ללמוד מרחוק עם הפרעת קשב- כמה דברים שכדאי לנסות

כל השנה הזו הולכת להיות שנה של חוסר ודאות והסתגלות מתמשכת למצבים משתנים- כניסה לבידוד, יציאה מבידוד, סגר, חצי סגר… שגרה בצל הקורונה.

תלמידי כיתות ה'-ו' מתוכננים ללמוד מהבית פעמיים בשבוע לפחות בחלק מבתי הספר, תלמידי העל יסודי ילמדו מרחוק בין פעמיים לשלוש בשבוע וגם זה כנראה עוד ימשיך להשתנות.

הפוסט הזה מיועד למורות ומורים, להורים ולתלמידים, שהולכים ללמוד וללמד מקרוב ומרחוק במציאות משתנה.

בחודשים האחרונים נפגשתי עם ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב שהתנסו בלמידה מרחוק.

הילדים והמתבגרים שאני פוגשת הם המורים הכי טובים שלי ויחד חשבנו על היתרונות והחסרונות של הלמידה מרחוק ובעיקר ניסינו לחשוב מה יכול לעזור.

מתוך הפגישות האלה הגענו לרשימה של כמה דברים שכדאי לנסות בלמידה מרחוק עם הפרעת קשב והמסקנה הבולטת ביותר היתה שבהפרעת קשב כמו באהבה וכמו במלחמה: אין תמיד ואין אף פעם.

כפי שהמאפיינים האישיים של תלמידים עם הפרעת קשב הם שונים ומגוונים כך גם הפתרונות.

מה שמתאים בול לאחד יכול להתאים או לא להתאים לאחר ולכן הדבר החשוב ביותר הוא ההקשבה:

להקשיב לילדים- מה מפריע להם ומה עוזר להם?

להיות פתוחים למגוון פתרונות, גם אם הם שונים ממה שאנחנו המבוגרים מכירים.

כל פתרון יכול להיות רלוונטי ומתאים ובתנאי שעומד בשני כללים בסיסיים:

  1. עוזר לי
  2. לא פוגע או מפריע לי או לאחרים.
  3. כל מה שנשאר הוא לנסות, מקסימום תצליחו 🙂

למידה מתקיימת באינטראקציה בין מורים לתלמידים ובין תלמידים לבין עצמם: 

הקשר בין מורה לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם הוא בין המרכיבים החשובים בתהליך הלמידה ובמיוחד כשמדובר בילדים ונוער עם הפרעת קשב.

לכן אם יש לכם אפשרות- תיזמו שיחה אישית עם המחנכ.ת או המורה המקצועי.ת (או עם ההורים והתלמידים אם אתם מורות ומורים) ותעזרו להם להכיר את הילדים או המתבגרים שלכם:

מה קשה להם בלמידה מרחוק? אולי ממש מפריע להם להיות עם מצלמה פתוחה? אולי מפריע להם הרעש שעושים התלמידים האחרים?

אולי מה שהכי קשה היה להיכנס לשיעור בזמן? אולי היה מאד קשה לשבת מול המחשב 45 דק' בלי להיות ממש מעורבים בשיעור ורק להקשיב?

אולי יש עוד אחים בבית ואין מספיק מחשבים? אולי כל המשימות היו מפוזרות בכל מיני פלטפורמות (ילקוט דיגיטלי, ווטאספ, וובטופ….) והיה קשה לעקוב?

רק עם שיח פתוח בין מורים לתלמידים ולהורים אפשר יהיה להציף את הקשיים ולהציע פתרונות:

אולי כדאי לרכז את כל המשימות במקום אחד?

אולי כדאי לכוון שעון מעורר/ התראה בטלפון הנייד לפני שיעורים מרחוק?

אולי לשלוח את המצגת מראש ואז במהלך השיעור אפשר לסמן או להדגיש?

אולי להסכים עם המורה לשים לב להשתיק את כולם? או לפנות אליה בצ'אט הפרטי אם יש משהו שמפריע באמצע השיעור?

אולי לקצר את משך הזמן שיש הרצאה ולתת יותר זמן למעורבות פעילה?

אולי כדאי להקליט הרצאה קצרה מראש (10 דק'), לשלוח אותה ולתת משימה אישית או קבוצתית בעקבותיה?

