מי מפחד מפסיכיאטרים?

 

כשאומרים לכם את המילה "פסיכיאטר" מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש?

פסיכיאטר זה לפסיכים? מה הקשר פסיכיאטר לקשב וריכוז?

ישנם רופאים שונים שיכולים לאבחן הפרעת קשב וריכוז: נוירולוגים, פסיכיאטרים ורופאי ילדים או משפחה שעברו הכשרה מיוחדת של משרד הבריאות.

הורים ומתבגרים רבים חוששים מאד לפנות לפסיכיאטר, הרבה בגלל דעות קדומות וחוסר ידע.

אז לכבוד כל מי שחושש לפנות לפסיכיאטר הזמנתי לכאן את ד"ר איריס כהן-יבין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת מרפאת ילדים ונוער בקופת חולים מכבי במודיעין:

אז לסיכום:
כדאי לפנות לפסיכיאטר כשיש גם קושי רגשי או התנהגותי יחד עם הפרעת הקשב
כשיש חרדה או דיכאון יחד עם הפרעת קשב הפסיכיאטרית יכולה מאד לעזור
אבחנה של הפרעת קשב וריכוז אינה פוגעת בשירות הצבאי וכדאי שהצבא יהיה מודע אם יש קושי רגשי או התנהגותי כדי לסייע בהקלות בגיוס ובהמשך טיפול במסגרת הצבא.
תודה רבה לד"ר איריס, ואני מחכה לשאלות ולתגובות שלכם: yaelwy@gmail.com
כמה מילים להורים:
ניתן לפנות לד"ר איריס כהן יבין, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת מרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער בקופת חולים מכבי, ליעוץ ולטיפול:
לחברי מכבי: 08-9735666
מרפאה פרטית במודיעין: 08-9701109

 

 

 

 

10 דברים שכדאי לכם לדעת על הפרעת ויסות חושי

הפרעת ויסות חושי היא אחת התופעות המעניינות והפופולריות, יש סביבה הרבה מיתוסים ותחום האבחון והטיפול בנושא לצערי פרוץ לחלוטין.

כיום הפרעה בויסות החושי עדיין אינה מופיעה כהפרעה בפני עצמה בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי המפורסם, הלא הוא ה 5- DSM , אך היא מופיעה יחד עם הפרעות התפתחותיות ונפשיות אחרות.

המילה "עדיין" חשובה, כי בכל מהדורה מתעדכנות האבחנות בהתאם למחקר ולידע הקליני המצטבר על הפרעות ומחלות שונות.

מהי הפרעה בויסות החושי? מי מוסמך לאבחן ולטפל? איך מאבחנים? איך מטפלים? האם אפשר להשתמש בתכניות הטיפול שמפורסמות ברשת?

רציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול? הנה 10 דברים חשובים שכדאי לכם לדעת על אבחון וטיפול בהפרעות בויסות החושי:

מהי בכלל הפרעה בויסות החושי?

הפרעת ויסות חושי SMD- Sensory Modulation Disorder היא מצב בריאותי המאופיין בקושי בתפקוד ובהשתתפות בעיסוקים כתוצאה מפגיעה ביכולת לווסת ולהתאים את התגובה ההתנהגותית לגירוי חושי.

זו יכולה להיות תגובה לגירוי טקטילי (מגע), פרופריוספטיבי (התחושה העמוקה), וסטיבולרי (תנועה ושינויי מנח), ראייה, שמיעה, טעם, ריח וכאב.

קושי זה מתבטא בתגובות מוגזמות או בתגובות שאינן בהלימה לדרישות הסביבה.

(מפורט בנייר העמדה "ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסיה עם הפרעת ויסות חושי SMD לאורך החיים", 2015)

מדובר בהפרעה שאנשים יכולים לסבול ממנה בכל גיל.

מה שיקבע אם יש הפרעה או לא היא התשובה לשאלה: האם יש  קושי משמעותי או הפרעה בתפקוד ובהשתתפות?

זה אומר שלא כל רגישות לריח, לרעש, לאור או למגע של בד היא הפרעה בכלל או הפרעה בויסות חושי בפרט.

"אדם בתוך עצמו הוא גר": לכל אחד מאיתנו יש תגובות שונות לגירויים שונים בסביבתנו.

לכל אחד מאיתנו יש רגישויות שונות וכל אחד מאיתנו חווה אחרת את העולם. התגובות שלנו מושפעות לא רק מתגובה עצבית לגירויים אלא יש לנו רגשות, חוויות, זכרונות, נעימים יותר או פחות, הקשורים להתנסויות שלנו בעבר, לבד או עם אחרים.

אני מעדיפה בגדים מבד כותנה ובדים סינתטיים פחות נעימים לי, החברה שלי חייבת להיות בתנועה ומחפשת רכבות הרים ובנג'י. ישנם אנשים הרגישים לריחות, לרעשים, לסיבובים ברכב, כל מנעד התגובות האנושיות הוא אפשרי.

אולם לא כל רגישות היא הפרעה ולא כל ילד שמפריעה לו התוית של הבגד או שנושך את החבר שלו, או לועס את השרוול, סובל מהפרעה בויסות החושי.

ולכן, במקרה של חשד להפרעה בויסות החושי חשוב לשאול: עד כמה זה משפיע על התפקוד? עד כמה ההתנהגויות הנ"ל מפריעות להשתתפות התקינה של האדם במשימות, בפעילויות היומיומיות ובאתגרים של החיים?

אכילה לא מאוזנת, הפרעות בשינה, מצבי דחק (סטרס) וטראומה ושינויים הורמונליים יכולים להשפיע מקצה לקצה על האופן שבו אנחנו קולטים גירויים מהסביבה, מעבדים אותם ומגיבים להם.

לכן, במקרים שבהם עולה חשד להפרעה בויסות החושי כדאי ראשית לבדוק אם התזונה, השינה והמצב ההורמונלי והנפשי נמצאים באיזון או לא, ואז לטפל במה שצריך לטפל.

הפרעה בויסות החושי אינה מופיעה ביום בהיר אחד.

מדובר בדפוס מולד, שהורים יכולים לתאר על ילדם כבר מינקות: היה תינוק לא רגוע, כל רעש קטן היה מקפיץ אותו, היה תינוק שקט ואדיש לסביבה, צרח כשהחלפתי לו בגדים, לא ישן בכלל והיה מאד פעיל וכו'.

