מי מפחד מפסיכיאטרים?

 

כשאומרים לכם את המילה "פסיכיאטר" מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש?

פסיכיאטר זה לפסיכים? מה הקשר פסיכיאטר לקשב וריכוז?

ישנם רופאים שונים שיכולים לאבחן הפרעת קשב וריכוז: נוירולוגים, פסיכיאטרים ורופאי ילדים או משפחה שעברו הכשרה מיוחדת של משרד הבריאות.

הורים ומתבגרים רבים חוששים מאד לפנות לפסיכיאטר, הרבה בגלל דעות קדומות וחוסר ידע.

אז לכבוד כל מי שחושש לפנות לפסיכיאטר הזמנתי לכאן את ד"ר איריס כהן-יבין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת מרפאת ילדים ונוער בקופת חולים מכבי במודיעין:

אז לסיכום:
כדאי לפנות לפסיכיאטר כשיש גם קושי רגשי או התנהגותי יחד עם הפרעת הקשב
כשיש חרדה או דיכאון יחד עם הפרעת קשב הפסיכיאטרית יכולה מאד לעזור
אבחנה של הפרעת קשב וריכוז אינה פוגעת בשירות הצבאי וכדאי שהצבא יהיה מודע אם יש קושי רגשי או התנהגותי כדי לסייע בהקלות בגיוס ובהמשך טיפול במסגרת הצבא.
תודה רבה לד"ר איריס, ואני מחכה לשאלות ולתגובות שלכם: yaelwy@gmail.com
כמה מילים להורים:
ניתן לפנות לד"ר איריס כהן יבין, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת מרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער בקופת חולים מכבי, ליעוץ ולטיפול:
לחברי מכבי: 08-9735666
מרפאה פרטית במודיעין: 08-9701109

 

 

 

 

מה עוזר לשפר תפקודים ניהוליים?

בפוסט הקודם דברנו על תפקודים ניהוליים ואיך הם משפיעים על ההתנהגות שלנו, של כולנו.

הזכרתי את העובדה שקשיים בתפקודים הניהוליים מאפיינים אנשים עם הפרעת קשב וריכוז.

חשוב במיוחד להבין שהקושי הזה הוא חלק מהפרעת הקשב וזה לא קשור בכלל לעצלנות או לחכמה או לטוב לב.

מדובר בקושי אמיתי ואפשר לטפל ולעזור.

 

בפוסט הקודם כתבתי שעייפות, רעב ומצב רוח רע מחריפים את הקושי בתפקודים הניהוליים:

אנשים עייפים ורעבים עצבניים יותר, מתוחים יותר, אימפולסיבים יותר ופחות מסוגלים לגלות גמישות ולפתור בעיות.

אנשים עייפים, רעבים או במצב רוח רע מתקשים יותר לשלוט בעצמם: מתקשים לשלוט בהתנהגות, ברגשות ובמחשבות.

זה קורה לכולם.

לכן חשוב לישון מספיק, לאכול ארוחות מסודרות ומאוזנות ולא להגיע למצב שאתם מאד רעבים.

אם יש לכם תחושות של מתח, חרדה או דיכאון אל תישארו איתן לבד. כדאי לשתף את ההורים, המורה או כל מבוגר אחר שאתם מרגישים איתו בנוח ולגשת לקבל עזרה.

זה הבסיס ועם זה מתחילים: שינה, אוכל, מצב רוח.

כשהגוף והנפש מוכנים ופנויים ללמידה אפשר ללמוד כל מיני שיטות שיעזרו לכם להתגבר על חלק מהקשיים בתפקודים הניהוליים.

החכמה בשיטות היא שלא צריך המון שיטות. מספיק שתיים או שלוש שממש עובדות לכם ועוזרות לכם וזהו.

בפוסטים הבאים נדבר על שיטות שיכולות לעזור ואם בא לכם לשתף במה הכי עוזר לכם, אשמח אם תשלחו לי ואוכל לכתוב כאן (בעילום שם כמובן) ונעזור גם לאחרים.

 

מצורף סרטון קצר, באנגלית, שמתאר מהם תפקודים ניהוליים ואיך הם משפיעים לנו על החיים:

https://youtu.be/FzjBnvH3c0Y

שלכם

יעל

 

 

 

 

 

 

 

מי מטיס את המטוס?

 

שוב לא הצלחת להגיע בזמן לכתה בבוקר

ושוב נכנסת והיית בשוק לגלות שבעוד שעה יש בוחן (מתי הודיעו עליו??)

שוב דיברת קצת יותר ממה שהתכוונת ואמרת דברים שאחר כך הצטערת עליהם

שוב אבדת את המשקפיים ושכחת לגמרי שהבטחת להוריד את הכלב

ודחית את העבודה שצריך להגיש עד לשניה האחרונה וצריך להגיש עד מחר (אחרי הארכה)

ושוב חטפת על הראש מההורים….

נשמע מוכר?

כל מה שתיארתי כאן עובר על עוד הרבה מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז.

 

היכולת להתחיל, לגייס מאמץ, לנהל את הזמן, לזכור הוראות, לתכנן קדימה, להגיב באופן מתאים ולא מוגזם, כל אלו הן מיומנויות קוגניטיביות גבוהות ומשוכללות שנקראות "תפקודים ניהוליים".

התפקודים הניהוליים מאפשרים לבני אדם לפעול מתוך שליטה עצמית לעבר מטרה מסוימת.

הם כמו הטייס הראשי במטוס: הוא מקבל את ההחלטות ופועל מתוך שיקול דעת והתחשבות בכל הנתונים שלפניו.

אם הדרך עוברת ללא תקלות אפשר לסמוך על הטייס האוטומטי, נכון?

הטייס הראשי, כמו התפקודים הניהוליים, נכנס לשיא הפעולה כשמשהו חדש או לא צפוי קורה או כשמשהו משתבש:

כשצריך לעצור לרגע, להירגע, להתחשב בכל הנתונים, לגייס מאמץ, לזכור אירועים שקרו בעבר ולבחור את הפתרון הטוב ביותר, ואם צריך אז להיות מוכנים לגלות גמישות ולשנות.

 זהו בדיוק תפקידם של התפקודים הניהוליים: לאפשר לנו שליטה עצמית.

לתכנן קדימה, לשלוט בהתנהגות וברגש שלנו ולאפשר לנו קשרים חברתיים עם אנשים אחרים.

הרבה מאד מחקרים הראו שאצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז יש קשיים באותם תפקודים ניהוליים.

קשיים אלו הם ממש מאפיין של הפרעת הקשב, בדיוק כמו הקושי להתרכז לאורך זמן או הצורך בהרבה תנועה.

 

לכן אחד הדברים שהכי חשוב להבין  הוא שמי שיש לו קשיים בתפקודים הניהוליים הוא ממש לא "עצלן" או "חלש" או "רע" או "טיפש".
יש לו קושי וצריך לעזור לו.

 

התוצאה של הקושי הזה בתפקודים הניהוליים היא המצבים שהזכרתי קודם:

הקושי לגייס מאמץ ומוטיבציה, להתחיל משימה ולתכנן קדימה יכול להוביל לדחיית כתיבת העבודה עד לרגע האחרון ממש,

הקושי לעצור ולווסת רגשות יכול להוביל להסתבכויות עם חברים, מורים והורים,

הקושי בזיכרון העבודה יכול להוביל לכך ששכחת לגמרי מה בקשו ממך לפני רגע כמו לצאת עם הכלב או הודעות חשובות, הוראות וכל דבר שצריך לעשות איתו משהו.

 

מה עוד יכול להשפיע על התפקודים הניהוליים אצל כולם?