(ואם צריך, אפשר לעשות אותה בעזרת הורה או אחים גדולים מאוחר יותר במהלך היום).

אולי בזמן עבודה עצמית ליזום פניה אישית לתלמיד.ה ולראות איך מתקדמים ואם צריכים עזרה?

יש אפשרות ליצור חדרים בתכנת הזום וליצור קבוצות עבודה (אקראיות או מחולקות מראש) וזו יכולה להיות הזדמנות נפלאה לרענון השיעור ולמידה משותפת.

ולא פחות חשוב: מה עזר בפעם הקודמת?

להתארגן ללימודים מהבית:

כשאנשים עובדים באופן קבוע מהבית בדרך כלל ממליצים להם לארגן גם את עצמם וגם את הסביבה ליום עבודה. למה הכוונה?

לקום, להתארגן, להתלבש, להסתדר, לאכול ולהכין את עצמם ליום עבודה. יש בזה משהו מאד נכון.

להתחיל יום עבודה בפיג'מה זה לא כמו להתחיל יום עבודה בלבוש יותר פורמלי.

אז למרות שמאד מפתה להתחבר לזום מתחת לשמיכה, אני מציעה בכל זאת להתארגן ליום הלימודים כמו אל יום לימודים:

לקום, להתארגן, לשטוף פנים, להסתרק, להשפריץ איזה דאודורנט/בושם, להתלבש, לאכול ארוחת בוקר (סופר חשוב!), ליטול את התרופות (אם יש טיפול תרופתי)  ואם מספיקים אפשר גם לעשות איזו פעילות גופנית מהנה כדי להכין את הגוף ללמידה.

לאנשים שעובדים מהבית מומלץ גם לארגן לעצמם סביבת עבודה שתהיה להם נוחה, נעימה ו…מעוררת השראה!

מה שכיף בלמידה מרחוק שאפשר לארגן את סביבת הלמידה איך שרוצים:

  • חשוב לשים לב שהציוד תקין וזמין: מחשב, רמקולים, אזניות, עכבר, מטען, מצלמה…
  • שימו לב שהילדים יושבים באופן שנוח להם ולא גורם לכאבים: אם המסך גבוה מדי או נמוך מדי, שולחן גבוה או נמוך מדי עלולים לגרום לכאבים ולנזקים גופניים וחבל.
  • שימו לב שהחדר מואר, מאוורר, שהטמפרטורה נעימה ושכיף להיות שם לאורך זמן.
  • אפשר להכין נשנושים בריאים בצד: ירקות חתוכים, פירות, קרקרים.

ובניגוד לכתה, בבית אפשר לשבת על נדנדה, על כדור, אפשר ללכת תוך כדי, לשחק עם משהו ביד, ללטף את הכלב או החתול, לשרבט, כל דבר שעוזר להתרכז והכיף שזה לא מפריע לאף אחד (אם אתם על mute  כמובן).

נקודה חשובה למבוגרים (מורים והורים): שימו לב למערכת הלימודים ובמידה ויש רצף של למידה הדורשת ישיבה מול המחשב חשוב לתת על כך את הדעת ולדאוג לכך שתהיה הפסקה של פעילות גופנית, אפילו קצרה, בין שיעור לשיעור כדי להימנע מהנזקים של ישיבה ממושכת מול המחשב.

מורים- אפשר להתייעץ עם המורה לחינוך גופני בביה"ס.

הורים- אפשר להעזר באפליקציות יעודיות לפעילות גופנית וכל פעילות גופנית שהילדים אוהבים לעשות ואפשר לעשות בבית.

לפתוח את הראש, את הלב ואת הדמיון לסגנונות שונים של למידה:

לא כולם לומדים במיטבם כשהם יושבים על כסא ליד שולחן. לא כולם מסוגלים לשבת בלי לזוז ולקלוט חומר בלי להיות פעילים בעצמם ולא כולם לומדים היטב בהרצאה שאורכה 30 או 45 דקות.

יש כאלו שזקוקים לתנועה כדי ללמוד ולהתרכז : אולי לשמוע את השיעור מתוך ערסל או על נדנדה, או לשבת על כדור גדול או על כרית פיתה או אפילו תוך כדי דיווש על אופני כושר או שרבוט?