אז אם בוקר בהיר אחד פתאום הילדה שלכם לא מוכנה לגרוב את הגרביים או הילד שלכם מתחיל לנשוך בגן סביר להניח שזה לא קשור להפרעה בויסות חושי וכנראה שיש להם איזה מסר להעביר לכם.

במקרים רבים, ילדים מתנהגים את המצוקה שלהם ודרך ההתנהגות מעבירים מסרים למבוגרים סביבם.

שכיחות באוכלוסיה:

המחקרים מראים לנו שבין 5-16% מהילדים בגילאי גן וביה"ס סובלים מהפרעה בויסות החושי, תלוי במחקר.

בקרב ילדים ומבוגרים עם הפרעות שונות (כגון אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז, מוגבלות שכלית התפתחותית, הפרעת קואורדינציה התפתחותית והפרעות נפשיות) השכיחות הרבה יותר גבוהה ונעה בין 40-90%. מדובר על הפרעה שנמשכת לאורך החיים, וישנם הורים רבים שמדווחים על קשיים דומים שהיו להם כילדים ועד היום, כמבוגרים.

ביחד ולחוד: 

במקרים רבים של הפרעה בויסות החושי נראה שילוב של הפרעה נוספת ולכן האבחון והטיפול חייבים להתייחס לכלל הקשיים של הילד ומשפחתו על מנת לתת להם מענה מתאים ולהביא לשיפור בתפקוד ובהשתתפות.

זה כולל במקרים רבים עבודה בשיתוף אנשי מקצוע מתחומים שונים, כגון- מרפאה בעיסוק, רופא, פסיכולוג, קלינאית תקשורת, פיזיותרפיסט ואנשי הצוות החינוכי.

לכן, בתהליך ההערכה חשובה הראיה המקצועית הרחבה והמעמיקה כדי לדעת להפנות לאנשי מקצוע נוספים כשיש חשד לקיומה של הפרעה נוספת.

כבר קרה לי מספר פעמים שילד הופנה אליי בגלל "בעיה בויסות החושי" ולאחר תהליך של אבחון מעמיק, שכלל שאלונים, ראיונות עם ההורים ותצפיות עלתה שאלה לגבי הפרעה בתקשורת והילד הופנה על ידי לרופא ההתפתחותי ואכן אובחן על הרצף האוטיסטי. זה כמובן שינה לגמרי את מסלול הטיפול בו, בכל ההיבטים.

זו רק דוגמא לכך שמי שמאבחן צריך לדעת בדיוק מה הוא עושה, וצריך לדעת על התפתחות של ילדים ועל תפקוד ועל בריאות וחולי. לכן משרד הבריאות הסמיך מרפאות בעיסוק לאבחן ולטפל בנושא זה.

מרפאות ומרפאים בעיסוק הם היחידים המוסמכים מטעם משרד הבריאות לאבחן ולטפל בליקויים/הפרעות בויסות חושי

גם בתחום זה, כמו בתחומים רבים אחרים, יש המון "מטפלים", יועצים ומאמנים המציגים את עצמם כ"מומחים לויסות חושי" . לכן, כמו שתקחו את הרכב שלכם רק למוסך מורשה ותטפלו בשיניים שלכם רק אצל רופא מומחה אל תתפשרו גם כאן:

אם יש לכם חשד לקיומה של הפרעה בויסות החושי לכו לאבחון ולטיפול אצל מרפא/ה בעיסוק (ותדרשו לראות תעודת הכרה ממשרד הבריאות).

לא קיים שאלון אחד או אבחון אחד שמאבחן הפרעה בויסות החושי. לכן, "מטפלים" שמציעים לכם לאבחן את עצמכם בשאלון קצר באינטרנט פשוט עובדים עליכם בעיניים

מצטערת, אין לי דרך עדינה יותר לומר זאת.

תהליך ההערכה כולל קודם כל בדיקה של הפרופיל העיסוקי של האדם, ובמילים אחרות- מה הוא עושה בחיים? טוב לו? רע לו? איפה מצליח יותר ואיפה יש קושי משמעותי?

אחר כך משתמשים בכלי אבחון פורמליים (כמו שאלונים) ובכלי אבחון נוספים (כמו ראיונות ותצפיות בסביבה הטבעית של הילד ובסביבה קלינית מובנית).

המידע שנאסף, מאפשר למרפאה בעיסוק המאבחנת להכיר את הפרופיל העיסוקי והחושי של האדם, כיצד מושפעים התפקוד וההשתתפות וכיצד הסביבה מאפשרת או מעכבת.

בסיום תהליך ההערכה, שיכול לקחת מספר פגישות, המטרה היא לקבוע האם ניתן להסביר את הקשיים בתפקוד ע"י קיומה של הפרעה בויסות החושי ואז לבנות תכנית התערבות יחד עם המטופל (או משפחתו) או שניתן להסביר את הקושי התפקודי ע"י קיומם של קשיים אחרים (התנהגותיים, רגשיים, קוגניטיביים) ובהתאם לכך להמליץ על קבלת טיפול מתאים.

אבחון לא נכון ושימוש בתכנית טיפול "גנרית" ולא מותאמת אישית

לא רק שלא יועילו ולא ייטיבו עם המטופל אלא עלולים גם למנוע מהמטופל את הטיפול המתאים ואף להזיק.

טיפול באנשים עם הפרעה בויסות חושי אינו רשימת מכולת.

יש ברשת המון "מומחים" ורשימות אינסופיות של כל מיני רעיונות ל"טיפולים" בהפרעת ויסות חושי, כל מיני רעיונות לפעילויות שונות ומשונות כגון קפיצות בטרמפולינה, עיסויים, הברשות ועוד ועוד.

חשוב להבין: הטיפול באנשים עם הפרעה בויסות החושי כולל שיטות שונות המותאמות אישית למטופל ולמשפחתו בהתאם לסיבות הפניה, לקושי התפקודי, למאפיינים האישיים, להעדפות האישיות, לגיל ועוד.

הטיפול יכול לכלול התאמה של הסביבה, התאמה של הפעילות, אסטרטגיות ספציפיות ופעילויות שונות.

