מה עוזר לשפר תפקודים ניהוליים?

בפוסט הקודם דברנו על תפקודים ניהוליים ואיך הם משפיעים על ההתנהגות שלנו, של כולנו.

הזכרתי את העובדה שקשיים בתפקודים הניהוליים מאפיינים אנשים עם הפרעת קשב וריכוז.

חשוב במיוחד להבין שהקושי הזה הוא חלק מהפרעת הקשב וזה לא קשור בכלל לעצלנות או לחכמה או לטוב לב.

מדובר בקושי אמיתי ואפשר לטפל ולעזור.

 

בפוסט הקודם כתבתי שעייפות, רעב ומצב רוח רע מחריפים את הקושי בתפקודים הניהוליים:

אנשים עייפים ורעבים עצבניים יותר, מתוחים יותר, אימפולסיבים יותר ופחות מסוגלים לגלות גמישות ולפתור בעיות.

אנשים עייפים, רעבים או במצב רוח רע מתקשים יותר לשלוט בעצמם: מתקשים לשלוט בהתנהגות, ברגשות ובמחשבות.

זה קורה לכולם.

לכן חשוב לישון מספיק, לאכול ארוחות מסודרות ומאוזנות ולא להגיע למצב שאתם מאד רעבים.

אם יש לכם תחושות של מתח, חרדה או דיכאון אל תישארו איתן לבד. כדאי לשתף את ההורים, המורה או כל מבוגר אחר שאתם מרגישים איתו בנוח ולגשת לקבל עזרה.

זה הבסיס ועם זה מתחילים: שינה, אוכל, מצב רוח.

כשהגוף והנפש מוכנים ופנויים ללמידה אפשר ללמוד כל מיני שיטות שיעזרו לכם להתגבר על חלק מהקשיים בתפקודים הניהוליים.

החכמה בשיטות היא שלא צריך המון שיטות. מספיק שתיים או שלוש שממש עובדות לכם ועוזרות לכם וזהו.

בפוסטים הבאים נדבר על שיטות שיכולות לעזור ואם בא לכם לשתף במה הכי עוזר לכם, אשמח אם תשלחו לי ואוכל לכתוב כאן (בעילום שם כמובן) ונעזור גם לאחרים.

 

מצורף סרטון קצר, באנגלית, שמתאר מהם תפקודים ניהוליים ואיך הם משפיעים לנו על החיים:

https://youtu.be/FzjBnvH3c0Y

שלכם

יעל

 

 

 

 

 

 

 

מי מטיס את המטוס?

 

שוב לא הצלחת להגיע בזמן לכתה בבוקר

ושוב נכנסת והיית בשוק לגלות שבעוד שעה יש בוחן (מתי הודיעו עליו??)

שוב דיברת קצת יותר ממה שהתכוונת ואמרת דברים שאחר כך הצטערת עליהם

שוב אבדת את המשקפיים ושכחת לגמרי שהבטחת להוריד את הכלב

ודחית את העבודה שצריך להגיש עד לשניה האחרונה וצריך להגיש עד מחר (אחרי הארכה)

ושוב חטפת על הראש מההורים….

נשמע מוכר?

כל מה שתיארתי כאן עובר על עוד הרבה מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז.

 

היכולת להתחיל, לגייס מאמץ, לנהל את הזמן, לזכור הוראות, לתכנן קדימה, להגיב באופן מתאים ולא מוגזם, כל אלו הן מיומנויות קוגניטיביות גבוהות ומשוכללות שנקראות "תפקודים ניהוליים".

התפקודים הניהוליים מאפשרים לבני אדם לפעול מתוך שליטה עצמית לעבר מטרה מסוימת.

הם כמו הטייס הראשי במטוס: הוא מקבל את ההחלטות ופועל מתוך שיקול דעת והתחשבות בכל הנתונים שלפניו.

אם הדרך עוברת ללא תקלות אפשר לסמוך על הטייס האוטומטי, נכון?

הטייס הראשי, כמו התפקודים הניהוליים, נכנס לשיא הפעולה כשמשהו חדש או לא צפוי קורה או כשמשהו משתבש:

כשצריך לעצור לרגע, להירגע, להתחשב בכל הנתונים, לגייס מאמץ, לזכור אירועים שקרו בעבר ולבחור את הפתרון הטוב ביותר, ואם צריך אז להיות מוכנים לגלות גמישות ולשנות.

 זהו בדיוק תפקידם של התפקודים הניהוליים: לאפשר לנו שליטה עצמית.

לתכנן קדימה, לשלוט בהתנהגות וברגש שלנו ולאפשר לנו קשרים חברתיים עם אנשים אחרים.

הרבה מאד מחקרים הראו שאצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז יש קשיים באותם תפקודים ניהוליים.