יש כאלו שחייבים להיות פעילים: לשאול שאלות, לעשות משימות, לפתור אתגרים, להסביר לאחרים, לצלם משהו, ליצור משהו, לחפש משהו, לנסות משהו…. לשחק!

בני אדם משחר ההסטוריה למדו ממשחק ודרך משחק עם רעיונות וחומרים נוצרו ההמצאות הגדולות ביותר ששינו את האנושות.

לא סתם סביבות העבודה של מקומות שרוצים לעודד למידה ויצירתיות משקיעים המון כדי שהעובדים יוכלו לשחק עם עצמם ועם הרעיונות שלהם.

הלמידה מרחוק היא הזדמנות פז להכניס יותר משחקיות ללמידה= יותר הנאה= לעודד סקרנות= לעורר מוטיבציה= לתת לתהליך הלמידה משמעות.

לעשות הפסקות בתוך השיעור:

מאד קשה לשבת 45 דק' ולשמור על ריכוז בלי לזוז. אז..

כדאי להכניס הפסקות קטנות של 2-3 דקות שמערבות תנועה, משחק וצחוק.

רק בשיח פתוח בין מורים, תלמידים והורים אפשר יהיה "לתפור את החליפה" הכי מתאימה.

לשים לב לצרכים הרגשיים:

בשיח אישי, פתוח ומכבד אפשר לדבר על כל מה שעוזר וגם על מה שמפריע וקשה: יש ילדים עם הפרעת קשב שיש להם חרדות, יש הורים עם חרדות (וגם עם הפרעת קשב), יש ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב עם דכדוך או דיכאון, יש ילדים שמתגעגעים לחברים שלהם, יש ילדים שקשה להם עם מורה מסוימ.ת..

אם אתם הורים ואתם רואים שלילדים שלכם קשה להתמודד? משהו מציק להם? אתם רואים נסיגה בלימודים? נסיגה בכלל בתפקוד?

לפעמים נסיגה קלה בלימודים יכולה להיות חלק מתהליך הסתגלות תקין ולפעמים, אם היא לא "קלה" אלא משמעותית וכוללת נסיגה בתחומים אחרים היא יכולה להיות איתות למצב של מצוקה. צוות ביה"ס יוכל לעזור לכם אם תשתפו: את המחנכת, היועצת, רכזת השכבה…

וכמובן בכל מקרה של חשד למצוקה או נסיגה תפקודית- להתייעץ עם הרופא.ה המטפלים שלכם.

ואם אתם מורים- תשתפו את ההורים. אתם פוגשים את הילדים שלהם בזמנים שהם לא רואים אותם בדרך כלל.

אולי הילד העייף, המצוברח, זו שלא נכנסת לשיעורי הזום, זו שלא מגישה עבודות, זה שנדמה ש"עושה דווקא", זה שעסוק ב"לפרק את השיעור", אולי הם מתמודדים עם קושי שקוף וצריכים שמישהו יראה אותם ויושיט להם יד?

מה שחשוב הוא לא להסס לפנות לעזרה: למחנכת, ליועצת, לרופא.ה המטפל.ת, למרפאה בעיסוק, לפסיכולוג.ית שמלווים אתכם, אל תישארו לבד עם הקושי.

מצרפת קישור לשיח מקוון שנערך ע"י עמותת קווים ומחשבות בנושא למידה מרחוק, בו תמצאו רעיונות נוספים שיוכלו לעזור.

ולקינוח, ביום שלישי הבא, 8.9.2020 אני מרצה בהרצאה מקוונת את ההרצאה:

"אני, ילדי והאיידיאייצ'די עולים לכיתה א'" – כל הפרטים כאן.

ההרצאה מיועדת להורים, מורים, גננות, יועצות חינוכיות, מטפלים ועוד.

בהצלחה מכל הלב,

שלכם,

יעל

 

 

 

 

עוצמת ההקשבה

עוצמת ההקשבה: כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר
מאת ד"ר שירי דניאלס, הוצאת מטר

 

" כל אחד מאיתנו, מעצם היותו אדם, חווה בחייו משברים, דילמות, אתגרים, מעברים, שינויים, אבדן, כאב ומצוקה. היות שאנו יודעים ממקור ראשון איך מרגישים כשחשים בדידות, געגועים, חרדה ולחץ – יש ביכולתנו לסייע לאחר, מאדם לאדם, בגובה הלב"

("עוצמת ההקשבה" מאת שירי דניאלס, מתוך ההקדמה).