לכן, תכנית הטיפול "נתפרת" באופן אישי, היא דינמית ונתונה לשינויים, בהתאם לצרכים. מה שנכון לאחד לא נכון לאחר.

ולקינוח:

למי שמעוניינים להעמיק את הידע, הנה רשימת קריאה מומלצת בעברית:

  1. נייר עמדה "ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסיה עם הפרעת ויסות חושי SMD" בתוך אתר משרד הבריאות

2."ילד, מה הוא צריך? ריפוי בעיסוק לפי גישת האינטגרציה הבין-חושית, להורים, למחנכים ולמטפלים", מאת ג'רי האן-מרקוביץ. הוצאת אחיאסף.

  1. "לחיות דרך החושים", מאת וויני דאן. הוצאת אח.
  2. "הילד הלא מתואם", מאת קרול סטוק קרנוביץ. הוצאת אמציה.
שלכם,
יעל

 

 

מה עוזר לשפר תפקודים ניהוליים?

בפוסט הקודם דברנו על תפקודים ניהוליים ואיך הם משפיעים על ההתנהגות שלנו, של כולנו.

הזכרתי את העובדה שקשיים בתפקודים הניהוליים מאפיינים אנשים עם הפרעת קשב וריכוז.

חשוב במיוחד להבין שהקושי הזה הוא חלק מהפרעת הקשב וזה לא קשור בכלל לעצלנות או לחכמה או לטוב לב.

מדובר בקושי אמיתי ואפשר לטפל ולעזור.

 

בפוסט הקודם כתבתי שעייפות, רעב ומצב רוח רע מחריפים את הקושי בתפקודים הניהוליים:

אנשים עייפים ורעבים עצבניים יותר, מתוחים יותר, אימפולסיבים יותר ופחות מסוגלים לגלות גמישות ולפתור בעיות.

אנשים עייפים, רעבים או במצב רוח רע מתקשים יותר לשלוט בעצמם: מתקשים לשלוט בהתנהגות, ברגשות ובמחשבות.

זה קורה לכולם.

לכן חשוב לישון מספיק, לאכול ארוחות מסודרות ומאוזנות ולא להגיע למצב שאתם מאד רעבים.

אם יש לכם תחושות של מתח, חרדה או דיכאון אל תישארו איתן לבד. כדאי לשתף את ההורים, המורה או כל מבוגר אחר שאתם מרגישים איתו בנוח ולגשת לקבל עזרה.

זה הבסיס ועם זה מתחילים: שינה, אוכל, מצב רוח.

כשהגוף והנפש מוכנים ופנויים ללמידה אפשר ללמוד כל מיני שיטות שיעזרו לכם להתגבר על חלק מהקשיים בתפקודים הניהוליים.

החכמה בשיטות היא שלא צריך המון שיטות. מספיק שתיים או שלוש שממש עובדות לכם ועוזרות לכם וזהו.

בפוסטים הבאים נדבר על שיטות שיכולות לעזור ואם בא לכם לשתף במה הכי עוזר לכם, אשמח אם תשלחו לי ואוכל לכתוב כאן (בעילום שם כמובן) ונעזור גם לאחרים.

 

מצורף סרטון קצר, באנגלית, שמתאר מהם תפקודים ניהוליים ואיך הם משפיעים לנו על החיים:

https://youtu.be/FzjBnvH3c0Y

שלכם

יעל

 

 

 

 

 

 

 

מי מטיס את המטוס?

 

שוב לא הצלחת להגיע בזמן לכתה בבוקר

ושוב נכנסת והיית בשוק לגלות שבעוד שעה יש בוחן (מתי הודיעו עליו??)

שוב דיברת קצת יותר ממה שהתכוונת ואמרת דברים שאחר כך הצטערת עליהם

שוב אבדת את המשקפיים ושכחת לגמרי שהבטחת להוריד את הכלב

ודחית את העבודה שצריך להגיש עד לשניה האחרונה וצריך להגיש עד מחר (אחרי הארכה)

ושוב חטפת על הראש מההורים….

נשמע מוכר?

כל מה שתיארתי כאן עובר על עוד הרבה מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז.

 

היכולת להתחיל, לגייס מאמץ, לנהל את הזמן, לזכור הוראות, לתכנן קדימה, להגיב באופן מתאים ולא מוגזם, כל אלו הן מיומנויות קוגניטיביות גבוהות ומשוכללות שנקראות "תפקודים ניהוליים".

התפקודים הניהוליים מאפשרים לבני אדם לפעול מתוך שליטה עצמית לעבר מטרה מסוימת.

הם כמו הטייס הראשי במטוס: הוא מקבל את ההחלטות ופועל מתוך שיקול דעת והתחשבות בכל הנתונים שלפניו.

אם הדרך עוברת ללא תקלות אפשר לסמוך על הטייס האוטומטי, נכון?

הטייס הראשי, כמו התפקודים הניהוליים, נכנס לשיא הפעולה כשמשהו חדש או לא צפוי קורה או כשמשהו משתבש:

כשצריך לעצור לרגע, להירגע, להתחשב בכל הנתונים, לגייס מאמץ, לזכור אירועים שקרו בעבר ולבחור את הפתרון הטוב ביותר, ואם צריך אז להיות מוכנים לגלות גמישות ולשנות.

 זהו בדיוק תפקידם של התפקודים הניהוליים: לאפשר לנו שליטה עצמית.

לתכנן קדימה, לשלוט בהתנהגות וברגש שלנו ולאפשר לנו קשרים חברתיים עם אנשים אחרים.

הרבה מאד מחקרים הראו שאצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז יש קשיים באותם תפקודים ניהוליים.

קשיים אלו הם ממש מאפיין של הפרעת הקשב, בדיוק כמו הקושי להתרכז לאורך זמן או הצורך בהרבה תנועה.

 

לכן אחד הדברים שהכי חשוב להבין  הוא שמי שיש לו קשיים בתפקודים הניהוליים הוא ממש לא "עצלן" או "חלש" או "רע" או "טיפש".
יש לו קושי וצריך לעזור לו.