קשיים אלו הם ממש מאפיין של הפרעת הקשב, בדיוק כמו הקושי להתרכז לאורך זמן או הצורך בהרבה תנועה.

 

לכן אחד הדברים שהכי חשוב להבין  הוא שמי שיש לו קשיים בתפקודים הניהוליים הוא ממש לא "עצלן" או "חלש" או "רע" או "טיפש".
יש לו קושי וצריך לעזור לו.

 

התוצאה של הקושי הזה בתפקודים הניהוליים היא המצבים שהזכרתי קודם:

הקושי לגייס מאמץ ומוטיבציה, להתחיל משימה ולתכנן קדימה יכול להוביל לדחיית כתיבת העבודה עד לרגע האחרון ממש,

הקושי לעצור ולווסת רגשות יכול להוביל להסתבכויות עם חברים, מורים והורים,

הקושי בזיכרון העבודה יכול להוביל לכך ששכחת לגמרי מה בקשו ממך לפני רגע כמו לצאת עם הכלב או הודעות חשובות, הוראות וכל דבר שצריך לעשות איתו משהו.

 

מה עוד יכול להשפיע על התפקודים הניהוליים אצל כולם?

האזור שבו נמצאים התפקודים הניהוליים במח הוא בקדמת המח, ממש מעל המצח. המח הוא איבר שרגיש מאד לשינויים.

מצבים כמו עייפות, רעב, מתח נפשי כמו עצבנות או עצבות מאד מאד משפיעים על התפקודים הניהוליים ויכולים לגרום לנו לקושי לשלוט בעצמנו:

להיות יותר אימפולסיביים, יותר רגישים ועצבניים, פחות זוכרים מה לעשות ופחות מסוגלים להיות יצירתיים וגמישים בפתרון בעיות.

לסיכום:

תפקודים ניהוליים הם יכולות קוגניטיביות משוכללות שיש לבני אדם, המאפשרות לנו לשלוט בעצמנו.

הם כוללים את היכולות לעצור לפני שמגיבים, לתכנן, לזכור הוראות וחוקים, לשלוט ברגשות ובהתנהגות, ליזום ולהתחיל משימות ולהתמיד בהן, היכולת לבקרה עצמית ולפתרון בעיות.

אנחנו זקוקים להם במיוחד במצבים חדשים או לא שגרתיים

להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש קשיים בתפקודים הניהוליים

עייפות, רעב ומתח נפשי משפיעים מאד על התפקודים הניהוליים אצל כולם ויכולים לגרום לקשיים בשליטה העצמית

 

אז מה אפשר לעשות?

על כך בפוסט הבא….

אהבתם? שתפו בכיף.

לשאלות ותגובות ניתן לפנות אליי: yaelwy@gmail.com או בדף הפייסבוק: החדר של יעל-ריפוי בעיסוק לילדים ונוער בסביבה הטבעית

משחק באגוזים: כיף, חשיבה והרבה אקשן במשחק אחד!

איזה כיף שפסח הגיע!

פסח בשבילי זה לקום מוקדם למחרת הסדר ולבדוק שאליהו הנביא באמת שתה מהכוס שהכינו לו…

פסח בשבילי זה לחמניות חומות מקמח מצה שנארזות לפני הנסיעה האינסופית לאילת…

פסח זה מצה עם שוקולד שחר שיוצא בתולעים קטנות בין החורים של המצה…

אבל הכי פסח שיש זה משחק באגוזים!

משחק פשוט ועתיק, שאפשר לשחק בקיץ עם גוגואים (אם אתם באר שבעים כמוני) או אג'ואים (אם אתם ירושלמים) ואין כמו פסח כדי לשחק יחד, כל המשפחה!

איך משחקים? מה זה פשוט!

1. מחלקים את האגוזים בין המשתתפים שווה בשווה.

2. כל אחד בתורו מגלגל אגוז אחד אל הקיר

אגוזים2

 

3.המשתתף שהאגוז שלו הגיע הכי קרוב לקיר-לוקח את האגוזים של כולם.

4. המנצח- מי שנותרו לו הכי הרבה אגוזים!

אגוזים1

 

 

 

 

 

 

כמובן שאחרי שספרתם וחישבתם כמה יש לכל אחד, כדאי לרשום את התוצאות בטבלה. כך תוכלו לעשות טורניר משפחתי ולגלות מיהו אלוף האלופים

אגוזים4

 

 

בשבוע שעבר העברתי קבוצה של הורים וילדים ולימדתי אותם לשחק במשחק. נחשו למי היה קשה יותר להפסיק לשחק ולחזור הביתה?