האזור שבו נמצאים התפקודים הניהוליים במח הוא בקדמת המח, ממש מעל המצח. המח הוא איבר שרגיש מאד לשינויים.

מצבים כמו עייפות, רעב, מתח נפשי כמו עצבנות או עצבות מאד מאד משפיעים על התפקודים הניהוליים ויכולים לגרום לנו לקושי לשלוט בעצמנו:

להיות יותר אימפולסיביים, יותר רגישים ועצבניים, פחות זוכרים מה לעשות ופחות מסוגלים להיות יצירתיים וגמישים בפתרון בעיות.

לסיכום:

תפקודים ניהוליים הם יכולות קוגניטיביות משוכללות שיש לבני אדם, המאפשרות לנו לשלוט בעצמנו.

הם כוללים את היכולות לעצור לפני שמגיבים, לתכנן, לזכור הוראות וחוקים, לשלוט ברגשות ובהתנהגות, ליזום ולהתחיל משימות ולהתמיד בהן, היכולת לבקרה עצמית ולפתרון בעיות.

אנחנו זקוקים להם במיוחד במצבים חדשים או לא שגרתיים

להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש קשיים בתפקודים הניהוליים

עייפות, רעב ומתח נפשי משפיעים מאד על התפקודים הניהוליים אצל כולם ויכולים לגרום לקשיים בשליטה העצמית

 

אז מה אפשר לעשות?

על כך בפוסט הבא….

אהבתם? שתפו בכיף.

לשאלות ותגובות ניתן לפנות אליי: yaelwy@gmail.com או בדף הפייסבוק: החדר של יעל-ריפוי בעיסוק לילדים ונוער בסביבה הטבעית

רק מילה טובה. או שתיים. לא יותר מזה.

 

אני זוכרת את הישיבה הראשונה בכיתה א. יועצת מנהלת סגנית והמורה. התחושה הייתה שהרגשתי כל כך קטנה ויש לי עכשיו אחרי החופש שיחה עם היועצת והמורה לא אוהבת את התחושה הזאת בכלל.

 

כהורה לילד עם הפרעת קשב, כלל לא משנה מאיזה רקע ועם איזה ניסיון אני מגיעה – כל מפגש בבית הספר מערער אותי. תמיד אני אהיה זו שמצויה תחת זכוכית מגדלת, דברי עלולים להתפרש שלא כהלכה, או לא כפי שהתכוונתי, החדירה לפרטיות שלי אינה נעימה כלל וכלל – וככל שהפורום גדול כך המבוכה מתעצמת.
נזכרת בפגישה עם פסיכולוגית (צעירה יש לציין) שיתפתי אותה בתחושה שלי שהילד מפתח חרדות, כיוון שבמקצועי מתחום בריאות הנפש דברתי בשפה מקצועית. הרגשתי שזה מאיים עליה ובמקום לנסות להבין את דברי היא אמרה שאני משליכה על הילד פחדים שלי. באותו רגע איבדתי בה אמון.

 

אני רוצה גם לספר על חוויה חיובית עם פסיכולוגית בגן, שלא פחדה להסתכל לי בעיניים, שהבינה עניין ולא ניסתה להקטין אותי. לקחה ברצינות כל דבר שאמרתי, השיחה זרמה באוירה טובה ומחוייכת. יצאתי בהרגשה מצויינת, הייתי צד בשיחה שיוויונית בגובה העיניים


אני זוכרת את הישיבה הראשונה עוד בגן, כשביקשנו עבורו גננת שי"ח.
הגננת אמרה לי לפני, "תדעי שהועדות האלה מדגישים את השלילי, את הקשיים. זה לא שאני לא רואה את החיובי אבל אם אדבר עליו לא יאשרו לנו שעות….אז אל תקחי את זה קשה….."
ולמרות שידעתי מראש, ולמרות שהבנתי, זה היה קשה…….לא יודעת אם אפשר אחרת

 

זה לא על רגל אחת… אבל כללית החוויה של רוב ימי ההורים ,במיוחד בתיכון, היתה של ללכת עם שכפ"ץ.

 

הפגישה הראשונה עם הפסיכולוגית בגן. היא הייתה מאוד צעירה ויהירה, הסתכלה דרכינו בהתנשאות בלי שום חמלה או חסד. חייבת להגיד שהיום התחושה שונה לחלוטין, אני מרגישה שכל צוות בית הספר איתנו, אוהבים את גור אדם מעריכים את היכולות של כולנו להתמודד עם הקושי ויודעים כמונו שרק ביחד אפשר.

 

גם אני הרגשתי קטנה ומצומקת ולא ממש הבנתי מה רוצים שאני אעשה. לא נתנו משהו מעשי, התקשרתי לקופה והתחלתי לחפש ולשאול ודי התברברתי בבירוקרטיה.

 

לפני מספר שבועות היתה לי פגישה בביה"ס שיצאתי ממנה בתחושה שעברתי אירוע טראומטי.
בפגישה ישב הצוות המוביל שכלל גם פסיכולוגית חדשה שלא מכירה אותנו. הפגישה היתה קשה. שמעתי דברים שלא היה לי מושג עליהם – אולי כי איש לא טרח לעדכן אותנו על כך למרות שהייתי בקשר עם ביה"ס. ילד שפשוט לא עושה כלום וויתר על עצמו לחלוטין בכל הנוגע להיות תלמיד.
תוך זמן קצרצר כשאני כבר עם דמעות מגודל מצוקתו של הילד הזרקור הופנה אליי עם הערות בלתי מקצועיות בעליל. מקטינות. מזלזלות. שלא לומר משפילות. כל זאת מצד הפסיכולוגית שכביכול אמורה להביא את הצד המקצועי.

העדויות הללו הם של הורים אמיתיים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. הם לא חזרו משדה הקרב  ולא מפרק של "הישרדות".

החוויה המטלטלת והקשה הזו היא של הורים שבסך הכל חזרו מפגישות בבית הספר ורצו להגיע הביתה בשלום.

ואם זו התחושה שאיתה חוזרים הורים הביתה, אנחנו, כמטפלים וכצוותים חינוכיים, צריכים לחשב מסלול מחדש.

כשאנחנו, צוותים חינוכיים וטיפוליים, פוגשים הורים אנחנו חייבים לזכור:

שכל הורה אוהב את הילד שלו ועושה את הכי טוב שהוא יכול ויודע עבור הילד שלו בכל רגע נתון.

שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים חווים ביומיום שלהם תחושות של דחק, כשלון, אשמה וחרדה, יותר מהורים לילדים טיפוסיים. הספרות מלאה במחקרים המצביעים על דחק הורי מוגבר, חרדה ודכאון אצל הורים לילדים עם ADHD, והדחק הזה אינו שונה מהורים לילדים עם צרכים מיוחדים אחרים. הם לא צריכים אותנו כדי להוסיף לכל זה.

שאנחנו, אנשי המקצוע, זמניים וחולפים בחיי המשפחה.

אנחנו נכנסים להם באמצע החיים ויוצאים מהם לאחר תקופה קצרה. בתקופה הזו תפקידנו ללוות, לבנות, לחזק, לחבק ולתת כוחות להמשך הדרך.

תפקידנו כאנשי טיפול וחינוך הוא להיות עבור ההורים שותפים לדרך במסע הארוך והמפרך הזה, שנקרא החיים:

תפקידנו ללכת לצידם, לתת להם הדרכה ומידע, לעזור להם לתכנן את המסלול ולנווט בו, להיות שם איתם כשהם עייפים ומותשים ומיואשים ולהראות להם את האור בקצה הדרך.