 

בימים הקשים והכואבים האלה, שבין יום השואה ליום הזיכרון, אנחנו עדים לסיפורי חיים קשים וזכרונות טראומתיים של אנשים יקרים לנו.

הגעגועים והעצב אינם מרפים ולפעמים כל מה שנותר לנו הוא פשוט להיות שם ולהקשיב.

הפעם אני רוצה להמליץ לכם על ספר נפלא שנתקלתי בו כמעט במקרה.

זה ספר רלוונטי לכל הורה, מורה, גננת, נשות/אנשי טיפול ממקצועות הבריאות, יועצים/ת, מנהלים/ות, מפקדים/ת ולכל מי שיש לו נגיעה כלשהיא לחייהם של אנשים.

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מול אדם במצוקה ולא ממש ידעתם מה לעשות? מה אומרים, מה לא אומרים, ואולי רק להיות שם איתו מבלי לומר דבר?

הספר" עוצמת ההקשבה" מתייחס למשמעות ההקשבה בכל מעגלי החיים, בהקשרים שונים: בין בני משפחה, בין עמיתים לעבודה, בין מטפלים למטופלים ובינינו לבין עצמנו.

כל פרק מתייחס למיומנויות הקשבה שונות, במעגלים הקרובים לנו והרחוקים יותר: הקשבה לאדם קרוב או רחוק הנמצא במצוקה, הקשבה בזוגיות, הקשבה בין הורים לילדים וזיהוי מצוקה אצל ילדים, מתבגרים ובני הגיל השלישי.

ישנם בספר פרקים המתייחסים באופן ספציפי למצוקות רגשיות שונות ולהתערבות במצבי משבר, דיכאון ומניעת אובדנות. עוד בספר פרק העוסק במעגל המקצועי ובהקשבה ככלי ניהולי.

בכל פרק תמצאו תרגיל מעשי שמאפשר לתרגל את המיומנויות המוצגות בו, והרווח כולו שלכם.

"בפעם הבאה שאתם חולפים על פני אמכם המוטרדת, בנכם הכועס או על פני קולגה לעבודה שלא נראית כתמול שלשום, עצרו, התעניינו בתחושותיהם ותנו להם ולעצמכם את הדבר היקר ביותר שניתן לתת: את תשומת לבכם הבלתי מעורערת, הנוכחות, האכפתיות והאהבה. היכולת להיות שם עבור היקרים שלנו היא זכות ומתנה גדולה, בעלת משמעות לשני הצדדים". (מתוך הספר "עוצמת ההקשבה").

 

ולקינוח, אני רוצה לתת לכם במתנה את השיר המרגש הזה, שהכירה לי חברה יקרה, שתמיד נמצאת שם בשבילי:

אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר

שֵׁב אִתּוֹ

עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר

אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן

אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר

בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת

שֵׁב אִתּוֹ

שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד

(סמדר וינשטוק, מתוך הספר "צל עריות", הוצאת סטימצקי).

שלכם,

יעל

רוצים לשפר את איכות החיים של ילדים עם ADHD? בואו לטיפול בריפוי בעיסוק!

"תמיד הוא מאבד הכל"

"החפצים שלה מפוזרים בכל הכתה"

"כשהיא משחקת עם חברות זה בדרך כלל מגיע לפיצוץ"

"אין לו מושג מה היו שיעורי הבית"

"לוקח לו המון זמן להתארגן בבוקר"

נשמע לכם מוכר? כיום כבר ידוע שהפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD) הינה בעיה מורכבת המשליכה על כל תחומי התפקוד של האדם- מגיל הילדות המוקדמת ועד הבגרות.

לא מדובר רק בטווח קשב קצר או בתגובות אימפולסיביות או רק במוסחות רבה שמפריעים בביצוע פעילות או משימה כגון: לשבת במפגש בגן, לעבוד באופן עצמאי בכתה או להכין את המצגת למחר.