המשחק הפשוט הזה מכיל בתוכו כל כך הרבה:

  • פיתוח כישורי משחק (למשל: לקבוע תור, לחכות בתור, לנצח, להפסיד)
  • פיתוח כישורים חברתיים (למשל: להתמודד עם תסכולים, לבקש עזרה, להביע אמפטיה, לתקשר עם אחרים)
  • פיתוח תפקודים ניהוליים (למשל: ויסות רגשי, תכנון, ארגון, בקרה עצמית)
  • פיתוח תפיסה חשבונית וידע מתימטי (למשל: ספירה, מניה, חיבור, חיסור, תבניות של מספרים)
  • פיתוח מיומנויות מוטוריות עדינות (ויסות כח, מניפולציות בכף היד, אחיזות עדינות)
  • כתיבה של מספרים
  • כתיבה של שמות פרטיים

נמאס לשחק?  התפצח לכם אגוז באמצע המשחק? אפשר לאכול!

 

שיהיה לכם חג שמח!

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

איך לעזור לילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז לפני גיל 6

 

היום אני שמחה לארח בבלוג את כרמית פריש, מרפאה בעיסוק התפתחותית, דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.

כרמית היא בין המפתחים של גישת POET – גישת טיפול חדשנית שמטרתה שיפור תפקודי לילדים עם ADHD, החל מגיל 4.

"בעבודה אני מנהלת צוות שלם ומול הבן שלי, בן 5 בסך הכל, אני פשוט חסרת אונים."

מיכל ואסף, הוריו של איתי בן ה-5, ישבו מולי ושיתפו אותי בתחושות הכאב וחוסר האונים:

"בבוקר הוא קם לפני הציפורים ולא יודע מה לעשות עם עצמו. בגן שעשועים הוא צופה בחברים שלו מהצד ואחר הצהריים רץ במסדרון הלוך ושוב, מפזר משחקים ולא יושב לרגע לשחק באמת. מכל דבר קטן הוא מיד בוכה- מספיק שמשהו לא הלך לו במשחק או שפשוט אמרתי "לא עכשיו."

"הגננת אומרת שהוא לא ממושמע ובארוחות משפחתיות מעירים לנו כל הזמן על ההתנהגות שלו ועושים לנו פרצופים. הם חושבים שאנחנו לא מחנכים אותו ולא מבינים שזה לא זה".

איך לפענח את הילד הזה? איך לעזור לו? האם הוא באמת לא ממושמע? מה אנחנו צריכים לעשות?

איפה עובר הגבול בין קושי אמיתי לבין בעיה התנהגותית??

למה אחרי חמש שנים שהבוקר בבית שלנו נראה אותו דבר אין לו מושג מה לעשות עם עצמו?

איך יכול להיות שאיתנו הוא משחק נפלא, אבל הוא לא מסוגל לעשות שום דבר כשאני רוצה 5 דקות לעצמי??

באבחון שערכתי לאיתי עלה בבירור שיש לו איחור בהתפתחות התפקודים הניהוליים: היכולת לעכב תגובה, ליזום, לפתור בעיות, לארגן את הסביבה, לזכור מה צריך לעשות עכשיו, לווסת את הרגשות ועוד.

התפקודים הניהוליים הם אותו מנגנון המשמש כמנצח על התזמורת של כל יכולותיו המצוינות האחרות של איתי: לו היו לו תפקודים ניהוליים מפותחים דיים, הוא היה מסוגל ליזום ולהוציא לפועל תוכניות למשחק, להתארגנות בבוקר, להתנהגות, ולכוון את התנהגותו ותפקודו באופן יעיל. הוא היה ממוקד אבל לא מדי, היה פחות תנועתי, יותר שקול בפעולותיו.

אבל הוא לא.

לכן, למרות שהוא מוכשר, חכם וחברותי, הוריו מרגישים שהוא "לא ממצה את עצמו". הגננת כועסת עליו. מיכל ואסף כועסים עליו.

איחור בהתפתחות התפקודים הניהוליים יכול להיות בגלל איחור בהבשלה, וייתכן מאוד שאלו סימנים מוקדמים להפרעת קשב וריכוז.

מיכל ואסף, וכמוהם הורים רבים אחרים, מתארים קשיים שמשפיעים משמעותית על כל תחום בחיי היום יום של הילד ושלהם, פוגע בתפקוד ובאווירה בבית.

את הרגעים הקשים והמתסכלים האלה, היומיומיים, לא ניתן לדמות בחדר בקליניקה, ב"מעבדה" שאינה דומה למציאות שלהם והילד צעיר מכדי ללמוד איך לעזור לעצמו ממפגש שבועי איתי.

אז מה עושים??

אלו היו השורשים להתפתחותה של גישת POET, Parental Occupational Executive Training

הPOET – התפתחה כגישת התערבות בריפוי בעיסוק, שנועדה לשפר תפקוד של ילדים צעירים עם חסרים בתפקודים ניהוליים (Executive Functions) באמצעות הדרכת הורים.

