טושים

 

"מיכל יושבת  בכתה מקדימה ולפעמים היא מציירת בשיעור. אז המורה צועקת עליה ומחרימה לה את הטושים ומחזירה לה רק בסוף השיעור."

(הדס, חברה של מיכל, תלמידת כתה ה').

מיכל היא ילדה עם הפרעות קשב ולקויות למידה. מיכל מטופלת בריטלין והולכת אחר הצהריים לשיעורי הוראה מתקנת כדי לצמצם פערים.

בשביל מיכל כל יום בביה"ס הוא מאבק מחדש.

בכל יום מחדש היא יוצאת ונלחמת בקשיים הכי גדולים שלה.

היא לא תקבל ציון בתעודה על הציורים היפים והיצירתיים ולא על הרעיונות המקוריים ולא על העזרה לחברה שבכתה בהפסקה.

מיכל נלחמת בשיניים כדי להתרכז בשיעור, וכשהיא מציירת זה עוזר לה להתרכז, אבל אף אחד לא שאל.

מיכל נלחמת בשיניים כדי להבין, כדי לקבל ציונים טובים יותר בתעודה על הדברים שכן מקבלים עליהם ציונים, כדי להרגיש שהיא שווה.

אבל את המלחמה האמיתית של מיכל המורה לא ראתה.

המורה ראתה את הטושים והחליטה לקחת אותם למיכל ולצעוק על מיכל כי היא יכולה.

אילו רק היתה שואלת את מיכל למה היא מציירת ואיך זה עוזר לה?

אילו רק היתה שואלת את מיכל מה יכול לעזור לה להקשיב ולהשתתף בשיעור?

אילו רק היתה מנסה להיכנס לרגע לראש של מיכל ולהיות איתה ולו רק לכמה דקות בשיעור.

אילו רק היתה אומרת למיכל שהיא רואה את המאמצים שלה ואת המלחמה היומיומית שלה ושהיא פשוט גיבורה.

כי מיכל בעצמה ממש לא חושבת שהיא כזו ואם יש משהו שהמורה יכולה לעשות בשביל מיכל, שילווה את מיכל לכל החיים, זה להגיד לה את הדבר הפשוט הזה.

בשביל מיכל זה המון.

מיכל לא רוצה להפריע, מיכל רוצה לשרוד את השיעור הזה. את היום הזה. את השנה זו.

כל מי שלמד כמבוגר בלימודים על-תיכוניים כבר יודע שאין דרך אחת ללמוד ולהתרכז.

זה מצייר וזאת סורגת, זה מתעסק עם מחזיק מפתחות וזאת רק מקשיבה ולא כותבת (כי היא לא מסוגלת לעשות גם וגם אבל אחר כך כבר תצלם). אף מרצה לא מעיר ולא מחרים.

וכל עוד זה לא מפריע לאחרים ומאפשר לה השתתפות טובה יותר- אין סיבה לקחת למיכל את הטושים.

חופשת הפסח הסתימה ונותרו עוד חודשיים לסיום שנת הלימודים.

יש תלמידים, כמו מיכל, שבשבילם החזרה ללימודים זו חזרה ל"שדה קרב".

תפקידנו המבוגרים הוא לוודא שיחזרו עם פק"ל כיסים מלא ולחדש להם את האספקה לפי הצורך שלהם:

לראות את המאמץ שלהם ולהכיר בו, לתת לילד את העזרה לה הוא זקוק (ובלי לחשוב על "מה יגידו"… שיקפצו כל המצקצקים), למצוא בכל יום על מה לומר מילה טובה (ובפני הילד/ה) ואם אתם מורים או גננות- להרים טלפון להורים גם כדי לספר על משהו ממש נחמד שהילד/ה עשת/ה היום.

כי כל אחד מאיתנו צריך שיראו אותו ואת כל הצבעים שלו. ויש ילדים שצריכים בפק"ל שלהם גם כמה טושים.

ולקינוח, קחו במתנה את השיר המופלא של סינדי לאופר: True colors 

But I see your true colors
Shining through
I see your true colors
And that's why I love you
So don't be afraid to let them show
Your true colors
True colors are beautiful
Like a rainbow

שתהיה לנו חזרה רכה לשגרה

שלכם,

יעל

 

 

איך לעזור לילדים לפתח כישורים חברתיים?