בין המאפיינים הבולטים  והעיקריים של הפרעת הקשב לאורך מעגל החיים נמצא הליקוי המשמעותי בתפקודים הניהוליים.

מהם תפקודים ניהוליים?

מדובר בתפקודים קוגניטיבים גבוהים המאפשרים לנו לבצע משימות מורכבות:

לעכב תגובה לפני שאני קופצת לפעול, לתכנן, לארגן את הסביבה ואת הזמן, לבדוק את עצמי, לזכור מספר פריטים בבת אחת ולהפעיל עליהם מניפולציות, לפתור בעיות, גמישות חשיבתית ולווסת את עצמי רגשית.

אם תחשבו על כל פעולה מורכבת שאתם עושים במהלך היום תגלו שאתם משתמשים בתפקודים הניהוליים שלכם כל הזמן: כשאתם קונים בסופר, כשאתם נוהגים למקום חדש, כשמארגנים ארוחת צהריים למשפחה וכו'.

אם אתם מכירים מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הם יוכלו להעיד על עצמם טוב יותר מכל אחד אחר על האופן שבו הקשיים הניהוליים שלהם מפריע להם לתפקד ביומיום, בעבודה, בלימודים וביחסים שלהם עם אנשים אחרים.

ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים גם הם עם קשיים בתפקודים ניהוליים וחשוב לדעת שקשיים אלו הם חלק מהמאפיינים של הפרעת הקשב. חשוב להכיר בקשיים הללו, לאבחן אותם ולטפל.

מה זה cog-fun?

זוהי תכנית התערבות יחודית וחדשנית שפותחה כאן בארץ ע"י מרפאות בעיסוק. בראש הצוות המפתח והחוקר של השיטה עומדת ד"ר עדינה מאיר, מהמעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים.

שיטת Cog-fun  מתמקדת בילד ובמשפחתו ומתייחסת לקשיים הקוגניטיביים והרגשיים של ילדים עם ADHD/ADD.  מטרת השיטה היא לשפר את תפקודו של הילד ואיכות חייו דרך הקשר הטיפולי, למידה מטה-קוגניטיבית, למידה התנהגותית והתאמה של הסביבה (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

התערבות מוקדמת לשיפור התפקודים הניהוליים יכולה לעזור לשפר את ההשתתפות של הילדים בהווה ובעתיד ולהפחית את ההשפעות הרגשיות והחברתיות השליליות של הפרעת הקשב והריכוז (Dahan, et al., 2013)..

בטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun המטרה היא לשפר את ההשתתפות: לשפר את תפקודו של הילד בגן, בבית הספר, בבית ובכל מקום בו הוא נדרש לקחת חלק פעיל.

בטיפול בשיטת cog-fun מלמדת המרפאה בעיסוק את הילד אסטרטגיות ניהוליות, בהן הוא לומד להשתמש בהקשרים שונים: בזמן משחק, טיפול עצמי, בזמן משחק עם חברים ובמסגרת הלימודית. הקשר הטיפולי עם המרפאה בעיסוק, החויה החיובית של מסוגלות עצמית והעצמה של הן של הילד והן של ההורים כמתווכים עבור הילד הם חלק מובנה ובלתי נפרד בשיטת ההתערבות.

ההורים הם משתתפים פעילים בטיפול, לומדים בעצמם את האסטרטגיות (השיטות) ומקבלים כלים מעשיים כיצד לסייע לילד ביומיום.

אני מטפלת בשיטה מאז 2011 בילדים ומתבגרים מגיל 5 ועד גיל 18. כל ילד המציא לעצמו שיטות אחרות, קרא להן בשמות אחרים והמציא לעצמו מטרות אחרות.

שיטת cog-fun מאפשרת לילד ולמשפחתו לגלות את העוצמות שיש בילד ובהוריו, כשותפים מלאים בתהליך. השיטה משתמשת ביצירתיות ובתכונות חיוביות נוספות של הילד בתהליך למידת האסטרטגיות וישומן.

סדרת טיפול בשיטת cog-fun לילדים/למתבגרים נמשכת בד"כ 15-20 פגישות.

גאוה ישראלית-אנחנו על המפה!