בסדרה ממוקדת של עשרה מפגשי הדרכת הורים קיבלו מיכל ואסף כלים לעזור לאיתי:

הם למדו מהם תפקודים ניהוליים ומהו אותו מנגנון שמקשה על תפקודו והתנהגותו של ילדם (בדרך למדו גם כמה דברים על עצמם..)

הם למדו דרכים מעשיות לעזור לו לתפקד טוב יותר בבית וגם קיבלו כלים להדריך את  הגננת

הם  השתחררו מאותה התלבטות מעיקה- הילד לא עושה דווקא, יש לו קושי.

הם  הצליחו לפצות על החסרים בתפקודים הניהוליים של ילדם, לאפשר לו לתפקד טוב, ולהרגיש טוב עם עצמו.

הם אלו שהצליחו להביא לשינוי ושיפור במקום האמיתי בו הדברים קורים..  בבית, בחוג, אצל סבתא.

הם קיבלו כוח לשנות קצת את השגרה ואת ההתנהלות בבית, משום שהבינו לעומק מה איתי והם ירוויחו מכך.

בפגישתנו האחרונה הם אמרו לי בחיוך: "נתת לנו חכה."

במידה מסוימת היה להם מזל. הם פנו לסיוע בגיל צעיר.

לא כל ההורים פונים בגיל צעיר. הם חושבים- "לפני גיל 6 שנים, מה כבר יעשו עם הילד…?  "

התערבות לפי ה-POET מתאימה להורים לילדים כבר מגיל 4 שנים. אפשר כבר אז לשפר תפקוד, להקל, להעצים.

ניסיון קליני של 3 שנים עם הPOET הביא לשינוי משמעותי ולשיפור של איכות החיים של עשרות משפחות:

"תהליך ההתערבות אפשר לנו להבין לעומק תפקודים שמשפיעים על התנהגות ילדנו."

"קיבלנו דרכים מעשיות לעזור לבת שלנו"

"הילד שלי סוף סוף מצליח להצטרף למשחק של אחיו, יש פחות מריבות בבית"

"הבת שלי מרגישה שמבינים אותה, יותר רגועה וזורמת"

"אני אמא טובה יותר"

"אני פחות כועסת"

כיום נחקרת יעילות הPOET באוניברסיטת חיפה משום שברצוננו להוכיח את יעילותה גם במדדים המקובלים בעולם המחקרי.

הוכחה מסוג זה תסייע בהפניה של ילדים רבים יותר להתערבות טיפולית כבר בגיל 4 שנים, ועשויה לחסוך להם את הסיבוכים הרגשיים שעלולים להתפתח עד הגיעם לגיל 6 שנים (הגיל המקובל לאבחון של הפרעת קשב).

אם גם אתם רוצים לעזור לילד שלכם, להבין לעומק מהם הגורמים המקשים עליו ולקבל כלים מעשיים לשפר את איכות החיים שלו ושלכם- הכנסו לקישור הבא ותוכלו להגיע למרפאה בעיסוק באיזור מגוריכם המטפלת בגישת POET:

https://www.youtube.com/watch?v=YcrTl83FO8s

כיום ניתן ליהנות מיתרונות ה POET רק במסגרת המחקר.

אשמח לענות לשאלות בדוא"ל: carmitfr@gmail.com

תודה ולהשתמע, כרמית

שימו לב! ביום חמישי הקרוב, 20.2., בשעה 21:00-22:00 כרמית תתארח בדף הפייסבוק שלי לראיון וירטואלי ותענה על שאלותיכם.

אתם מוזמנים לשלוח שאלות מראש או פשוט לשאול במהלך הראיון ונענה בשמחה. לביישנים מביניכם- ניתן לשאול שאלות במסרים אישיים או במייל ונכתוב את שאלתכם בעילום שם.

מכירים הורים שיכולים להעזר בטיפול בגישת POET ? תעבירו את זה הלאה….

תשלחו להם קישור לפוסט הזה ותוכלו לעזור להם בצעד הראשון לקראת תהליך משמעותי שיכול לשנות את איכות חייהם.

נפגשים בדיוק כאן: https://www.facebook.com/YaelsRoom ביום חמישי הקרוב.

ועד אז, המשך שבוע נעים

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

 

רוצים לשפר את איכות החיים של ילדים עם ADHD? בואו לטיפול בריפוי בעיסוק!

"תמיד הוא מאבד הכל"

"החפצים שלה מפוזרים בכל הכתה"

"כשהיא משחקת עם חברות זה בדרך כלל מגיע לפיצוץ"

"אין לו מושג מה היו שיעורי הבית"

"לוקח לו המון זמן להתארגן בבוקר"

נשמע לכם מוכר? כיום כבר ידוע שהפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD) הינה בעיה מורכבת המשליכה על כל תחומי התפקוד של האדם- מגיל הילדות המוקדמת ועד הבגרות.