תפקידנו להציע להם את העזרה לה הם זקוקים באותו הרגע:

לפעמים זו כוס מים, לפעמים זה חיבוק, לפעמים זו תזכורת לאיזו דרך ארוכה הם עברו עד עכשיו וכמה התקדמו בה.

לפעמים הם זקוקים רק להקשבה, לפעמים להדרכה ספציפית למי או לאן לפנות עכשיו בדרך ולפעמים הם צריכים שנגיד להם שהם הורים מספיק טובים.

מה שבטוח הוא, שהם לא צריכים שינזפו בהם, שיחלישו אותם, שישפטו אותם, שיערערו להם את הבטחון בהורות שלהם. אין לאף אחד שום זכות לעשות זאת.

האשמה ושיפוטיות מחלישות. אמפטיה וחמלה מחזקות ומאפשרות להשתמש בכוחות.

הם אלו שמפקידים בידיים שלנו את הגוף והנפש של הדבר היקר להם ביותר בעולם ואנחנו חייבים להיות שם, בשבילו ובשבילם.

"אבל הם לא משתפים פעולה….", "אבל הוא אף פעם לא מגיע עם הציוד….", "אבל בבית לא שמים לו גבולות…הם לא מתפקדים כהורים!!"

תפקידנו כאנשי מקצוע, במפגש עם ההורים, הוא לשים בצד את השיפוטיות והתסכול שלנו. בשביל זה בדיוק יש הדרכה וזה המקום לעבוד בו על התחושות הקשות שלנו כמטפלים.

אם עזרנו לילד לקרוא טוב יותר, לכתוב טוב יותר, לארגן את הציוד שלו טוב יותר ועל הדרך גרמנו להורים שלו להרגיש שהם לא מספיק טובים – עשינו יותר נזק מתועלת.

תפקידנו להשתמש בעצמנו באופן מודע ולהתייחס להורים, בדיוק כמו אל הילד, עם הרבה רגישות וחמלה:

להקשיב, להבין, לחזק, לעודד ולראות את מה שהם כן עושים, והם עושים המון. גם אם אנחנו לא מסכימים עם הדרך או השיטה אותה בחרו.

לשקף את מה שאתם רואים, כאנשי מקצוע, בלי שיפוטיות, ולהציע עזרה אמיתית ממקום מכבד ותומך, שרואה ומבין את הקושי.

אלו הורים שמתמודדים 24/7 עם הילד והקשיים שלו.

הרבה פעמים הוא לא הילד היחיד עם קשיים במשפחה, הרבה פעמים ההורה עצמו סובל מ ADHD, יחד עם חרדה ו/או דיכאון (או קושי נפשי או גופני אחר) והוא בעצמו מטופל או זקוק לטיפול, ומתמודד עם הקשיים שלו עצמו.

הלחץ המשפחתי היומיומי, הנטל הכלכלי העצום (תרופות, שיעורים פרטיים, טיפולים פרטיים, חוגים), ההתמודדות היא יומיומית ואינסופית.

מחקרים רבים מתארים את הדחק (סטרס) העצום שהורים לילדים עם ADHD חווים באופן יומיומי, את הקושי בניהול המשפחתי היומיומי, התסכול והתשישות ואת המחיר הכבד שהורים משלמים בחייהם במונחים של בריאות פיזית ונפשית, יחסים זוגיים ותפקוד עיסוקי שלהם כהורים.

ועוד לא כתבתי מילה על משפחות חד הוריות ואובדנים באמצע החיים.

הורים מותשים לא תמיד מסוגלים לזהות בעצמם את הכוחות שיש להם ולילדם.

בישיבה הקרובה, בשיחה הבאה עם הורים כולנו חייבים לזכור שזה בדיוק המקום שבו הם הכי זקוקים לנו.

זה המקום שבו אנחנו, אנשי הטיפול והחינוך, יכולים לסייע מנקודת מבט מבוססת כוחות.

במקום להאשים הורים שהם "לא מספיק" בתפקידם כהורים אנחנו מחויבים לתמוך בהם, להראות להם את נקודות החוזק ולתת מידע אמין.

הם זקוקים לנו כדי שנבין, נתמוך, נרגיע, נחזק, נראה את הטוב וניתן להם צידה להמשך הדרך.

אסור לנו לוותר על החמלה. כולנו זקוקים לה כמו אויר לנשימה.

הם צריכים שדווקא בימים הכי קשים, נחפש מתחת לבלטות סיבה לומר מילה טובה לילד שלהם ולדאוג שהם יידעו מזה-  במייל, מסרון או אפילו להרים טלפון בשביל הדבר הטוב הקטן הזה. הילד זקוק לזה וההורים שלו לא פחות.

גם הורים זקוקים למילה טובה. או שתיים. לא יותר מזה.

ולקינוח, קחו שיר במתנה, של יהודית רביץ המופלאה: רק מילה טובה, או שתיים. לא יותר מזה.

שלכם,

יעל

 

מי שמעוניינים להרחיב את הידע המקצועי בנושא:

Corcoran, J., Schildt, B., Hochbrueckner, R. , & Abell, J. (2017). Parents of children with Attention Deficit/Hyperactivity Disrder: A Meta-Synthesis, Part I. Child Adolesc Soc Work J, 34: 281-335.

להרצאות שלי לצוותים חינוכיים וטיפוליים: http://yaelsroom.com/workshops/

אתם שואלים וד"ר אורנה עונה!

שלום לכולם,
איך התחילה שנת הלימודים שלכם?
מאז שהבלוג נפתח פנו אלינו מתבגרים עם שאלות מאד מעניינות על הפרעת קשב וריכוז.
אחת השאלות היתה מה זה ראשי תיבות ADHD ?
Attention-  באנגלית = קשב
Deficit-  באנגלית=חוסר או ליקוי
Hyperactivity-  באנגלית= פעלתנות יתר
Disorder-  באנגלית= הפרעה
כלומר, הפרעה שכוללת קושי בקשב ולפעמים גם פעלתנות יתר (קפיציות, תזזיתיות, היפר אקטיביות, מה שמתאים לכם).
יש להפרעת הקשב כל מיני מאפיינים, ואצל כל אחד שיש לו ADHD היא מתבטאת קצת אחרת.
הזמנתי היום את  ד"ר אורנה אפשטיין, שהיא רופאה מומחית בנוירולוגיה של הילד והתפתחות הילד, כדי לענות לשאלות שלכם:

 

אז מה למדנו בעצם ?
שהמח של אנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז (ADHD באנגלית) פשוט עובד קצת אחרת
שהרבה פעמים יש גם לאחד ההורים הפרעת קשב וריכוז
שכדאי להגיע לבדיקה של הנוירולוג/ית עם השאלונים וכל החומר שצריך מוכן (וגם כדאי לרשום לעצמכם שאלות שהייתם רוצים לשאול את הרופא/ה)
שכדאי לספר לנוירולוג/ית על עצמכם- גם מה שאתם מצליחים בו וגם מה שהכי קשה לכם
שאתם חכמים ונבונים בדיוק כמו כולם ואם קשה לכם בלימודים זה לא אומר שאתם לא יכולים להצליח בהרבה תחומים אחרים!
החשיבה המיוחדת שלכם והשונה מהאחרים יכולה להביא אתכם להמצאות ותגליות מדהימות, כמו הרבה אנשים חשובים בהסטוריה האנושית, שלכולם היתה הפרעת קשב, ביניהם: אלברט איינשטיין, ביל גייטס, מייקל פלפס, וולט דיסני ותומס אדיסון!

 

בפוסטים הבאים נארח שוב את ד"ר אורנה, ובפעם הבאה נדבר איתה על תרופות.
מחכות לשאלות החכמות שלכם!