 

התוצאה של הקושי הזה בתפקודים הניהוליים היא המצבים שהזכרתי קודם:

הקושי לגייס מאמץ ומוטיבציה, להתחיל משימה ולתכנן קדימה יכול להוביל לדחיית כתיבת העבודה עד לרגע האחרון ממש,

הקושי לעצור ולווסת רגשות יכול להוביל להסתבכויות עם חברים, מורים והורים,

הקושי בזיכרון העבודה יכול להוביל לכך ששכחת לגמרי מה בקשו ממך לפני רגע כמו לצאת עם הכלב או הודעות חשובות, הוראות וכל דבר שצריך לעשות איתו משהו.

 

מה עוד יכול להשפיע על התפקודים הניהוליים אצל כולם?

האזור שבו נמצאים התפקודים הניהוליים במח הוא בקדמת המח, ממש מעל המצח. המח הוא איבר שרגיש מאד לשינויים.

מצבים כמו עייפות, רעב, מתח נפשי כמו עצבנות או עצבות מאד מאד משפיעים על התפקודים הניהוליים ויכולים לגרום לנו לקושי לשלוט בעצמנו:

להיות יותר אימפולסיביים, יותר רגישים ועצבניים, פחות זוכרים מה לעשות ופחות מסוגלים להיות יצירתיים וגמישים בפתרון בעיות.

לסיכום:

תפקודים ניהוליים הם יכולות קוגניטיביות משוכללות שיש לבני אדם, המאפשרות לנו לשלוט בעצמנו.

הם כוללים את היכולות לעצור לפני שמגיבים, לתכנן, לזכור הוראות וחוקים, לשלוט ברגשות ובהתנהגות, ליזום ולהתחיל משימות ולהתמיד בהן, היכולת לבקרה עצמית ולפתרון בעיות.

אנחנו זקוקים להם במיוחד במצבים חדשים או לא שגרתיים

להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש קשיים בתפקודים הניהוליים

עייפות, רעב ומתח נפשי משפיעים מאד על התפקודים הניהוליים אצל כולם ויכולים לגרום לקשיים בשליטה העצמית

 

אז מה אפשר לעשות?

על כך בפוסט הבא….

אהבתם? שתפו בכיף.

לשאלות ותגובות ניתן לפנות אליי: yaelwy@gmail.com או בדף הפייסבוק: החדר של יעל-ריפוי בעיסוק לילדים ונוער בסביבה הטבעית

אתם שואלים וד"ר אורנה עונה!

שלום לכולם,
איך התחילה שנת הלימודים שלכם?
מאז שהבלוג נפתח פנו אלינו מתבגרים עם שאלות מאד מעניינות על הפרעת קשב וריכוז.
אחת השאלות היתה מה זה ראשי תיבות ADHD ?
Attention-  באנגלית = קשב
Deficit-  באנגלית=חוסר או ליקוי
Hyperactivity-  באנגלית= פעלתנות יתר
Disorder-  באנגלית= הפרעה
כלומר, הפרעה שכוללת קושי בקשב ולפעמים גם פעלתנות יתר (קפיציות, תזזיתיות, היפר אקטיביות, מה שמתאים לכם).
יש להפרעת הקשב כל מיני מאפיינים, ואצל כל אחד שיש לו ADHD היא מתבטאת קצת אחרת.
הזמנתי היום את  ד"ר אורנה אפשטיין, שהיא רופאה מומחית בנוירולוגיה של הילד והתפתחות הילד, כדי לענות לשאלות שלכם:

 

אז מה למדנו בעצם ?
שהמח של אנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז (ADHD באנגלית) פשוט עובד קצת אחרת
שהרבה פעמים יש גם לאחד ההורים הפרעת קשב וריכוז
שכדאי להגיע לבדיקה של הנוירולוג/ית עם השאלונים וכל החומר שצריך מוכן (וגם כדאי לרשום לעצמכם שאלות שהייתם רוצים לשאול את הרופא/ה)
שכדאי לספר לנוירולוג/ית על עצמכם- גם מה שאתם מצליחים בו וגם מה שהכי קשה לכם
שאתם חכמים ונבונים בדיוק כמו כולם ואם קשה לכם בלימודים זה לא אומר שאתם לא יכולים להצליח בהרבה תחומים אחרים!
החשיבה המיוחדת שלכם והשונה מהאחרים יכולה להביא אתכם להמצאות ותגליות מדהימות, כמו הרבה אנשים חשובים בהסטוריה האנושית, שלכולם היתה הפרעת קשב, ביניהם: אלברט איינשטיין, ביל גייטס, מייקל פלפס, וולט דיסני ותומס אדיסון!

 

בפוסטים הבאים נארח שוב את ד"ר אורנה, ובפעם הבאה נדבר איתה על תרופות.
מחכות לשאלות החכמות שלכם!

 

כמה מילים להורים:
ניתן לפנות לד"ר אורנה אפשטיין ליעוץ ולטיפול במרפאה בנוף איילון, טל' לתיאום: 0526822881

 

ילדי, אני והאיידיאייצ'די מתחילים את שנת הלימודים

 

 

 

 

 

 

 

 

הימים האחרונים של אוגוסט כבר כאן וכולנו נפגוש את הראשון בספטמבר ממש בעוד כמה ימים.

אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לכל המשפחות עם ADHD, אלו שאחרי אבחון, אלו שממתינים ואלו שעדיין בסימני שאלה.

לאלו שעולים לכתה א', לאלו שעולים לגן חובה, לאלו שעולים כתה ולאלו שעולים לחטיבה.

אז כמה נקודות למחשבה כדי שתתחילו את שנת הלימודים הכי טוב שאפשר:

 

1. כבר דברתם עם הילד שלכם על הפרעת הקשב שלו?

בגובה העינים ובשפה שהוא מבין. הוא לא רע, הוא לא עצלן, הוא לא מקולקל, הוא לא טיפש.

יש לו הפרעת קשב וריכוז והמח שלו פועל אחרת.

הוא מוכשר, נבון, רגיש וסקרן ויש לו קשיים שהם חלק מהפרעת הקשב שלו. הקשיים שלו אינם הוא אלא חלק ממנו.

אילו הילד שלכם היה חולה בסוכרת או סובל מצליאק הייתם מסבירים לו ומשתפים אותו, נכון? אותו דבר גם כאן.

 

2. אל תפחדו מדעות קדומות ואל תשלחו את הבת שלכם למורה או גננת שלא יודעת מי היא ומה היא צריכה:

אל תחששו לשתף את המורה או הגננת ורצוי אפילו לפני יום שישי: מה הבת שלכם צריכה? במה היא אלופה? מה קשה לה? מה יכול לעזור לה?