לא מדובר רק בטווח קשב קצר או בתגובות אימפולסיביות או רק במוסחות רבה שמפריעים בביצוע פעילות או משימה כגון: לשבת במפגש בגן, לעבוד באופן עצמאי בכתה או להכין את המצגת למחר.

בין המאפיינים הבולטים  והעיקריים של הפרעת הקשב לאורך מעגל החיים נמצא הליקוי המשמעותי בתפקודים הניהוליים.

מהם תפקודים ניהוליים?

מדובר בתפקודים קוגניטיבים גבוהים המאפשרים לנו לבצע משימות מורכבות:

לעכב תגובה לפני שאני קופצת לפעול, לתכנן, לארגן את הסביבה ואת הזמן, לבדוק את עצמי, לזכור מספר פריטים בבת אחת ולהפעיל עליהם מניפולציות, לפתור בעיות, גמישות חשיבתית ולווסת את עצמי רגשית.

אם תחשבו על כל פעולה מורכבת שאתם עושים במהלך היום תגלו שאתם משתמשים בתפקודים הניהוליים שלכם כל הזמן: כשאתם קונים בסופר, כשאתם נוהגים למקום חדש, כשמארגנים ארוחת צהריים למשפחה וכו'.

אם אתם מכירים מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הם יוכלו להעיד על עצמם טוב יותר מכל אחד אחר על האופן שבו הקשיים הניהוליים שלהם מפריע להם לתפקד ביומיום, בעבודה, בלימודים וביחסים שלהם עם אנשים אחרים.

ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים גם הם עם קשיים בתפקודים ניהוליים וחשוב לדעת שקשיים אלו הם חלק מהמאפיינים של הפרעת הקשב. חשוב להכיר בקשיים הללו, לאבחן אותם ולטפל.

מה זה cog-fun?

זוהי תכנית התערבות יחודית וחדשנית שפותחה כאן בארץ ע"י מרפאות בעיסוק. בראש הצוות המפתח והחוקר של השיטה עומדת ד"ר עדינה מאיר, מהמעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים.

שיטת Cog-fun  מתמקדת בילד ובמשפחתו ומתייחסת לקשיים הקוגניטיביים והרגשיים של ילדים עם ADHD/ADD.  מטרת השיטה היא לשפר את תפקודו של הילד ואיכות חייו דרך הקשר הטיפולי, למידה מטה-קוגניטיבית, למידה התנהגותית והתאמה של הסביבה (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

התערבות מוקדמת לשיפור התפקודים הניהוליים יכולה לעזור לשפר את ההשתתפות של הילדים בהווה ובעתיד ולהפחית את ההשפעות הרגשיות והחברתיות השליליות של הפרעת הקשב והריכוז (Dahan, et al., 2013)..

בטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun המטרה היא לשפר את ההשתתפות: לשפר את תפקודו של הילד בגן, בבית הספר, בבית ובכל מקום בו הוא נדרש לקחת חלק פעיל.

בטיפול בשיטת cog-fun מלמדת המרפאה בעיסוק את הילד אסטרטגיות ניהוליות, בהן הוא לומד להשתמש בהקשרים שונים: בזמן משחק, טיפול עצמי, בזמן משחק עם חברים ובמסגרת הלימודית. הקשר הטיפולי עם המרפאה בעיסוק, החויה החיובית של מסוגלות עצמית והעצמה של הן של הילד והן של ההורים כמתווכים עבור הילד הם חלק מובנה ובלתי נפרד בשיטת ההתערבות.

ההורים הם משתתפים פעילים בטיפול, לומדים בעצמם את האסטרטגיות (השיטות) ומקבלים כלים מעשיים כיצד לסייע לילד ביומיום.

אני מטפלת בשיטה מאז 2011 בילדים ומתבגרים מגיל 5 ועד גיל 18. כל ילד המציא לעצמו שיטות אחרות, קרא להן בשמות אחרים והמציא לעצמו מטרות אחרות.

שיטת cog-fun מאפשרת לילד ולמשפחתו לגלות את העוצמות שיש בילד ובהוריו, כשותפים מלאים בתהליך. השיטה משתמשת ביצירתיות ובתכונות חיוביות נוספות של הילד בתהליך למידת האסטרטגיות וישומן.

סדרת טיפול בשיטת cog-fun לילדים/למתבגרים נמשכת בד"כ 15-20 פגישות.

גאוה ישראלית-אנחנו על המפה!

השיטה הינה פרי פיתוח ומחקר ישראלי בהובלתה של ד"ר עדינה מאיר מביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרים שנערכו על יעילות שיטת ה- cog-fun בקרב ילדים בגילאי 5-10 הראו שיפור מובהק בהשגת המטרות התפקודיות שנקבעו בתחילת הטיפול, שיפור בתפקודים הניהוליים, בתסמינים של ADHD ובאיכות החיים (Hahn-Markowitz, Berger, Manor & Maeir, 2014  ;Maier et al., 2014)

 

ADHD: דרושה התייחסות רב מערכתית

כל המחקרים מהשנים האחרונות מכירים במורכבות האבחנה של ADHD.