 

כמה מילים להורים:
ניתן לפנות לד"ר אורנה אפשטיין ליעוץ ולטיפול במרפאה בנוף איילון, טל' לתיאום: 0526822881

 

ילדי, אני והאיידיאייצ'די מתחילים את שנת הלימודים

 

 

 

 

 

 

 

 

הימים האחרונים של אוגוסט כבר כאן וכולנו נפגוש את הראשון בספטמבר ממש בעוד כמה ימים.

אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לכל המשפחות עם ADHD, אלו שאחרי אבחון, אלו שממתינים ואלו שעדיין בסימני שאלה.

לאלו שעולים לכתה א', לאלו שעולים לגן חובה, לאלו שעולים כתה ולאלו שעולים לחטיבה.

אז כמה נקודות למחשבה כדי שתתחילו את שנת הלימודים הכי טוב שאפשר:

 

1. כבר דברתם עם הילד שלכם על הפרעת הקשב שלו?

בגובה העינים ובשפה שהוא מבין. הוא לא רע, הוא לא עצלן, הוא לא מקולקל, הוא לא טיפש.

יש לו הפרעת קשב וריכוז והמח שלו פועל אחרת.

הוא מוכשר, נבון, רגיש וסקרן ויש לו קשיים שהם חלק מהפרעת הקשב שלו. הקשיים שלו אינם הוא אלא חלק ממנו.

אילו הילד שלכם היה חולה בסוכרת או סובל מצליאק הייתם מסבירים לו ומשתפים אותו, נכון? אותו דבר גם כאן.

 

2. אל תפחדו מדעות קדומות ואל תשלחו את הבת שלכם למורה או גננת שלא יודעת מי היא ומה היא צריכה:

אל תחששו לשתף את המורה או הגננת ורצוי אפילו לפני יום שישי: מה הבת שלכם צריכה? במה היא אלופה? מה קשה לה? מה יכול לעזור לה?

אל תצפו שכל המידע שמסרתם דרך טפסים ושאלונים יגיע במלואו אל מי שצריך בזמן הנכון.

מהנסיון שלי לאורך 15 שנה, אני יכולה לומר לכם ששיתוף המורה במידע רק היטיב עם הילדים: היא ידעה למה לצפות, איך לדבר, איך לעורר מוטיבציה ואיך לא להיכנס "ראש בראש".תנו לילדה שלכם הזדמנות להתחיל את היום הראשון ללימודים הכי טוב שאפשר: עם כמה שפחות היתקלויות מיותרות. זה יהיה אפשרי אם תקבל אותה מורה שיודעת עליה דבר אחד או שניים. אפילו יהיה לה סיכוי לקבל מחמאות!

המורים  ישמחו לשתף איתכם פעולה!

3. תהיו הורים פרו-אקטיבים:

תזמו אתם את הפגישות עם הצוות החינוכי, בגן או בביה"ס: אל תחכו לטלפון הדחוף מהיועצת שחייבים להיפגש השבוע כי המצב בלתי אפשרי.

תזמו אתם את הפגישה הראשונה עם המחנכת, תזמו אתם פגישות רב מקצועיות, מתוך מקום של הורים שמומחים לילד שלהם ומכירים אותו יום או יומיים.

תהיו עם האצבע על הדופק ותזמו עדכון שוטף מהמורה.

יחד עם זאת (ותודה לאמא לביאה על הדברים החשובים האלה):

תקחו בחשבון שהמערכת הרבה פעמים מסורבלת, איטית ועמוסה ולפעמים אתם מאד תתאמצו, ותיפגשו או תרצו לקיים פגישות ולקדם תהליכים וזה יקח זמן ולא יילך כל כך בקלות.

זו המערכת. מסורבלת וקשה ואפילו אכזרית לפעמים, גם לתלמידים וגם למורים. איתה קמים כל בוקר ואיתה הולכים לישון תלמידים ומורים והורים, שמנסים בכל בוקר מחדש לעשות הכי טוב שהם יכולים.

לא הכל בשליטה שלכם. תבונה, נחישות ואורך רוח הם כלי המשחק.

 

 

4. תהיו אתם המנהלים של ה"תיק" של הילד שלכם (או באנגלית case managers):

תהיו מעורבים בקביעת הפגישות, תבקשו להזמין את אנשי המקצוע שמלווים אתכם, תארגנו את החומר בצורה מסודרת, תשאלו כל דבר שכתוב באבחון ואתם לא מבינים. אין שאלה טפשית.

תדאגו שכולם יהיו בקשר עם כולם. אל תצפו שמישהו יעשה את זה טוב יותר מכם.

כולם חולפים בחיי הילד שלכם אתם אלו שנשארים איתו ומלווים אותו ואצלכם נמצא הידע.

5. אל תחששו לתת לילד שלכם את כל התמיכה והעזרה לה הוא זקוק. ילד עם ADHD צריך כפר שלם בעדו:

אל תחששו מטיפול תרופתי, גם אם המידע מהתקשורת והרשתות החברתיות מציף אתכם. תבדקו את הדברים עם אנשי מקצוע ולא עם ה"מומחים" בפייסבוק.

אל תחששו מטיפול פסיכולוגי אם זה מה שהילד שלכם צריך. הסוסים לא יטפלו בילד שלכם ורכיבה טיפולית אינה מחליפה טיפול רגשי והדרכת הורים טובה.

אל תחששו מאבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי. אם תדעו מה הקושי של הילד שלכם בלמידה (והפרעת קשב מגיעה הרבה פעמים עם "צ'ופר" נוסף של לקות למידה) ותדעו מהן ההתאמות שיכולות לעזור לו, אתם תעזרו לו להביע את היכולות שלו.

ואל תשכחו שכולנו מאותו הכפר: הורים, מורים, גננות, מטפלים – כולנו רוצים בטובת הילד ולכן חשוב שתהיה תקשורת פתוחה ומכבדת.

6. תלמדו, תקראו, תתעדכנו: 

בין אם מדובר בתרופות חדשות או בטיפולים יעילים אחרים, שהוכחו מחקרית למשל טיפולים בריפוי בעיסוק.

יש היום מענה בטיפול בריפוי בעיסוק לשיפור תפקוד ותפקודים ניהוליים של ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD, החל מגיל ארבע שנים!

מדובר בשיטות התערבות שפותחו בישראל והוכחו כיעילות במחקרים רבי משתתפים. מידע על שיטות התערבות אלו ניתן לקרוא כאן: טיפולים יעודיים בריפוי בעיסוק לילדים ולמתבגרים.

 

7. אל תחששו לסנגר על הילדה שלכם ותלמדו אותה לסנגר על עצמה, מול כל מי שיעמוד מולה:

מה הקושי שלה, במה היא מצוינת, מה היא צריכה כדי להצליח, מהן ההתאמות שנקבעו לה.

 

8. אל תהפכו את הבית לשדה קרב סביב שיעורי הבית

אם יש קושי תשתפו את המורים ותחשבו יחד עם אנשי המקצוע המלווים אתכם על פתרון:

אולי יש קושי בלמידה שצריך להתייחס אליו? אולי יש צורך לשנות סוג תרופה או מינון? אולי צריך לשנות את משך הזמן שיושבים להכין שיעורים או לחלק את הזמן הזה ולשלב בו גם פעילות גופנית? אולי צריך להפחית גורמים מסיחים? אולי צריך להתאים את המשימות לילד ולא את הילד למשימות?

הכל פתוח והמטרה היא שהילד ילמד בלי לפגוע בדימוי העצמי שלו וביחסים במשפחה.

