ממש ידע מה עליו לעשות ומתי, יתכן שנטה להסתבך בצרות, אולי הוא איבד סבלנות די מהר, ויתכן שהכנת שיעורי הבית היתה עבורו סיוט וארכה שעות על שעות.

כנראה שליוסי היו תמיד הרעיונות הכי מעניינים ומקוריים אבל לרוב הוא התחיל ולא סיים, או התחיל ושכח מה רצה לעשות בהתחלה, או שהרעיונות הנפלאים הפכו לבלגן שממנו לא יצא דבר.

המורה של יוסי כנראה היתה אומרת "כמה חבל, כי יש לו כל כך הרבה פוטנציאל"…

ליוסי היה לב זהוב ורגיש ועיניים ואזניים שראו ושמעו כל דבר בסביבה, גם דברים שאחרים לא מתייחסים אליהם תמיד- יללה של כלבלב וגם בכי של ילד שאינו מכיר (וזה לא כתוב בשיר, אני רק יכולה לדמיין..), מנגינה של מפוחית ויופיו של פרח (וגם רעש רקע של מזגן או תקתוק של שעון או לעיסה של מסטיק בקצה השני של הכתה).

כנראה שיוסי היה הראשון שהתנדב לעזור לאמא ולכל מי שזקוק לעזרה, כי כל גופו תמיד קלט את כל מה ומי שנמצאים בסביבה והיו לו רעיונות נפלאים וגדולים מהחיים.

לדעתי יש אפשרות שיוסי ילד שלי מוצלח היה ילד עם הפרעת קשב.

חיפוש קצר ברשת מעלה שמותיהם של אנשים ידועים רבים, רובם מאד מוכשרים, שמיוחסת להם הפרעת קשב וריכוז. ביניהם אמנים, מדענים, ממציאים, ספורטאים מחוננים, מוזיקאים, שחקנים, סופרים ומצביאים. לפניכם רשימה חלקית:

אלכסנדר גרהם בל, הנס כריסטיאן אנדרסן, לודויג ון בטהובן, ווינסטון צ'רצ'יל, לאונרדו דה וינצי', וופי גולדברג, אברהם לינקולן, תומס אדיסון, מייקל גו'רדן, לואיס קרול, סטיבן שפילברג, שר, מייקל פלפס, אלברט איינשטיין, אמילי דיקנסון, סלבדור דאלי, פבלו פיקאסו, וירג'יניה וולף, וולט דיסני וכריסטופר קולומבוס.

אני מביאה לכאן את הרשימה הזו כדי לתת תקווה להורים ומורים שכמעט התייאשו מה"יוסים" שלהם, ולמבוגרים עם הפרעת קשב שהיו פעם "יוסים" קטנים ועכשיו הם "יוסים" גדולים ועדיין סובלים מאותם הקשיים:

אולי מחליפים עבודות לעתים קרובות, אולי מתחילים פרויקטים ולא מסיימים, שוכחים דברים שהתחיבו להם, דוחים דברים חשובים לרגע האחרון, מגיבים באימפולסיביות ואחר כך מתחרטים על התוצאה, ולעתים קרובות פשוט מרגישים "תקועים".

אני מכירה הורים לא מעטים, שלאחר שהלכו עם ילדיהם לאבחון אצל נוירולוג לבדוק חשד להפרעת קשב, גילו על עצמם שבעצם הם גם קצת כאלה ושלאורך השנים ליוו אותם לעתים קרובות תחושות של חולשה, של מסוגלות עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך.

אפשר גם אחרת.

קצת פחות שיפוטיות (גם כלפי עצמכם אם אתם מבוגרים עם הפרעת קשב), קצת חמלה, קצת אהבה, קצת חשיבה "מחוץ לקופסא" ותוכלו לשנות את חייהם של ילדים רבים ואת חייכם: לחיים טובים ומספקים יותר, לתחושת מסוגלות רבה יותר, לתפיסה עצמית טובה יותר ולתרומה משמעותית יותר ליקרים לכם.

השוק כיום מלא בכמוסות פלא, שיקויים ועושי נפלאות ולכן כשבאים לאבחן הפרעת קשב ולטפל בה חשוב לדעת:

אבחון של הפרעת קשב נעשה ע"י נוירולוג או פסיכיאטר, רופא ילדים התפתחותי או רופא ילדים שעבר הכשרה בתחום או פסיכולוג מומחה שעבר הכשרה בתחום.

תהליך האבחון של הפרעת קשב אינו נשען רק על שאלונים או רק על מבחן TOVA הידוע או מבחנים ממוחשבים אחרים. אף כלי אינו מאבחן- רופא או פסיכולוג מוסמכים ומיומנים הם אלו שמאבחנים. לכל כלי יש את היתרונות והחסרונות שלו ורק מאבחן מיומן ומקצועי יכול לתת אבחנה, בהתייחסו לתמונה הכוללת.