הפעם, לכבוד יום המשפחה, רציתי לשתף אתכם במשחק חמוד שהמצאנו והכנו יחד בבית.

IMG_20150215_090805

כל השבוע הקופסא מונחת על השולחן בפינת האוכל ובמוצאי שבת בד"כ הקופסא נפתחת והמשחק מתחיל.

הרעיון הוא פשוט מאד- בתוך הקופסא גלגלנו פתקים שעליהם כתבנו משפטים והוספנו תמונות שמתארים רגשות ומצבים שונים, כולנו היינו שותפים בבחירה ובביצוע.

 כל אחד, בתורו, בוחר בעינים עצומות פתק מגולגל ומספר מקרה שקרה לו השבוע, הקשור לרגש או למצב שמתואר בפתק. לדוג':

"הייתי גאה ב….." ,

"מאד כעסתי כש……",

"שיתפתי פעולה עם……"

"משהו שרציתי לספר….."IMG_20150215_080459

הכללים ברורים אך מאד גמישים:

  1. כל אחד מקבל את הקופסא לפי התור ובוחר פתק
  2. כשמישהו אחד מדבר כולם מקשיבים לו
  3. אפשר להחליף פתק אם אין לי מה לספר
  4. אפשר להעזר במשתתפים האחרים
  5. אפשר לספר יותר מאירוע אחד בכל תור
  6. אפשר תמיד להוסיף פתקים חדשים
  7. אפשר לשחק עד שנמאס

 

 

על הקשר בין הבעת רגשות, אמפטיה וכשירות חברתית

ככל שאנחנו מודעים יותר ופתוחים יותר לרגשות שלנו עצמנו כך אנחנו מיומנים יותר לקרוא תחושות של אחרים, וזה הבסיס לאמפטיה. לבטא רגשות ולהבין רגשות של אחרים הן שתי כשירויות חברתיות מרכזיות (גולמן,1997).

ההתפתחות של יכולת ההבעה הרגשית, היכולת לווסת רגשות ולהבין רגשות של אחרים היא תנאי להתפתחות היכולות החברתיות של ילדים (רוזנטל, גת וצור, 2008).

ילדים שמתקשים להביע במילים מה הם מרגישים, מתקשים לווסת את הרגשות שלהם או לעצור רגע ולהבין מה האחר חושב ומרגיש הם ילדים המתקשים לתפקד באופן תקין בשדה החברתי.

לעתים קרובות קושי חברתי משמעותי הוא חלק מהפרעה התפתחותית נרחבת יותר (כגון הפרעת קשב, הפרעת תקשורת, לקויות למידה, הפרעה בויסות חושי), ובכל מקרה חשוב להתייחס להתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים ולעזור לילדים המתקשים בכך.

במסגרות שונות, פרטיות וציבוריות, מתקיימות קבוצות טיפוליות המיועדות לילדים עם קשיים חברתיים. הקבוצות הן לרוב קצרות טווח, כלומר בין 12-15 מפגשים, ומועברות על ידי אנשי מקצוע שונים: מרפאות בעיסוק, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, מטפלים רגשיים וקלינאי/ת תקשורת. לעתים קרובות יש לקבוצה שני מנחים, בעלי מקצועות שונים.

הטיפול הקבוצתי יכול מאד לעזור לילדים: ליצור קשרים חברתיים חדשים משמעותיים, לבדוק תפקידים שונים בקבוצה, להתנסות ולהתאמן בהבעה של רגשות במרחב מוגן ובטוח, להתאמן בפתרון קונפליקטים בדרכים לא תוקפניות וללמוד איך להצטרף לאחרים. ההעברה מההקשר הקבוצתי הטיפולי לחיים האמיתיים היא לרוב מורכבת מאד ומחייבת מעורבות פעילה של המבוגרים המשמעותיים לילד.

להורים, מטפלות, גננות ומורים יש הרבה הזדמנויות לעזור לילדים ללמוד על רגשות ויחסים חברתיים, והטיפול המשמעותי ביותר בילד עם קשיים בכישורים חברתיים יכול וצריך להתבצע בסביבה הטבעית- בבית ובמסגרת החינוכית.