 

9. תתאמו ציפיות מראש:

מהם הכללים, מה מותר ומה אסור. הפסיכיאטר האמריקאי הידוע, ראסל בארקלי, כבר כתב פעם שלאנשים עם ADHD יש שני מצבי זמן: עכשיו ולא עכשיו.

 

לכן, מה שהיה אתמול או בשבוע שעבר כבר לא רלוונטי. הילד שלכם צריך לדעת מה מצופה ממנו עכשיו ולקבל חיזוקים על המאמץ שהוא משקיע בלהיות בסדר עכשיו.

הרבה יותר קל להעיר על התנהגות שלילית מאשר לחפש מתחת לבלטות את החיובית ולהתייחס אליה בזמן אמת. לזה אנחנו צריכים לשאוף.

 

10. תנסו אתם ראשונים ואח"כ תציעו גם לאחרים: להסתכל על הילד שלכם, עם כל הקשיים שלו, דרך משקפיים חיוביים

מה הוא כן עושה? מה הוא כן מנסה? במה הוא כן מצליח ואיפה הוא כן עושה מאמצים? גם אם זה מעט, גם אם זה כמעט, בשבילו זה המון ומגיע לו שנשים לב.

ולא לשכוח ש"אתמול זה אתמול והיום זה היום" וכל יום הוא יום חדש עם אלפי הזדמנויות חדשות.

 

ולקינוח המלצה חמה על ספר לא חדש אבל מקסים מקסים, להורים ולילדים שעדיין לא דיברו על הפרעת הקשב שלהם:

"האיידיאייצ'די שלי" מאת לאורה וולמר, הוצאת אמציה.

למה נעלבו בממלכת בלגניה ומה קרה לשוטרים בממלכת סדריה? מה עשתה להם המכשפה ברדקולה ולמה הילדים בממלכת סדריה התחילו לצעוק "מ'כפתלי!!!!" ? ?

הספר מספר באופן ידידותי להפליא ומותאם לילדים ולהורים מהי הפרעת קשב וריכוז ומה קורה במח ובגוף של ילדים עם ADHD.

אז אם עדיין לא דיברתם עם הילד שלכם על ה ADHD שלו (ואולי גם שלכם), זה הספר שהולך לעזור לכם לעשות את זה בכיף.

שתהיה שנת לימודים מוצלחת!

אהבתם את הפוסט? קיבלתם נקודה למחשבה? שתפו באהבה.

שלכם,

יעל

בגובה העיניים- להתבגר עם ADHD

 

 

היי וברוכים הבאים לבלוג למתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז!

הבלוג שבו נדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD בגובה העיניים, מקום בו אני מקווה שתמצאו תשובות לשאלות שמטרידות אתכם ומקום בו אני מזמינה אתכם לשאול שאלות שלא היה לכם את מי לשאול.

אני יעל ויסוצקי, אמא לשלושה ומרפאה בעיסוק.

כשפונים אליי הורים למתבגרים אני שואלת אותם מה הבן או הבת שלהם יודעים על הפרעת הקשב שלהם. לעתים קרובות הם מתחילים להתבלבל: "לא ממש דברנו על זה…. לא יצא לנו…. אני לא יודע מה הוא כן יודע או לא…."

כשאני פוגשת את המתבגרים הם גם לא תמיד יודעים מה זה בדיוק ומופתעים לגלות על עצמם כל מיני דברים, שחלקם קשורים להפרעה הכל כך מתוקשרת הזו. והרי, כל שבועיים יוצאת כתבה מפוצצת בעיתון שקשורה בהפרעת קשב וריכוז, בה כותבים כל מיני דברים, שחלקם לא בדוקים ולא נכונים, ורק נראים טוב בכותרות העיתונים.

אז בדיוק זו הסיבה שפתחתי את הבלוג הזה. כדי לדבר איתכם הכי פתוח על ה ADHD הזה:

מה זה הפרעת קשב וריכוז?  איך מאבחנים? מה קורה בפגישות אצל רופאים או פסיכולוגים? איך להערך למבחני נהיגה? איך להערך לצבא?  מה יכול לעזור לי?

ועוד שאלות שאני מקווה שאתם תשלחו אליי במייל ואני אעשה כל מאמץ כדי לתת לכם את התשובה הכי מדויקת שיש.

אפשר לשלוח לי שאלות בדוא"ל yaelwy@gmail.com.

או במסר בדף הפייסבוק שלי: יעל ויסוצקי-ריפוי בעיסוק לילדים ונוער בסביבה הטבעית.

ואתם?

פשוט מוזמנים להיכנס לכאן, לקרוא ולשאול, להזמין את ההורים או חברים, אני כאן בשבילכם.

אז לכבוד פתיחת הבלוג אני מצרפת לכם קישור לאתר עוגן מט"ח שהוא באמת אתר מצוין עם הרבה מידע בכל הקשור להתמודדות עם הפרעת קשב ולקויות למידה (והמון פעמים זה בא ביחד).

בקישור יש סרטון קצרצר ומצוין בו מסביר ד"ר איתי ברגר, נוירולוג ילדים ונוער מהדסה בירושלים, מהי הפרעת קשב וריכוז?

תהנו!

עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג אפשר לקבל בדף הפייסבוק שלי.

שתהיה לכם שנה מעולה ולהתראות בקרוב בפוסט הבא 🙂

שלכם,

יעל

10 סיבות לאבחון מוקדם של הפרעת קשב וריכוז

טל הגיע אליי לטיפול קצת לפני גיל 4.

בגילו המופלג כבר הספיק להיות אימת הילדים בגן, להיות "טל המרביץ", זה שעדיף להתרחק ממנו, זה שכדאי להזהר ממנו, זה שבסוף בוכים בגללו.

מה ששבר את ההורים היה יום אחד כשטל אמר: "אף אחד לא רוצה לשחק איתי"

וזה באמת היה נכון. כשבאתי לראות אותו בגן ראיתי ילד שעובר ממשחק למשחק ולא באמת משחק, לא נשאר יותר מדקה בכל פינה בגן, נתקל בילדים ולעתים משאיר מישהו בוכה בדרך, כל יוזמה של משחק עם ילד אחר נחוותה על ידי הילדים האחרים כמאיימת ופוגעת ובכל פעם שמישהו בכה בגן שמעת ילד אומר: "זה בגלל טל" (גם אם זה לא היה ממש נכון).

ההורים החליטו שהם לא מחכים, לא נותנים לזמן לעשות את שלו אלא עוזרים לו היום. בגיל 4 טל אובחן עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז.

במפגשים שלי עם טל במסגרת הגן הוא למד לשחק איך עם חברים, למד איך לפתח משחק משמעותי לפרק זמן ארוך יותר, ההורים של טל והגננת למדו כיצד לעזור לו במצבים בהם הוא מתקשה לעצור ולווסת את התנהגותו ורגשותיו. טל הפך לילד אהוב ומקובל וילדים מבקשים לשחק איתו.

הורים רבים לילדים בגיל הרך חוששים ללכת לאבחון של תסמיני הפרעת קשב וריכוז לפני גיל חמש או שש:

"הוא יגדל וזה יעבור", "גם אני הייתי כזה", "תנו לו להיות ילד, הוא עוד קטן", "מה אתם רוצים ממנו?", "למה שישימו עליו סטיגמה?",  "בחיים לא אתן לילד שלי תרופות", "הגננת סתם נטפלת אליו"… נשמע לכם מוכר?