ילדים ומבוגרים עם ADHD סובלים מקשיים תפקודיים בתחומים שונים שמגבילים את השתתפותם בעיסוקים שונים ופוגעים באיכות חייהם.

לאבחנה מורכבת יש צורך בהתיחסות טיפולית שתתן מענה לקשיים התפקודיים וכאן גדולתה של שיטת ה cog-fun.

ראשית, חשוב מאד שאת האבחנה יעשה רופא או פסיכולוג המוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז. לא כל אסופת סימפטומים שנראית כמו הפרעת קשב היא אכן הפרעת קשב וחשוב מאד לדעת לעשות אבחנה מבדלת על מנת לאבחן ולטפל נכון.

חשוב להבין שרק טיפול תרופתי לא יתן מענה לקשיים בתפקודים הניהוליים של ילדים עם ADHD  ולשם כך נחוצה התיחסות טיפולית המאבחנת ומטפלת באופן ספציפי בקשיים הנ"ל בהקשר תפקודי יומיומי (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

הטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun משתלב מצויין עם טיפולים נוספים, לרבות טיפול תרופתי.

מעבר לטיפול התרופתי ולטיפול בריפוי בעיסוק יש חשיבות גדולה להתייחס למגוון הקשיים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ולתת להם מענה מתאים, כגון: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי, הוראה מתקנת, פעילות גופנית והעצמה של הילד בהשתתפות בחוגים ובפעילויות בהן הוא חווה הצלחות.

כאן המקום לציין ולהדגיש: מרפאים בעיסוק עובדים בקשר הדוק עם כל הגורמים שמטפלים ועובדים עם הילד: רופאים, פסיכולוגים ומטפלים רגשיים, מטפלים פארא רפואיים אחרים, מורים וגננות וגורמים טיפוליים וחינוכיים נוספים.

אין כמו בבית

כשאני מטפלת בשיטת cog-fun בסביבה הטבעית של הילד, בבית המשפחה, אני רואה בבהירות ובפרק זמן קצר מהם הקשיים עליהם הילד והוריו מדברים, מהן ההתאמות הנדרשות וכיצד נוכל יחד להשיג את המטרות.

בחדר של הילד, במטבח, בסלון, בשירותים ובכל מקום שבו מופיע הקושי התפקודי: שם נמצא הקושי ושם גם נמצא את הפתרון. אחד ההורים תמיד נוכח בטיפול ולעתים קרובות אנחנו מזמינים גם את האחים ולפעמים גם חברים.

אני נמצאת בקשר רציף עם המורות והגננות כך שכל המשפחה וגם הגננת והמורה, לומדים שפה חדשה- שפת cog-fun!

ומה אומרים הילדים וההורים?

תגובות של ילדים והורים שעברו תהליך טיפולי בשיטת cog-fun תוכלו לקרוא כאן.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בדוא"ל: yaelwy@gmail.com ואשמח לסייע לכם.

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

מקורות

 

Hahn-Markowitz, J., Manor, I., & Maeir, A. (2011). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Intervention with children with Attention Deficit hyperactivity Disorder: A pilot study.  The American Journal of Occupational Therapy 65(4), 384-392.

Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (2016). Efficacy of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Occupational Therapy Intervention Among Children With ADHD: An RCT. Journal of Attention Disorders, September 16, https://doi.org/10.1177/1087054716666955.

Maeir, A., Fisher, O., Traub Bar-Ilan, R., Boas, N., Berger, I., & E. Landau, Y. (2014). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cof-Fun) Occupational Therapy Intervention for Young Children With Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Controlled Study. The American Journal Of Occupational Therapy, 68(3), 260-267.

יוסי ילד שלי מוצלח

"שמש במרום זורחת

אמא את יוסי בנה שולחת

לך הבא בקבוק חלב

לך ישר ואל תשכח

יוסי, ילד שלי מוצלח"

(מילים: ע' הלל, לחן: סשה ארגוב)

יוסי מעולם לא הביא לאמו את מבוקשה: לא בקבוק חלב, לא ככר לחם ולא זיתים.

בשביל אמא הוא היה תמיד מוצלח.

אני יכולה לנחש שיוסי לא ממש ידע מהם שיעורי הבית שלו והיכן הם, כנראה שלרוב היה שקוע בחלומות. אולי הוא איבד פה ושם ספרים, מחברות, קלפים, סווצ'רים ומפתחות. בתיק שלו אולי יכולנו למצוא (לו בדקנו) כריך ישן, טישו משומש ועפרון שבור…

יתכן שהוא לא ממש ידע מה עליו לעשות ומתי, יתכן שנטה להסתבך בצרות, אולי הוא איבד סבלנות די מהר, ויתכן שהכנת שיעורי הבית היתה עבורו סיוט וארכה שעות על שעות.