אל תצפו שכל המידע שמסרתם דרך טפסים ושאלונים יגיע במלואו אל מי שצריך בזמן הנכון.

מהנסיון שלי לאורך 15 שנה, אני יכולה לומר לכם ששיתוף המורה במידע רק היטיב עם הילדים: היא ידעה למה לצפות, איך לדבר, איך לעורר מוטיבציה ואיך לא להיכנס "ראש בראש".תנו לילדה שלכם הזדמנות להתחיל את היום הראשון ללימודים הכי טוב שאפשר: עם כמה שפחות היתקלויות מיותרות. זה יהיה אפשרי אם תקבל אותה מורה שיודעת עליה דבר אחד או שניים. אפילו יהיה לה סיכוי לקבל מחמאות!

המורים  ישמחו לשתף איתכם פעולה!

3. תהיו הורים פרו-אקטיבים:

תזמו אתם את הפגישות עם הצוות החינוכי, בגן או בביה"ס: אל תחכו לטלפון הדחוף מהיועצת שחייבים להיפגש השבוע כי המצב בלתי אפשרי.

תזמו אתם את הפגישה הראשונה עם המחנכת, תזמו אתם פגישות רב מקצועיות, מתוך מקום של הורים שמומחים לילד שלהם ומכירים אותו יום או יומיים.

תהיו עם האצבע על הדופק ותזמו עדכון שוטף מהמורה.

יחד עם זאת (ותודה לאמא לביאה על הדברים החשובים האלה):

תקחו בחשבון שהמערכת הרבה פעמים מסורבלת, איטית ועמוסה ולפעמים אתם מאד תתאמצו, ותיפגשו או תרצו לקיים פגישות ולקדם תהליכים וזה יקח זמן ולא יילך כל כך בקלות.

זו המערכת. מסורבלת וקשה ואפילו אכזרית לפעמים, גם לתלמידים וגם למורים. איתה קמים כל בוקר ואיתה הולכים לישון תלמידים ומורים והורים, שמנסים בכל בוקר מחדש לעשות הכי טוב שהם יכולים.

לא הכל בשליטה שלכם. תבונה, נחישות ואורך רוח הם כלי המשחק.

 

 

4. תהיו אתם המנהלים של ה"תיק" של הילד שלכם (או באנגלית case managers):

תהיו מעורבים בקביעת הפגישות, תבקשו להזמין את אנשי המקצוע שמלווים אתכם, תארגנו את החומר בצורה מסודרת, תשאלו כל דבר שכתוב באבחון ואתם לא מבינים. אין שאלה טפשית.

תדאגו שכולם יהיו בקשר עם כולם. אל תצפו שמישהו יעשה את זה טוב יותר מכם.

כולם חולפים בחיי הילד שלכם אתם אלו שנשארים איתו ומלווים אותו ואצלכם נמצא הידע.

5. אל תחששו לתת לילד שלכם את כל התמיכה והעזרה לה הוא זקוק. ילד עם ADHD צריך כפר שלם בעדו:

אל תחששו מטיפול תרופתי, גם אם המידע מהתקשורת והרשתות החברתיות מציף אתכם. תבדקו את הדברים עם אנשי מקצוע ולא עם ה"מומחים" בפייסבוק.

אל תחששו מטיפול פסיכולוגי אם זה מה שהילד שלכם צריך. הסוסים לא יטפלו בילד שלכם ורכיבה טיפולית אינה מחליפה טיפול רגשי והדרכת הורים טובה.

אל תחששו מאבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי. אם תדעו מה הקושי של הילד שלכם בלמידה (והפרעת קשב מגיעה הרבה פעמים עם "צ'ופר" נוסף של לקות למידה) ותדעו מהן ההתאמות שיכולות לעזור לו, אתם תעזרו לו להביע את היכולות שלו.

ואל תשכחו שכולנו מאותו הכפר: הורים, מורים, גננות, מטפלים – כולנו רוצים בטובת הילד ולכן חשוב שתהיה תקשורת פתוחה ומכבדת.

6. תלמדו, תקראו, תתעדכנו: 

בין אם מדובר בתרופות חדשות או בטיפולים יעילים אחרים, שהוכחו מחקרית למשל טיפולים בריפוי בעיסוק.

יש היום מענה בטיפול בריפוי בעיסוק לשיפור תפקוד ותפקודים ניהוליים של ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD, החל מגיל ארבע שנים!

מדובר בשיטות התערבות שפותחו בישראל והוכחו כיעילות במחקרים רבי משתתפים. מידע על שיטות התערבות אלו ניתן לקרוא כאן: טיפולים יעודיים בריפוי בעיסוק לילדים ולמתבגרים.

 

7. אל תחששו לסנגר על הילדה שלכם ותלמדו אותה לסנגר על עצמה, מול כל מי שיעמוד מולה:

מה הקושי שלה, במה היא מצוינת, מה היא צריכה כדי להצליח, מהן ההתאמות שנקבעו לה.

 

8. אל תהפכו את הבית לשדה קרב סביב שיעורי הבית

אם יש קושי תשתפו את המורים ותחשבו יחד עם אנשי המקצוע המלווים אתכם על פתרון:

אולי יש קושי בלמידה שצריך להתייחס אליו? אולי יש צורך לשנות סוג תרופה או מינון? אולי צריך לשנות את משך הזמן שיושבים להכין שיעורים או לחלק את הזמן הזה ולשלב בו גם פעילות גופנית? אולי צריך להפחית גורמים מסיחים? אולי צריך להתאים את המשימות לילד ולא את הילד למשימות?

הכל פתוח והמטרה היא שהילד ילמד בלי לפגוע בדימוי העצמי שלו וביחסים במשפחה.

 

9. תתאמו ציפיות מראש:

מהם הכללים, מה מותר ומה אסור. הפסיכיאטר האמריקאי הידוע, ראסל בארקלי, כבר כתב פעם שלאנשים עם ADHD יש שני מצבי זמן: עכשיו ולא עכשיו.

 

לכן, מה שהיה אתמול או בשבוע שעבר כבר לא רלוונטי. הילד שלכם צריך לדעת מה מצופה ממנו עכשיו ולקבל חיזוקים על המאמץ שהוא משקיע בלהיות בסדר עכשיו.