אז הנה 10 סיבות טובות למה כן ללכת לאבחון ולטיפול  עם ילדים שיש להם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך:

  1. אבחון וטיפול מתאים בגיל הרך יכול לצמצם ואף למנוע קשיים נוספים בעתיד. החשיבה של "לתת לו לגדול" ו"זה יעבור" היא פשוט מוטעית.
  2. אבחון מוקדם יכול לעזור לכם ההורים להבין את הקושי של הילד, לתת לכם כלים לעזור לו ולחסוך לכם הרבה רגשות אשמה, תסכולים, כעסים וחרדות.
  3. בגיל הרך זו ההזדמנות שלכם, ההורים, לעזור לילדה שלכם באופן המשמעותי ביותר בחיי היומיום, במסגרת החינוכית ובשעות הפנאי אם יהיו לכם הכלים המתאימים.
  4. אבחון וטיפול בתסמינים של הפרעת קשב בגיל הרך אינו בא במשוואה עם טיפול תרופתי. ממש לא. אין מה לפחד ללכת לפסיכיאטר, לנוירולוג, לרופא הילדים או רופא המשפחה ולאבחן.

תכנית הטיפול כלל אינה חייבת לכלול בהכרח טיפול תרופתי: הדרכת הורים, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, עיצוב התנהגות, סיוע פרטני בגן ועוד, הם חלק מתכנית התערבות שלמה. הטיפול התרופתי בגיל הרך ניתן במשורה ורק אחרי ניסיון של טיפולים אחרים.

מידע על תכנית התערבות בריפוי בעיסוק לילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז החל מגיל 4 , שפותחה ונחקרה ע"י ד"ר כרמית פריש תוכלו לראות בקישור הבא: POET-  טיפול בריפוי בעיסוק באמצעות הדרכת הורים לילדים עם תסמינים של ADHD.

5. כדי לעזור לילד שלכם היכן שקשה לו היום, ולבנות לו דימוי עצמי חיובי:

ילדים שסובלים מקשיים באמת סובלים יום יום. הם חווים תסכולים וחוסר הצלחה בפעילויות ומשימות שחבריהם בגן נהנים מהן, חווים הצלחות ובונים לעצמם דימוי עצמי חיובי- של ילדים חכמים, חזקים ומצליחים.

זה מגיע גם לילד שלכם.

6. אבחון וטיפול מוקדם יכול לצמצם באופן משמעותי ואף למנוע תחלואה נילווית- כלומר, קשיים נוספים שהופכים בסופו של דבר להפרעה של ממש- ביניהן הפרעות חרדה, דיכאון והפרעות התנהגות.

7. "אבל היום כל אחד מאובחן!" יש כאלו הטוענים שבגלל "אבחון יתר" כל ילד קצת שובב מקבל "חותמת".

יכול להיות שיש בזה משהו והמודעות ההולכת וגוברת מביאה לאבחון מוגבר, מצד שני עדיף שהילד יהיה באבחון ומעקב מקצועי מאשר ש"יפספסו" אותו ויתחילו לטפל בגיל מאוחר עם כל ההשלכות הנובעות מכך.

8. כי חשוב שתקשיבו לבטן שלכם! וגם אם אנשים סביבכם אומרים לכם "הוא עוד קטן…", "מה את רוצה ממנו?", "תנו לו לגדול בשקט"… אם משהו מספיק מטריד אתכם זה מספיק חשוב כדי שתבדקו אצל איש מקצוע.

9. כי לכם ההורים יש את התפקיד החשוב ביותר בהתפתחות של הילד שלכם. בעזרת אבחון וטיפול מוקדם תוכלו לקבל הדרכה וכלים: איך להתאים לילד שלכם את הסביבה? איך לשחק איתה? איך לדבר איתו? איך לספר לה סיפור? מתי לדרוש ומתי לוותר? מתי להגיב ומתי להתעלם? מתי לאפשר ומתי להציב את הגבול?

זה לא תמיד ברור, ובמיוחד כשיש לילד קשיים זה עוד יותר לא ברור.

10. כי כשמטפלים בגיל הרך המבנים המוחיים והנפשיים עוד מתפתחים וניתנים לשינוי בקלות רבה יותר מאשר בגיל מאוחר יותר. מחקרים רבים של הדמיה מוחית מראים על שינויים משמעותיים במבנה ובפעילות המח בעקבות טיפול מוקדם: המח של אנשים עם ADHD  שטופלו בילדותם היה דומה יותר בפעילותו למוחם של אנשים ללא הפרעת קשב כשבדקו פעילות מוחית במשימות שונות.

בנוסף לנוירולוגים ולפסיכיאטרים ישנם גם רופאי ילדים ורופאי משפחה שמוסמכים לאבחן ולטפל באנשים עם הפרעת קשב וריכוז, קיימות מרפאות קשב של קופות החולים בכל רחבי הארץ, האפשרות שלכם להתייעץ ולבדוק קיימת וזמינה היום יותר מתמיד.

אתם יכולים לעזור לילדיכם ובכך שתתנו להם היום טיפול מתאים תוכלו לשנות את עתידם לטובה.

ולקינוח, המלצה על שני ספרים:

"לחיות עם הפרעת קשב ADHD" בעריכת ד"ר איריס מנור ופרופ' שמואל טיאנו/הוצאת  דיונון.

זהו ספר מקיף מאד ועדכני על אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז במהלך החיים. בספר ישנו פרק המוקדש לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך, שנכתב ע"י ד"ר מרים פסקין, פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער- מומלץ בחום!

"לשלוט ב- ADHD- המדריך השלם והמוסמך להבנת הפרעות קשב וריכוז" מאת ד"ר ראסל א'. בארקלי/ הוצאת גלילה.

הספר מתאר, בשפה ברורה וקולחת, מהם המאפיינים של ADHD , מהם הטיפולים המקובלים ונותן כלים מעשיים להורים ומחנכים.

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

איך לעזור לילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז לפני גיל 6

 

היום אני שמחה לארח בבלוג את כרמית פריש, מרפאה בעיסוק התפתחותית, דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.

כרמית היא בין המפתחים של גישת POET – גישת טיפול חדשנית שמטרתה שיפור תפקודי לילדים עם ADHD, החל מגיל 4.

"בעבודה אני מנהלת צוות שלם ומול הבן שלי, בן 5 בסך הכל, אני פשוט חסרת אונים."

מיכל ואסף, הוריו של איתי בן ה-5, ישבו מולי ושיתפו אותי בתחושות הכאב וחוסר האונים:

"בבוקר הוא קם לפני הציפורים ולא יודע מה לעשות עם עצמו. בגן שעשועים הוא צופה בחברים שלו מהצד ואחר הצהריים רץ במסדרון הלוך ושוב, מפזר משחקים ולא יושב לרגע לשחק באמת. מכל דבר קטן הוא מיד בוכה- מספיק שמשהו לא הלך לו במשחק או שפשוט אמרתי "לא עכשיו."

"הגננת אומרת שהוא לא ממושמע ובארוחות משפחתיות מעירים לנו כל הזמן על ההתנהגות שלו ועושים לנו פרצופים. הם חושבים שאנחנו לא מחנכים אותו ולא מבינים שזה לא זה".

איך לפענח את הילד הזה? איך לעזור לו? האם הוא באמת לא ממושמע? מה אנחנו צריכים לעשות?

איפה עובר הגבול בין קושי אמיתי לבין בעיה התנהגותית??

למה אחרי חמש שנים שהבוקר בבית שלנו נראה אותו דבר אין לו מושג מה לעשות עם עצמו?

איך יכול להיות שאיתנו הוא משחק נפלא, אבל הוא לא מסוגל לעשות שום דבר כשאני רוצה 5 דקות לעצמי??

באבחון שערכתי לאיתי עלה בבירור שיש לו איחור בהתפתחות התפקודים הניהוליים: היכולת לעכב תגובה, ליזום, לפתור בעיות, לארגן את הסביבה, לזכור מה צריך לעשות עכשיו, לווסת את הרגשות ועוד.