לא כל ילד או מבוגר המראים סימנים של הפרעת קשב הם בהכרח עם אבחנה שכזו. ישנן אבחנות מבדלות אחרות רבות: הפרעות תקשורת (PDD), מחלות נפש והפרעות מצב רוח, מצבי לחץ זמניים וגם הפרעות שינה.

לכן אם אתם הולכים לאבחון בעצמכם או לוקחים את ילדיכם- לכו לאדם המוסמך לכך. הרופא או הפסיכולוג יבררו איתכם את ההסטוריה ההתפתחותית והרפואית, ישתמשו בכלים שונים שיש בידיהם ובעיקר ישתמשו במומחיות, בניסיון ובידע שלהם כדי להגיע לאבחנה המדויקת ביותר.

בטיפול בהפרעת קשב אין ניסים ואין תרופות פלא.

הטיפול המתאים ביותר באנשים עם הפרעת קשב הוא לרוב רב מערכתי ומשולב, בהתאם לקשיים התפקודיים ולצרכי הילד והמשפחה. צרכים אלו משתנים עם השנים.

לעתים ישנו צורך בטיפול תרופתי, לעתים יש צורך בשינוי בהרגלי החיים (כגון שינה, תזונה ופעילות גופנית), לעתים יש צורך בטיפול רגשי אישי או משפחתי ובהדרכת הורים, לעתים יש צורך בסיוע לימודי ולעתים יש צורך בטיפול פארא רפואי -כגון ריפוי בעיסוק.

לריפוי בעיסוק בהחלט יש מה להציע לילדים ולמבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז:

באמצעות התיחסות לילד ולמשפחתו, לעיסוקים שלו ולסביבתו, מסייעים מרפאים בעיסוק לאנשים עם הפרעת קשב לתפקד באופן תואם יותר לדרישות הסביבה ולשפר את איכות חייהם.

אחת משיטות הטיפול בריפוי בעיסוק הינה שיטה קוגניטיבית-תפקודית חדשנית הנקראת בקיצור: Cog-Fun.

השיטה פותחה ע"י צוות המעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשותה של ד"ר עדינה מאיר.

שיטה זו מתבססת על התיאוריות והמחקרים העדכניים ביותר בתחום זה.

מחקרים בעולם מצביעים על תפקודים ניהוליים לקויים כליקוי העיקרי אצל אנשים עם הפרעת קשב- הקושי לעכב תגובה, לווסת רגשות, לבצע בקרה עצמית, לתכנן ולהוציא לפועל, לארגן את הפעולה והסביבה ועוד.

שיטת Cog-Fun מתמקדת בתפקודים הניהוליים שבעיסוקיו של המטופל במטרה להשיג מטרות תפקודיות המשמעותיות למטופל ולמשפחתו.

לפרטים נוספים על טיפול בילדים בשיטה זו הנכם מוזמנים להכנס לאתר שלי (www.yaelwsroom.com) ולקרוא חומר נוסף.

בכל מקרה שאתם הולכים לאבחון או לטיפול בהפרעת קשב תוודאו שאתם נפגשים עם אנשי מקצוע מוסמכים ובעלי רישיון רשמי לעסוק באבחון ובטיפול, ושהינם בעלי ניסיון והכשרה בתחום.

בין אם ילדיכם אובחנו עם הפרעת קשב, או אפילו אתם עצמכם, ובין אם לאו-

הנה הצעתי לתכנית טיפול שאינה מזיקה, אינה מצריכה מרשם ומתאימה לילדים ולמבוגרים בכל גיל:

אורח חיים בריא: לישון מספיק שעות, לאכול בריא, לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע

רווחה נפשית: תפנו לעצמכם (או לילדיכם) זמן לעשות את מה שאתם באמת אוהבים והשתדלו להיות קרובים לאנשים שאוהבים אתכם כפי שאתם

סיפוק והנאה מעשייה: תאפשרו לילדיכם (ולעצמכם) לעסוק בפעילויות מהן הם שואבים הנאה וסיפוק ומרגישים מוכשרים (ספורט, אמנויות, בישול, טיפול בבעל חיים, התנדבות וכו').

בעצם… התכנית הזו יכולה להתאים לכל אחד…

ולקינוח: הבית האחרון בשיר "יוסי ילד שלי מוצלח"- אחד השירים האהובים עליי ביותר בעברית:

"ריק הבית אין חלב

לחם אין ולו כזית

אך מלא מלא הבית

זמר מפוחית ופרח

ונביחות כלבלב… " (ע'. הלל,ס. ארגוב)

פשוט ממיס את הלב…

הנה הקישור לשיר המלא: http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=352&wrkid=1545

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

ובפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…