הרבה יותר קל להעיר על התנהגות שלילית מאשר לחפש מתחת לבלטות את החיובית ולהתייחס אליה בזמן אמת. לזה אנחנו צריכים לשאוף.

 

10. תנסו אתם ראשונים ואח"כ תציעו גם לאחרים: להסתכל על הילד שלכם, עם כל הקשיים שלו, דרך משקפיים חיוביים

מה הוא כן עושה? מה הוא כן מנסה? במה הוא כן מצליח ואיפה הוא כן עושה מאמצים? גם אם זה מעט, גם אם זה כמעט, בשבילו זה המון ומגיע לו שנשים לב.

ולא לשכוח ש"אתמול זה אתמול והיום זה היום" וכל יום הוא יום חדש עם אלפי הזדמנויות חדשות.

 

ולקינוח המלצה חמה על ספר לא חדש אבל מקסים מקסים, להורים ולילדים שעדיין לא דיברו על הפרעת הקשב שלהם:

"האיידיאייצ'די שלי" מאת לאורה וולמר, הוצאת אמציה.

למה נעלבו בממלכת בלגניה ומה קרה לשוטרים בממלכת סדריה? מה עשתה להם המכשפה ברדקולה ולמה הילדים בממלכת סדריה התחילו לצעוק "מ'כפתלי!!!!" ? ?

הספר מספר באופן ידידותי להפליא ומותאם לילדים ולהורים מהי הפרעת קשב וריכוז ומה קורה במח ובגוף של ילדים עם ADHD.

אז אם עדיין לא דיברתם עם הילד שלכם על ה ADHD שלו (ואולי גם שלכם), זה הספר שהולך לעזור לכם לעשות את זה בכיף.

שתהיה שנת לימודים מוצלחת!

אהבתם את הפוסט? קיבלתם נקודה למחשבה? שתפו באהבה.

שלכם,

יעל

בגובה העיניים- להתבגר עם ADHD

 

 

היי וברוכים הבאים לבלוג למתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז!

הבלוג שבו נדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD בגובה העיניים, מקום בו אני מקווה שתמצאו תשובות לשאלות שמטרידות אתכם ומקום בו אני מזמינה אתכם לשאול שאלות שלא היה לכם את מי לשאול.

אני יעל ויסוצקי, אמא לשלושה ומרפאה בעיסוק.

כשפונים אליי הורים למתבגרים אני שואלת אותם מה הבן או הבת שלהם יודעים על הפרעת הקשב שלהם. לעתים קרובות הם מתחילים להתבלבל: "לא ממש דברנו על זה…. לא יצא לנו…. אני לא יודע מה הוא כן יודע או לא…."

כשאני פוגשת את המתבגרים הם גם לא תמיד יודעים מה זה בדיוק ומופתעים לגלות על עצמם כל מיני דברים, שחלקם קשורים להפרעה הכל כך מתוקשרת הזו. והרי, כל שבועיים יוצאת כתבה מפוצצת בעיתון שקשורה בהפרעת קשב וריכוז, בה כותבים כל מיני דברים, שחלקם לא בדוקים ולא נכונים, ורק נראים טוב בכותרות העיתונים.

אז בדיוק זו הסיבה שפתחתי את הבלוג הזה. כדי לדבר איתכם הכי פתוח על ה ADHD הזה:

מה זה הפרעת קשב וריכוז?  איך מאבחנים? מה קורה בפגישות אצל רופאים או פסיכולוגים? איך להערך למבחני נהיגה? איך להערך לצבא?  מה יכול לעזור לי?

ועוד שאלות שאני מקווה שאתם תשלחו אליי במייל ואני אעשה כל מאמץ כדי לתת לכם את התשובה הכי מדויקת שיש.

אפשר לשלוח לי שאלות בדוא"ל yaelwy@gmail.com.

או במסר בדף הפייסבוק שלי: יעל ויסוצקי-ריפוי בעיסוק לילדים ונוער בסביבה הטבעית.

ואתם?

פשוט מוזמנים להיכנס לכאן, לקרוא ולשאול, להזמין את ההורים או חברים, אני כאן בשבילכם.

אז לכבוד פתיחת הבלוג אני מצרפת לכם קישור לאתר עוגן מט"ח שהוא באמת אתר מצוין עם הרבה מידע בכל הקשור להתמודדות עם הפרעת קשב ולקויות למידה (והמון פעמים זה בא ביחד).

בקישור יש סרטון קצרצר ומצוין בו מסביר ד"ר איתי ברגר, נוירולוג ילדים ונוער מהדסה בירושלים, מהי הפרעת קשב וריכוז?

תהנו!

עדכונים על פוסטים חדשים בבלוג אפשר לקבל בדף הפייסבוק שלי.

שתהיה לכם שנה מעולה ולהתראות בקרוב בפוסט הבא 🙂

שלכם,

יעל

להתחיל מחדש

כמעט בלי להרגיש (בכל זאת, יש כאן מלחמה) הלך לו כבר יותר מחצי חופש גדול ועוד שלושה שבועות מתחילה שנת הלימודים. הפוסט מוקדש הפעם לכל ההורים שמתחילים עם הילדים מסגרות חינוכיות חדשות, שחוזרים למסגרות מוכרות ובמיוחד לאלו מביניכם שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים, הלומדים במסגרות החינוך הרגילות.

כמה דברים שכדאי מאד לשים אליהם לב כבר עכשיו, בתחילת שנת הלימודים ובמהלכה:

אבל יש לו כבר אבחון

השקעתם והלכתם בקיץ למכון הכי מומלץ, לרופא הכי מקצועי, למאבחנת הדידקטית הכי טובה וקבלתם רשימת התאמות, שאמורות לסייע לילד שלכם להשתלב וללמוד כמו כולם.

אל תצאו מנקודת הנחה שברגע שנתתם את האבחון ליועצת תם ונשלם תפקידכם בסיפור. תפקידכם רק התחיל: לאורך כל שנת הלימודים חשוב שתהיו כל הזמן עם האצבע על הדופק- לוודא שילדכם מקבל את ההתאמות שנקבעו לו, לוודא שכל המורים המקצועיים הרלוונטים מודעים להתאמות הנ"ל ומיישמים אותן, כולל המורה שמחליפה את זו שיצאה לחופשת לידה.