התפקודים הניהוליים הם אותו מנגנון המשמש כמנצח על התזמורת של כל יכולותיו המצוינות האחרות של איתי: לו היו לו תפקודים ניהוליים מפותחים דיים, הוא היה מסוגל ליזום ולהוציא לפועל תוכניות למשחק, להתארגנות בבוקר, להתנהגות, ולכוון את התנהגותו ותפקודו באופן יעיל. הוא היה ממוקד אבל לא מדי, היה פחות תנועתי, יותר שקול בפעולותיו.

אבל הוא לא.

לכן, למרות שהוא מוכשר, חכם וחברותי, הוריו מרגישים שהוא "לא ממצה את עצמו". הגננת כועסת עליו. מיכל ואסף כועסים עליו.

איחור בהתפתחות התפקודים הניהוליים יכול להיות בגלל איחור בהבשלה, וייתכן מאוד שאלו סימנים מוקדמים להפרעת קשב וריכוז.

מיכל ואסף, וכמוהם הורים רבים אחרים, מתארים קשיים שמשפיעים משמעותית על כל תחום בחיי היום יום של הילד ושלהם, פוגע בתפקוד ובאווירה בבית.

את הרגעים הקשים והמתסכלים האלה, היומיומיים, לא ניתן לדמות בחדר בקליניקה, ב"מעבדה" שאינה דומה למציאות שלהם והילד צעיר מכדי ללמוד איך לעזור לעצמו ממפגש שבועי איתי.

אז מה עושים??

אלו היו השורשים להתפתחותה של גישת POET, Parental Occupational Executive Training

הPOET – התפתחה כגישת התערבות בריפוי בעיסוק, שנועדה לשפר תפקוד של ילדים צעירים עם חסרים בתפקודים ניהוליים (Executive Functions) באמצעות הדרכת הורים.

בסדרה ממוקדת של עשרה מפגשי הדרכת הורים קיבלו מיכל ואסף כלים לעזור לאיתי:

הם למדו מהם תפקודים ניהוליים ומהו אותו מנגנון שמקשה על תפקודו והתנהגותו של ילדם (בדרך למדו גם כמה דברים על עצמם..)

הם למדו דרכים מעשיות לעזור לו לתפקד טוב יותר בבית וגם קיבלו כלים להדריך את  הגננת

הם  השתחררו מאותה התלבטות מעיקה- הילד לא עושה דווקא, יש לו קושי.

הם  הצליחו לפצות על החסרים בתפקודים הניהוליים של ילדם, לאפשר לו לתפקד טוב, ולהרגיש טוב עם עצמו.

הם אלו שהצליחו להביא לשינוי ושיפור במקום האמיתי בו הדברים קורים..  בבית, בחוג, אצל סבתא.

הם קיבלו כוח לשנות קצת את השגרה ואת ההתנהלות בבית, משום שהבינו לעומק מה איתי והם ירוויחו מכך.

בפגישתנו האחרונה הם אמרו לי בחיוך: "נתת לנו חכה."

במידה מסוימת היה להם מזל. הם פנו לסיוע בגיל צעיר.

לא כל ההורים פונים בגיל צעיר. הם חושבים- "לפני גיל 6 שנים, מה כבר יעשו עם הילד…?  "

התערבות לפי ה-POET מתאימה להורים לילדים כבר מגיל 4 שנים. אפשר כבר אז לשפר תפקוד, להקל, להעצים.

ניסיון קליני של 3 שנים עם הPOET הביא לשינוי משמעותי ולשיפור של איכות החיים של עשרות משפחות:

"תהליך ההתערבות אפשר לנו להבין לעומק תפקודים שמשפיעים על התנהגות ילדנו."

"קיבלנו דרכים מעשיות לעזור לבת שלנו"

"הילד שלי סוף סוף מצליח להצטרף למשחק של אחיו, יש פחות מריבות בבית"

"הבת שלי מרגישה שמבינים אותה, יותר רגועה וזורמת"

"אני אמא טובה יותר"

"אני פחות כועסת"

כיום נחקרת יעילות הPOET באוניברסיטת חיפה משום שברצוננו להוכיח את יעילותה גם במדדים המקובלים בעולם המחקרי.

הוכחה מסוג זה תסייע בהפניה של ילדים רבים יותר להתערבות טיפולית כבר בגיל 4 שנים, ועשויה לחסוך להם את הסיבוכים הרגשיים שעלולים להתפתח עד הגיעם לגיל 6 שנים (הגיל המקובל לאבחון של הפרעת קשב).

אם גם אתם רוצים לעזור לילד שלכם, להבין לעומק מהם הגורמים המקשים עליו ולקבל כלים מעשיים לשפר את איכות החיים שלו ושלכם- הכנסו לקישור הבא ותוכלו להגיע למרפאה בעיסוק באיזור מגוריכם המטפלת בגישת POET:

https://www.youtube.com/watch?v=YcrTl83FO8s

כיום ניתן ליהנות מיתרונות ה POET רק במסגרת המחקר.

אשמח לענות לשאלות בדוא"ל: carmitfr@gmail.com

תודה ולהשתמע, כרמית

שימו לב! ביום חמישי הקרוב, 20.2., בשעה 21:00-22:00 כרמית תתארח בדף הפייסבוק שלי לראיון וירטואלי ותענה על שאלותיכם.

אתם מוזמנים לשלוח שאלות מראש או פשוט לשאול במהלך הראיון ונענה בשמחה. לביישנים מביניכם- ניתן לשאול שאלות במסרים אישיים או במייל ונכתוב את שאלתכם בעילום שם.

מכירים הורים שיכולים להעזר בטיפול בגישת POET ? תעבירו את זה הלאה….

תשלחו להם קישור לפוסט הזה ותוכלו לעזור להם בצעד הראשון לקראת תהליך משמעותי שיכול לשנות את איכות חייהם.

נפגשים בדיוק כאן: https://www.facebook.com/YaelsRoom ביום חמישי הקרוב.

ועד אז, המשך שבוע נעים

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

 

רוצים לשפר את איכות החיים של ילדים עם ADHD? בואו לטיפול בריפוי בעיסוק!

"תמיד הוא מאבד הכל"

"החפצים שלה מפוזרים בכל הכתה"

"כשהיא משחקת עם חברות זה בדרך כלל מגיע לפיצוץ"

"אין לו מושג מה היו שיעורי הבית"

"לוקח לו המון זמן להתארגן בבוקר"

נשמע לכם מוכר? כיום כבר ידוע שהפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD) הינה בעיה מורכבת המשליכה על כל תחומי התפקוד של האדם- מגיל הילדות המוקדמת ועד הבגרות.

לא מדובר רק בטווח קשב קצר או בתגובות אימפולסיביות או רק במוסחות רבה שמפריעים בביצוע פעילות או משימה כגון: לשבת במפגש בגן, לעבוד באופן עצמאי בכתה או להכין את המצגת למחר.

בין המאפיינים הבולטים  והעיקריים של הפרעת הקשב לאורך מעגל החיים נמצא הליקוי המשמעותי בתפקודים הניהוליים.

מהם תפקודים ניהוליים?

מדובר בתפקודים קוגניטיבים גבוהים המאפשרים לנו לבצע משימות מורכבות:

לעכב תגובה לפני שאני קופצת לפעול, לתכנן, לארגן את הסביבה ואת הזמן, לבדוק את עצמי, לזכור מספר פריטים בבת אחת ולהפעיל עליהם מניפולציות, לפתור בעיות, גמישות חשיבתית ולווסת את עצמי רגשית.