כנראה שליוסי היו תמיד הרעיונות הכי מעניינים ומקוריים אבל לרוב הוא התחיל ולא סיים, או התחיל ושכח מה רצה לעשות בהתחלה, או שהרעיונות הנפלאים הפכו לבלגן שממנו לא יצא דבר.

המורה של יוסי כנראה היתה אומרת "כמה חבל, כי יש לו כל כך הרבה פוטנציאל"…

ליוסי היה לב זהוב ורגיש ועיניים ואזניים שראו ושמעו כל דבר בסביבה, גם דברים שאחרים לא מתייחסים אליהם תמיד- יללה של כלבלב וגם בכי של ילד שאינו מכיר (וזה לא כתוב בשיר, אני רק יכולה לדמיין..), מנגינה של מפוחית ויופיו של פרח (וגם רעש רקע של מזגן או תקתוק של שעון או לעיסה של מסטיק בקצה השני של הכתה).

כנראה שיוסי היה הראשון שהתנדב לעזור לאמא ולכל מי שזקוק לעזרה, כי כל גופו תמיד קלט את כל מה ומי שנמצאים בסביבה והיו לו רעיונות נפלאים וגדולים מהחיים.

לדעתי יש אפשרות שיוסי ילד שלי מוצלח היה ילד עם הפרעת קשב.

חיפוש קצר ברשת מעלה שמותיהם של אנשים ידועים רבים, רובם מאד מוכשרים, שמיוחסת להם הפרעת קשב וריכוז. ביניהם אמנים, מדענים, ממציאים, ספורטאים מחוננים, מוזיקאים, שחקנים, סופרים ומצביאים. לפניכם רשימה חלקית:

אלכסנדר גרהם בל, הנס כריסטיאן אנדרסן, לודויג ון בטהובן, ווינסטון צ'רצ'יל, לאונרדו דה וינצי', וופי גולדברג, אברהם לינקולן, תומס אדיסון, מייקל גו'רדן, לואיס קרול, סטיבן שפילברג, שר, מייקל פלפס, אלברט איינשטיין, אמילי דיקנסון, סלבדור דאלי, פבלו פיקאסו, וירג'יניה וולף, וולט דיסני וכריסטופר קולומבוס.

אני מביאה לכאן את הרשימה הזו כדי לתת תקווה להורים ומורים שכמעט התייאשו מה"יוסים" שלהם, ולמבוגרים עם הפרעת קשב שהיו פעם "יוסים" קטנים ועכשיו הם "יוסים" גדולים ועדיין סובלים מאותם הקשיים:

אולי מחליפים עבודות לעתים קרובות, אולי מתחילים פרויקטים ולא מסיימים, שוכחים דברים שהתחיבו להם, דוחים דברים חשובים לרגע האחרון, מגיבים באימפולסיביות ואחר כך מתחרטים על התוצאה, ולעתים קרובות פשוט מרגישים "תקועים".

אני מכירה הורים לא מעטים, שלאחר שהלכו עם ילדיהם לאבחון אצל נוירולוג לבדוק חשד להפרעת קשב, גילו על עצמם שבעצם הם גם קצת כאלה ושלאורך השנים ליוו אותם לעתים קרובות תחושות של חולשה, של מסוגלות עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך.

אפשר גם אחרת.

קצת פחות שיפוטיות (גם כלפי עצמכם אם אתם מבוגרים עם הפרעת קשב), קצת חמלה, קצת אהבה, קצת חשיבה "מחוץ לקופסא" ותוכלו לשנות את חייהם של ילדים רבים ואת חייכם: לחיים טובים ומספקים יותר, לתחושת מסוגלות רבה יותר, לתפיסה עצמית טובה יותר ולתרומה משמעותית יותר ליקרים לכם.

השוק כיום מלא בכמוסות פלא, שיקויים ועושי נפלאות ולכן כשבאים לאבחן הפרעת קשב ולטפל בה חשוב לדעת:

אבחון של הפרעת קשב נעשה ע"י נוירולוג או פסיכיאטר, רופא ילדים התפתחותי או רופא ילדים שעבר הכשרה בתחום או פסיכולוג מומחה שעבר הכשרה בתחום.

תהליך האבחון של הפרעת קשב אינו נשען רק על שאלונים או רק על מבחן TOVA הידוע או מבחנים ממוחשבים אחרים. אף כלי אינו מאבחן- רופא או פסיכולוג מוסמכים ומיומנים הם אלו שמאבחנים. לכל כלי יש את היתרונות והחסרונות שלו ורק מאבחן מיומן ומקצועי יכול לתת אבחנה, בהתייחסו לתמונה הכוללת.