הורות פרואקטיבית

חשוב שאתם תהיו יוזמים ופעילים: תתנדבו לועד הורים, אל תחכו (לבד, בחושך) שהמורה תתקשר לספר לכם על הקשיים של הילדה שלכם, שהיועצת תזמין אתכם לשיחה רבת משתתפים, תהיו אתם היוזמים.

אם אתם יודעים שיש לילדה שלכם קשיים חשוב שתיזמו אתם פגישה: עם המורה, היועצת וכל מי שרלוונטי. אתם מכירים את הילדה שלכם הכי טוב: אתם יודעים מה עוזר לה, אתם יודעים במה היא מדהימה ומצוינת, אתם יודעים מה הכי עובד עבורה. חשוב שתשתפו את הצוות החינוכי בידע שלכם ממקום של של עוצמה- ממקום של הורים שמכירים את הבת שלהם ויודעים מה עוזר לה. תגייסו את הצוות החינוכי כבר מהתחלה, מתוך מקום של שותפים למטרה אחת- לאפשר לבת שלכם את ההזדמנות הטובה ביותר להצליח בביה"ס ושיהיה לה טוב. מגיע לה, לא?

כל מה שלא הספקתם עד עכשיו-הגיע הזמן

בדיקות שאולי המליצו לכם לעשות ולא הספקתם עד עכשיו או אולי תכננתם ושכחתם: בדיקות ראיה, שמיעה, מעבדת שינה…בתקופה זו של הקיץ ובתחילת שנת הלימודים זה זמן מצוין לתאם אבחונים וטיפולים (גם אם יתחילו בספטמבר). תבדקו היטב היטב מי בדיוק מטפל בילד שלכם! הנה פוסט שפרסמתי לא מזמן בנושא: http://saloona.co.il/yaelwy/?p=402

ארגון סביבת העבודה של הילד

תחשבו רגע למה הוא הכי זקוק ומה הכי יעזור לו להכין שיעורי בית באופן אופטימלי: אם הילד שלכם מוסח מאד, הכנת שיעורי בית במטבח על האי, כשהטלויזיה בסלון עם בובספוג דולקת ברקע, זו הסביבה הכי פחות מתאימה. סביבה כזו תביא ל"מריחת" שיעורי הבית על פני זמן ממושך מדי, לעוגמת נפש וכעסים מיותרים.

תנסו ליצור זמן קבוע וסביבת עבודה שקטה ונקי מגירויים מסיחים, גישה נוחה לחוברות ולמחברות, התאמה של הריהוט לגודל של הילד, תאורה מתאימה, כל אלו הם חלק בלתי נפרד מההכנה שלכם ההורים לקראת ביה"ס.

ילדים הזקוקים להתאמות מיוחדות של ריהוט (כגון ילדים עם שיתוק מוחין)- עכשיו זו הזדמנות לפנות ליחידה לטיפולי בית בקופת החולים (בהפנית רופא המשפחה) ולבקש ביקור בית של מרפאה בעיסוק ו/או פיזיותרפיסטית, שימליצו לכם על התאמות שונות לנגישות מירבית ולתפקוד אפטימלי.

איזון,זה שם המשחק

הרישום המוקדם לחוגים כבר התחיל מזמן, גם לצהרונים כבר נרשמתם וקבעתם עם המורה הפרטית. מה שחשוב עכשיו זה לשמור על איזון בין עבודה, פנאי ומנוחה. בין אם הילד שלכם בצהרון ובין אם הוא מגיע הביתה אחרי ביה"ס, קחו לכם כמה דקות לחשוב האם סדר היום שלו מאוזן (הזדמנות לבדוק גם את סדר היום שלכם..):

האם הוא ישן מספיק שעות? האם בין כל החוגים, הצהרון והשיעורים יש לילד שלכם גם זמן לשחק ולנוח? האם יש לכם זמן אישי איתו במשך היום (לדבר, לשתף, לשחק, להיות יחד)? האם אין עליו עומס יתר של חוגים, טיפולים ופעילויות אחה"צ? אם כן זיהיתם עומס, על מה אפשר לוותר כרגע?

קריאה במתנה

אתמול הייתי ברגע של קסם: אבא ובן יושבים על המטה לפני השינה. בן 10, קורא כבר מזמן ספרים בעצמו, בני מאות עמודים, יושב צמוד לאבא שמקריא לו סיפור. קריאה במתנה. בלי שאלות, בלי ציפיות, רק באהבה.

אל תפסיקו לקרוא לילדים שלכם לפני השינה. גם אם הם כבר יודעים לקרוא בעצמם, תשמרו על רגעי הקסם האלה. הם יהפכו לזכרונות הילדות המתוקים של הילדים שלכם. במיוחד אם ילדכם מתקשה ברכישת הקריאה- זה עוד יותר חשוב. כך ילמד המון על קריאה ועל כתיבה. תמיד קוראים משהו שמישהו אחר כתב (ותודה לחנה זלצר על ההשראה).

"אתמול זה אתמול והיום זה היום" (שלומית כהן אסיף מתוך "סיפור שמתחיל בנשיקה ונגמר בחיבוק")

מחר תמיד יום חדש ותמיד אפשר שוב לנסות. אם תאמינו ביכולת של הילדים שלכם לנסות ולא לפחד לטעות, לנסות שוב ולא לפחד מהקשיים שבדרך, להתייחס לשגיאות ולטעויות כחלק משמעותי בלמידה ובהתפתחות שלהם- שם תתפתח בהם האמונה בעצמם. שם הם ידעו שהם יכולים, גם אם לא הצליחו בפעם הראשונה. גם אתם.

בהצלחה רבה לכולם!

New Year - Yael 1 (2)

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

 

איך לעזור לילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז לפני גיל 6

 

היום אני שמחה לארח בבלוג את כרמית פריש, מרפאה בעיסוק התפתחותית, דוקטורנטית בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.

כרמית היא בין המפתחים של גישת POET – גישת טיפול חדשנית שמטרתה שיפור תפקודי לילדים עם ADHD, החל מגיל 4.

"בעבודה אני מנהלת צוות שלם ומול הבן שלי, בן 5 בסך הכל, אני פשוט חסרת אונים."