השיטה הינה פרי פיתוח ומחקר ישראלי בהובלתה של ד"ר עדינה מאיר מביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרים שנערכו על יעילות שיטת ה- cog-fun בקרב ילדים בגילאי 5-10 הראו שיפור מובהק בהשגת המטרות התפקודיות שנקבעו בתחילת הטיפול, שיפור בתפקודים הניהוליים, בתסמינים של ADHD ובאיכות החיים (Hahn-Markowitz, Berger, Manor & Maeir, 2014  ;Maier et al., 2014)

 

ADHD: דרושה התייחסות רב מערכתית

כל המחקרים מהשנים האחרונות מכירים במורכבות האבחנה של ADHD.

ילדים ומבוגרים עם ADHD סובלים מקשיים תפקודיים בתחומים שונים שמגבילים את השתתפותם בעיסוקים שונים ופוגעים באיכות חייהם.

לאבחנה מורכבת יש צורך בהתיחסות טיפולית שתתן מענה לקשיים התפקודיים וכאן גדולתה של שיטת ה cog-fun.

ראשית, חשוב מאד שאת האבחנה יעשה רופא או פסיכולוג המוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז. לא כל אסופת סימפטומים שנראית כמו הפרעת קשב היא אכן הפרעת קשב וחשוב מאד לדעת לעשות אבחנה מבדלת על מנת לאבחן ולטפל נכון.

חשוב להבין שרק טיפול תרופתי לא יתן מענה לקשיים בתפקודים הניהוליים של ילדים עם ADHD  ולשם כך נחוצה התיחסות טיפולית המאבחנת ומטפלת באופן ספציפי בקשיים הנ"ל בהקשר תפקודי יומיומי (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

הטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun משתלב מצויין עם טיפולים נוספים, לרבות טיפול תרופתי.

מעבר לטיפול התרופתי ולטיפול בריפוי בעיסוק יש חשיבות גדולה להתייחס למגוון הקשיים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ולתת להם מענה מתאים, כגון: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי, הוראה מתקנת, פעילות גופנית והעצמה של הילד בהשתתפות בחוגים ובפעילויות בהן הוא חווה הצלחות.

כאן המקום לציין ולהדגיש: מרפאים בעיסוק עובדים בקשר הדוק עם כל הגורמים שמטפלים ועובדים עם הילד: רופאים, פסיכולוגים ומטפלים רגשיים, מטפלים פארא רפואיים אחרים, מורים וגננות וגורמים טיפוליים וחינוכיים נוספים.

אין כמו בבית

כשאני מטפלת בשיטת cog-fun בסביבה הטבעית של הילד, בבית המשפחה, אני רואה בבהירות ובפרק זמן קצר מהם הקשיים עליהם הילד והוריו מדברים, מהן ההתאמות הנדרשות וכיצד נוכל יחד להשיג את המטרות.

בחדר של הילד, במטבח, בסלון, בשירותים ובכל מקום שבו מופיע הקושי התפקודי: שם נמצא הקושי ושם גם נמצא את הפתרון. אחד ההורים תמיד נוכח בטיפול ולעתים קרובות אנחנו מזמינים גם את האחים ולפעמים גם חברים.

אני נמצאת בקשר רציף עם המורות והגננות כך שכל המשפחה וגם הגננת והמורה, לומדים שפה חדשה- שפת cog-fun!

ומה אומרים הילדים וההורים?

תגובות של ילדים והורים שעברו תהליך טיפולי בשיטת cog-fun תוכלו לקרוא כאן.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בדוא"ל: yaelwy@gmail.com ואשמח לסייע לכם.

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

מקורות

 

Hahn-Markowitz, J., Manor, I., & Maeir, A. (2011). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Intervention with children with Attention Deficit hyperactivity Disorder: A pilot study.  The American Journal of Occupational Therapy 65(4), 384-392.

Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (2016). Efficacy of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Occupational Therapy Intervention Among Children With ADHD: An RCT. Journal of Attention Disorders, September 16, https://doi.org/10.1177/1087054716666955.

Maeir, A., Fisher, O., Traub Bar-Ilan, R., Boas, N., Berger, I., & E. Landau, Y. (2014). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cof-Fun) Occupational Therapy Intervention for Young Children With Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Controlled Study. The American Journal Of Occupational Therapy, 68(3), 260-267.