אם תחשבו על כל פעולה מורכבת שאתם עושים במהלך היום תגלו שאתם משתמשים בתפקודים הניהוליים שלכם כל הזמן: כשאתם קונים בסופר, כשאתם נוהגים למקום חדש, כשמארגנים ארוחת צהריים למשפחה וכו'.

אם אתם מכירים מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הם יוכלו להעיד על עצמם טוב יותר מכל אחד אחר על האופן שבו הקשיים הניהוליים שלהם מפריע להם לתפקד ביומיום, בעבודה, בלימודים וביחסים שלהם עם אנשים אחרים.

ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים גם הם עם קשיים בתפקודים ניהוליים וחשוב לדעת שקשיים אלו הם חלק מהמאפיינים של הפרעת הקשב. חשוב להכיר בקשיים הללו, לאבחן אותם ולטפל.

מה זה cog-fun?

זוהי תכנית התערבות יחודית וחדשנית שפותחה כאן בארץ ע"י מרפאות בעיסוק. בראש הצוות המפתח והחוקר של השיטה עומדת ד"ר עדינה מאיר, מהמעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים.

שיטת Cog-fun  מתמקדת בילד ובמשפחתו ומתייחסת לקשיים הקוגניטיביים והרגשיים של ילדים עם ADHD/ADD.  מטרת השיטה היא לשפר את תפקודו של הילד ואיכות חייו דרך הקשר הטיפולי, למידה מטה-קוגניטיבית, למידה התנהגותית והתאמה של הסביבה (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

התערבות מוקדמת לשיפור התפקודים הניהוליים יכולה לעזור לשפר את ההשתתפות של הילדים בהווה ובעתיד ולהפחית את ההשפעות הרגשיות והחברתיות השליליות של הפרעת הקשב והריכוז (Dahan, et al., 2013)..

בטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun המטרה היא לשפר את ההשתתפות: לשפר את תפקודו של הילד בגן, בבית הספר, בבית ובכל מקום בו הוא נדרש לקחת חלק פעיל.

בטיפול בשיטת cog-fun מלמדת המרפאה בעיסוק את הילד אסטרטגיות ניהוליות, בהן הוא לומד להשתמש בהקשרים שונים: בזמן משחק, טיפול עצמי, בזמן משחק עם חברים ובמסגרת הלימודית. הקשר הטיפולי עם המרפאה בעיסוק, החויה החיובית של מסוגלות עצמית והעצמה של הן של הילד והן של ההורים כמתווכים עבור הילד הם חלק מובנה ובלתי נפרד בשיטת ההתערבות.

ההורים הם משתתפים פעילים בטיפול, לומדים בעצמם את האסטרטגיות (השיטות) ומקבלים כלים מעשיים כיצד לסייע לילד ביומיום.

אני מטפלת בשיטה מאז 2011 בילדים ומתבגרים מגיל 5 ועד גיל 18. כל ילד המציא לעצמו שיטות אחרות, קרא להן בשמות אחרים והמציא לעצמו מטרות אחרות.

שיטת cog-fun מאפשרת לילד ולמשפחתו לגלות את העוצמות שיש בילד ובהוריו, כשותפים מלאים בתהליך. השיטה משתמשת ביצירתיות ובתכונות חיוביות נוספות של הילד בתהליך למידת האסטרטגיות וישומן.

סדרת טיפול בשיטת cog-fun לילדים/למתבגרים נמשכת בד"כ 15-20 פגישות.

גאוה ישראלית-אנחנו על המפה!

השיטה הינה פרי פיתוח ומחקר ישראלי בהובלתה של ד"ר עדינה מאיר מביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרים שנערכו על יעילות שיטת ה- cog-fun בקרב ילדים בגילאי 5-10 הראו שיפור מובהק בהשגת המטרות התפקודיות שנקבעו בתחילת הטיפול, שיפור בתפקודים הניהוליים, בתסמינים של ADHD ובאיכות החיים (Hahn-Markowitz, Berger, Manor & Maeir, 2014  ;Maier et al., 2014)

 

ADHD: דרושה התייחסות רב מערכתית

כל המחקרים מהשנים האחרונות מכירים במורכבות האבחנה של ADHD.

ילדים ומבוגרים עם ADHD סובלים מקשיים תפקודיים בתחומים שונים שמגבילים את השתתפותם בעיסוקים שונים ופוגעים באיכות חייהם.

לאבחנה מורכבת יש צורך בהתיחסות טיפולית שתתן מענה לקשיים התפקודיים וכאן גדולתה של שיטת ה cog-fun.

ראשית, חשוב מאד שאת האבחנה יעשה רופא או פסיכולוג המוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז. לא כל אסופת סימפטומים שנראית כמו הפרעת קשב היא אכן הפרעת קשב וחשוב מאד לדעת לעשות אבחנה מבדלת על מנת לאבחן ולטפל נכון.

חשוב להבין שרק טיפול תרופתי לא יתן מענה לקשיים בתפקודים הניהוליים של ילדים עם ADHD  ולשם כך נחוצה התיחסות טיפולית המאבחנת ומטפלת באופן ספציפי בקשיים הנ"ל בהקשר תפקודי יומיומי (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

הטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun משתלב מצויין עם טיפולים נוספים, לרבות טיפול תרופתי.

מעבר לטיפול התרופתי ולטיפול בריפוי בעיסוק יש חשיבות גדולה להתייחס למגוון הקשיים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ולתת להם מענה מתאים, כגון: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי, הוראה מתקנת, פעילות גופנית והעצמה של הילד בהשתתפות בחוגים ובפעילויות בהן הוא חווה הצלחות.

כאן המקום לציין ולהדגיש: מרפאים בעיסוק עובדים בקשר הדוק עם כל הגורמים שמטפלים ועובדים עם הילד: רופאים, פסיכולוגים ומטפלים רגשיים, מטפלים פארא רפואיים אחרים, מורים וגננות וגורמים טיפוליים וחינוכיים נוספים.

אין כמו בבית

כשאני מטפלת בשיטת cog-fun בסביבה הטבעית של הילד, בבית המשפחה, אני רואה בבהירות ובפרק זמן קצר מהם הקשיים עליהם הילד והוריו מדברים, מהן ההתאמות הנדרשות וכיצד נוכל יחד להשיג את המטרות.

בחדר של הילד, במטבח, בסלון, בשירותים ובכל מקום שבו מופיע הקושי התפקודי: שם נמצא הקושי ושם גם נמצא את הפתרון. אחד ההורים תמיד נוכח בטיפול ולעתים קרובות אנחנו מזמינים גם את האחים ולפעמים גם חברים.

אני נמצאת בקשר רציף עם המורות והגננות כך שכל המשפחה וגם הגננת והמורה, לומדים שפה חדשה- שפת cog-fun!

ומה אומרים הילדים וההורים?

תגובות של ילדים והורים שעברו תהליך טיפולי בשיטת cog-fun תוכלו לקרוא כאן.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בדוא"ל: yaelwy@gmail.com ואשמח לסייע לכם.

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

מקורות

 

Hahn-Markowitz, J., Manor, I., & Maeir, A. (2011). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Intervention with children with Attention Deficit hyperactivity Disorder: A pilot study.  The American Journal of Occupational Therapy 65(4), 384-392.

Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (2016). Efficacy of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Occupational Therapy Intervention Among Children With ADHD: An RCT. Journal of Attention Disorders, September 16, https://doi.org/10.1177/1087054716666955.

Maeir, A., Fisher, O., Traub Bar-Ilan, R., Boas, N., Berger, I., & E. Landau, Y. (2014). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cof-Fun) Occupational Therapy Intervention for Young Children With Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Controlled Study. The American Journal Of Occupational Therapy, 68(3), 260-267.