לא כל ילד או מבוגר המראים סימנים של הפרעת קשב הם בהכרח עם אבחנה שכזו. ישנן אבחנות מבדלות אחרות רבות: הפרעות תקשורת (PDD), מחלות נפש והפרעות מצב רוח, מצבי לחץ זמניים וגם הפרעות שינה.

לכן אם אתם הולכים לאבחון בעצמכם או לוקחים את ילדיכם- לכו לאדם המוסמך לכך. הרופא או הפסיכולוג יבררו איתכם את ההסטוריה ההתפתחותית והרפואית, ישתמשו בכלים שונים שיש בידיהם ובעיקר ישתמשו במומחיות, בניסיון ובידע שלהם כדי להגיע לאבחנה המדויקת ביותר.

בטיפול בהפרעת קשב אין ניסים ואין תרופות פלא.

הטיפול המתאים ביותר באנשים עם הפרעת קשב הוא לרוב רב מערכתי ומשולב, בהתאם לקשיים התפקודיים ולצרכי הילד והמשפחה. צרכים אלו משתנים עם השנים.

לעתים ישנו צורך בטיפול תרופתי, לעתים יש צורך בשינוי בהרגלי החיים (כגון שינה, תזונה ופעילות גופנית), לעתים יש צורך בטיפול רגשי אישי או משפחתי ובהדרכת הורים, לעתים יש צורך בסיוע לימודי ולעתים יש צורך בטיפול פארא רפואי -כגון ריפוי בעיסוק.

לריפוי בעיסוק בהחלט יש מה להציע לילדים ולמבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז:

באמצעות התיחסות לילד ולמשפחתו, לעיסוקים שלו ולסביבתו, מסייעים מרפאים בעיסוק לאנשים עם הפרעת קשב לתפקד באופן תואם יותר לדרישות הסביבה ולשפר את איכות חייהם.

אחת משיטות הטיפול בריפוי בעיסוק הינה שיטה קוגניטיבית-תפקודית חדשנית הנקראת בקיצור: Cog-Fun.

השיטה פותחה ע"י צוות המעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשותה של ד"ר עדינה מאיר.

שיטה זו מתבססת על התיאוריות והמחקרים העדכניים ביותר בתחום זה.

מחקרים בעולם מצביעים על תפקודים ניהוליים לקויים כליקוי העיקרי אצל אנשים עם הפרעת קשב- הקושי לעכב תגובה, לווסת רגשות, לבצע בקרה עצמית, לתכנן ולהוציא לפועל, לארגן את הפעולה והסביבה ועוד.

שיטת Cog-Fun מתמקדת בתפקודים הניהוליים שבעיסוקיו של המטופל במטרה להשיג מטרות תפקודיות המשמעותיות למטופל ולמשפחתו.

לפרטים נוספים על טיפול בילדים בשיטה זו הנכם מוזמנים להכנס לאתר שלי (www.yaelwsroom.com) ולקרוא חומר נוסף.

בכל מקרה שאתם הולכים לאבחון או לטיפול בהפרעת קשב תוודאו שאתם נפגשים עם אנשי מקצוע מוסמכים ובעלי רישיון רשמי לעסוק באבחון ובטיפול, ושהינם בעלי ניסיון והכשרה בתחום.

בין אם ילדיכם אובחנו עם הפרעת קשב, או אפילו אתם עצמכם, ובין אם לאו-

הנה הצעתי לתכנית טיפול שאינה מזיקה, אינה מצריכה מרשם ומתאימה לילדים ולמבוגרים בכל גיל:

אורח חיים בריא: לישון מספיק שעות, לאכול בריא, לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע

רווחה נפשית: תפנו לעצמכם (או לילדיכם) זמן לעשות את מה שאתם באמת אוהבים והשתדלו להיות קרובים לאנשים שאוהבים אתכם כפי שאתם

סיפוק והנאה מעשייה: תאפשרו לילדיכם (ולעצמכם) לעסוק בפעילויות מהן הם שואבים הנאה וסיפוק ומרגישים מוכשרים (ספורט, אמנויות, בישול, טיפול בבעל חיים, התנדבות וכו').

בעצם… התכנית הזו יכולה להתאים לכל אחד…

ולקינוח: הבית האחרון בשיר "יוסי ילד שלי מוצלח"- אחד השירים האהובים עליי ביותר בעברית:

"ריק הבית אין חלב

לחם אין ולו כזית

אך מלא מלא הבית

זמר מפוחית ופרח

ונביחות כלבלב… " (ע'. הלל,ס. ארגוב)

פשוט ממיס את הלב…

הנה הקישור לשיר המלא: http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=352&wrkid=1545

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

ובפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…