האתגר של כולנו אף גדול יותר כיום, בתקופה שבה היחסים בין בני אדם מתבססים באופן יומיומי על קשר מרחוק: נכון שהפרצופים בוואטסאפ מאד מגוונים וכפתור ה"לייק" בפייסבוק מביע עולם ומלואו אך אנחנו צריכים להזהר מאד מדילדול השפה הרגשית שלנו ושל הילדים שלנו. קשרים משמעותיים בין ילדים ובין מבוגרים נפגעים מדי יום בגלל שני סימני V  כחולים בוואטסאפ, סימן קריאה אחד יותר מדי או לחיצה מיותרת על כפתור.

המבוגר הכי משמעותי לסייע לילד עם קשיים חברתיים הוא המבוגר שנוכח שם, "בזמן אמיתי"- בחצר בית הספר, בבית, בגינת השעשועים או בפינת הבניה בגן. שם בדרך כלל מתרחשת הלמידה החשובה ביותר.

אז איך עושים את זה?

ראשית, אתם ההורים מכירים את הילד שלכם הכי טוב והכי הרבה זמן. לכן, חשוב שתזהו מתי הילד שלכם זקוק לעזרה ותפנו לעזרה המתאימה. אפשר להתייעץ עם רופא הילדים, יועצת ביה"ס, פסיכולוג/ית הגן או ביה"ס ואם הילד מטופל ע"י איש מקצוע אז כמובן שעם איש המקצוע שמטפל הילד.

שנית, חיי היומיום מזמנים לנו כמעט בכל רגע הזדמנות ליחסים כלשהם עם מישהו אחר וכל הזדמנות הכי קטנה יכולה להיות הזדמנות ללמידה.

למידה חברתית אמיתית ומשמעותית תתקיים בתנאי שיהיה שם מי שיוכל לעזור לילד: שיבין את הקושי שלו, שיעזור לו להבין את הסיטואציה ולתת מילים גם לרגשות שלו וגם לרגשותיהם של אחרים ויעזור לו לחשוב על אפשרות התגובה המתאימה ביותר.

שני כלים מאד יעילים, שיכולים לעזור לילדים מגיל צעיר מאד ועד גיל ההתבגרות הם הדגמה (modeling) והטרמה:

הדגמה:

אין כמו דוגמא אישית. ילדים לומדים הכי הרבה מהדוגמא שהם רואים מהמבוגרים הקרובים אליהם- ההורים, האחים ואח"כ הגננות והמורים. דרך המבוגרים ילדים לומדים מגיל צעיר מאד להביע רגשות, לווסת רגשות, לפתור קונפליקטים ולהביע אמפטיה. כשהורים מדברים עם ילדים על רגשות ועוזרים להם לתאר את הרגשות שלהם הם נותנים להם שפה רגשית שתעזור להם גם לווסת את הרגשות שלהם עצמם וגם להבין את עצמם ואת רגשותיהם של אחרים (רוזנטל, גת וצור, 2008).

הטרמה:

למידה לפני המעשה, להיות שם איתם ברגע שלפני, לדמיין את התוצאה האפשרית ולחשוב מה אפשר לעשות אחרת (פלוטניק, 2008). זו היכולת שלכם המבוגרים לעזור לילד למנוע את הנזק, להיות פרואקטיבי ולבחור את התגובה שלו. הטרמה יכולה להתבצע לפני שיוצאים להפסקה, לפני שמתיישבים במפגש, לפני שמתחילה המסיבה בגן/בכתה, לפני שיוצאים לארוחת ערב אצל סבתא, לפני שהולכים לחבר או לפני שמגיע החבר הזה, שאתם יודעים שטוב לא ייצא מזה. השיחה הקטנה הזו של שלוש דקות, בה תדברו על מה הולך להיות, מה יכול לקרות ומה אפשר לעשות אם… יכולה לעשות הרבה מאד. ואם תהיו שם בסביבה, בקשר עין, תשמרו מרחוק ותזכירו אם צריך- זו תהיה הזדמנות נפלאה ללמוד מהצלחה.

אני רוצה להמליץ לכם על כמה ספרים מעולים, שיוכלו לתת לכם גם ידע תאורטי וגם כלים נוספים, מעשיים מאד, לישום כבר מהיום.

כולם כתובים בעברית בהירה וקולחת, ניתנים לרכישה בכל חנויות הספרים ומומלצים להורים, מחנכים ומטפלים:

  1. "לא נולדים אלימים- החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים"- מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.
  2. "לגדול אחרת-עולמם הרגשי והחברתי של ילדים בעלי לקויות למידה, קשב וריכוז"- ד"ר רונית פלוטניק. הוצאת ספרים יסוד, 2008.
  3. "קשה כל כך להתיידד איתך-איך לעזור לילד הסובל מליקויי למידה להשיג הצלחה חברתית"- ריצ'ארד לאבוי. הוצאת אמציה, 2006.
  4. "אינטליגנציה רגשית"- ד"ר דניאל גולמן. הוצאת מטר, 1997

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: : www.facebook.com/YaelsRoom

איך יוצרים מוטיבציה אצל ילדים?

דניאל הגיע אליי לטיפול בריפוי בעיסוק בגלל קשיים בכתיבה ובהתארגנות. פגשתי ילד מקסים ונבון, עם הפרעת קשב וקשיי למידה.

דניאל עבר את כתה א', עם המון קשיים ותסכולים ובכתה ב' כבר היה קשה מדי. במשך הזמן צבר פערים, שהובילו לתסכול עצום מצידו ולתחושה של חוסר אונים.

התחושות הקשות של דניאל, תחושת המסוגלות הנמוכה שלו, הדימוי העצמי הנמוך שלו הובילו להתנהגות אלימה כלפי אחרים, חוסר השתתפות בשיעורים והסתובבות חסרת מעש בחצר במהלך השיעורים.

במוצ"ש האחרון קבלתי SMS מאמא של דניאל: "דניאל קבל ביום שישי תעודת הצטיינות!". דניאל, הילד שהסתובב בזמן השיעורים בחצר, שלא הסכים לפתוח את החוברת, שהיה זקוק לפסק זמן בחדר המנהל כדי להרגע, דניאל קיבל תעודת הצטיינות!

הפעם הפוסט מוקדש לדניאל, אלוף הרעיונות, לאמא של דניאל (שהיא גם אלופה) ולמורה ורד, שהיא פרטנרית מדהימה, יחד מצאנו את המפתח ללבו של דניאל, יחד אנחנו מתמודדים עם הקשיים ויחד אנחנו חוגגים הצלחות קטנות.

הספר שעליו אני ממליצה לכם, הוא בעיני אחד הספרים החשובים שיש היום בתחום הטיפול והחינוך.

"פריצת דרך במוטיבציה- 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדיכם" מאת ריצ'ארד לאבוי (הוצאת אמציה).

בספר המרתק הזה מנתח ריק לאבוי מהי מוטיבציה ומה מעורר אותה אצל סוגים שונים של ילדים (ומבוגרים). לא כולם מונעים על ידי פרסים או שבחים.

"נדרש כפר שלם כדי לעורר מוטיבציה אצל ילד" כותב לאבוי, וכמה שזה נכון!

להורים, מחנכים ומטפלים יש תפקיד מכריע בהבנת הגורמים שיכולים להניע את הילד ולהביא אותו להתמודד עם משימות, קלות ויומיומיות וגם קשות ומאתגרות.

הספר כתוב בשפה קולחת ובהירה ותמצאו בו רעיונות מעשיים ויצירתיים, להורים ולמחנכים:

מה מעורר מוטיבציה אצל ילדים וכיצד לעשות זאת באופן יצירתי? מתי וכיצד לשבח? כיצד ליצור אוירה בטוחה ולומדת בכתה? כיצד לייעל את התקשורת בין הורים ומורים? כיצד להתאים את הפעילות ואת הסביבה לצרכים המשתנים של ילדים עם לקויות למידה וילדים עם הפרעת קשב וריכוז?

הספר כתוב מתוך אהבה אמיתית ועמוקה לילדים באשר הם, עם המון דוגמאות וסיפורים אישיים מרגשים.

אם אתם הורים לילדים בגיל ביה"ס היסודי או התיכון, אם אתם הורים לילדים עם קשיי למידה או הפרעת קשב, אם אתם מורים, מחנכים, מטפלים או מאמנים: הספר הזה בשבילכם.

אני מוסיפה עבורכם את הקישור לסרטו של ריק לאבוי "כשהאסימונים נגמרים", למרות שפרסמתי אותו כאן בעבר, לטובת אלו שפספסו- מומלץ מאד: כשהאסימונים נגמרים

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

חדש! סדנת הכנה לכתה א' מיוחדת להורים! כל הפרטים באתר: www.YaelsRoom.com

מתנה למצטרפים לרשימת התפוצה שלי: המדריך הראשון מסוגו להורים וילדים שעולים לכתה א'!

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!