מיכל ואסף, הוריו של איתי בן ה-5, ישבו מולי ושיתפו אותי בתחושות הכאב וחוסר האונים:

"בבוקר הוא קם לפני הציפורים ולא יודע מה לעשות עם עצמו. בגן שעשועים הוא צופה בחברים שלו מהצד ואחר הצהריים רץ במסדרון הלוך ושוב, מפזר משחקים ולא יושב לרגע לשחק באמת. מכל דבר קטן הוא מיד בוכה- מספיק שמשהו לא הלך לו במשחק או שפשוט אמרתי "לא עכשיו."

"הגננת אומרת שהוא לא ממושמע ובארוחות משפחתיות מעירים לנו כל הזמן על ההתנהגות שלו ועושים לנו פרצופים. הם חושבים שאנחנו לא מחנכים אותו ולא מבינים שזה לא זה".

איך לפענח את הילד הזה? איך לעזור לו? האם הוא באמת לא ממושמע? מה אנחנו צריכים לעשות?

איפה עובר הגבול בין קושי אמיתי לבין בעיה התנהגותית??

למה אחרי חמש שנים שהבוקר בבית שלנו נראה אותו דבר אין לו מושג מה לעשות עם עצמו?

איך יכול להיות שאיתנו הוא משחק נפלא, אבל הוא לא מסוגל לעשות שום דבר כשאני רוצה 5 דקות לעצמי??

באבחון שערכתי לאיתי עלה בבירור שיש לו איחור בהתפתחות התפקודים הניהוליים: היכולת לעכב תגובה, ליזום, לפתור בעיות, לארגן את הסביבה, לזכור מה צריך לעשות עכשיו, לווסת את הרגשות ועוד.

התפקודים הניהוליים הם אותו מנגנון המשמש כמנצח על התזמורת של כל יכולותיו המצוינות האחרות של איתי: לו היו לו תפקודים ניהוליים מפותחים דיים, הוא היה מסוגל ליזום ולהוציא לפועל תוכניות למשחק, להתארגנות בבוקר, להתנהגות, ולכוון את התנהגותו ותפקודו באופן יעיל. הוא היה ממוקד אבל לא מדי, היה פחות תנועתי, יותר שקול בפעולותיו.

אבל הוא לא.

לכן, למרות שהוא מוכשר, חכם וחברותי, הוריו מרגישים שהוא "לא ממצה את עצמו". הגננת כועסת עליו. מיכל ואסף כועסים עליו.

איחור בהתפתחות התפקודים הניהוליים יכול להיות בגלל איחור בהבשלה, וייתכן מאוד שאלו סימנים מוקדמים להפרעת קשב וריכוז.

מיכל ואסף, וכמוהם הורים רבים אחרים, מתארים קשיים שמשפיעים משמעותית על כל תחום בחיי היום יום של הילד ושלהם, פוגע בתפקוד ובאווירה בבית.

את הרגעים הקשים והמתסכלים האלה, היומיומיים, לא ניתן לדמות בחדר בקליניקה, ב"מעבדה" שאינה דומה למציאות שלהם והילד צעיר מכדי ללמוד איך לעזור לעצמו ממפגש שבועי איתי.

אז מה עושים??

אלו היו השורשים להתפתחותה של גישת POET, Parental Occupational Executive Training

הPOET – התפתחה כגישת התערבות בריפוי בעיסוק, שנועדה לשפר תפקוד של ילדים צעירים עם חסרים בתפקודים ניהוליים (Executive Functions) באמצעות הדרכת הורים.

בסדרה ממוקדת של עשרה מפגשי הדרכת הורים קיבלו מיכל ואסף כלים לעזור לאיתי:

הם למדו מהם תפקודים ניהוליים ומהו אותו מנגנון שמקשה על תפקודו והתנהגותו של ילדם (בדרך למדו גם כמה דברים על עצמם..)

הם למדו דרכים מעשיות לעזור לו לתפקד טוב יותר בבית וגם קיבלו כלים להדריך את  הגננת

הם  השתחררו מאותה התלבטות מעיקה- הילד לא עושה דווקא, יש לו קושי.

הם  הצליחו לפצות על החסרים בתפקודים הניהוליים של ילדם, לאפשר לו לתפקד טוב, ולהרגיש טוב עם עצמו.

הם אלו שהצליחו להביא לשינוי ושיפור במקום האמיתי בו הדברים קורים..  בבית, בחוג, אצל סבתא.

הם קיבלו כוח לשנות קצת את השגרה ואת ההתנהלות בבית, משום שהבינו לעומק מה איתי והם ירוויחו מכך.

בפגישתנו האחרונה הם אמרו לי בחיוך: "נתת לנו חכה."

במידה מסוימת היה להם מזל. הם פנו לסיוע בגיל צעיר.

לא כל ההורים פונים בגיל צעיר. הם חושבים- "לפני גיל 6 שנים, מה כבר יעשו עם הילד…?  "

התערבות לפי ה-POET מתאימה להורים לילדים כבר מגיל 4 שנים. אפשר כבר אז לשפר תפקוד, להקל, להעצים.

ניסיון קליני של 3 שנים עם הPOET הביא לשינוי משמעותי ולשיפור של איכות החיים של עשרות משפחות:

"תהליך ההתערבות אפשר לנו להבין לעומק תפקודים שמשפיעים על התנהגות ילדנו."

"קיבלנו דרכים מעשיות לעזור לבת שלנו"

"הילד שלי סוף סוף מצליח להצטרף למשחק של אחיו, יש פחות מריבות בבית"

"הבת שלי מרגישה שמבינים אותה, יותר רגועה וזורמת"

"אני אמא טובה יותר"

"אני פחות כועסת"

כיום נחקרת יעילות הPOET באוניברסיטת חיפה משום שברצוננו להוכיח את יעילותה גם במדדים המקובלים בעולם המחקרי.

הוכחה מסוג זה תסייע בהפניה של ילדים רבים יותר להתערבות טיפולית כבר בגיל 4 שנים, ועשויה לחסוך להם את הסיבוכים הרגשיים שעלולים להתפתח עד הגיעם לגיל 6 שנים (הגיל המקובל לאבחון של הפרעת קשב).

אם גם אתם רוצים לעזור לילד שלכם, להבין לעומק מהם הגורמים המקשים עליו ולקבל כלים מעשיים לשפר את איכות החיים שלו ושלכם- הכנסו לקישור הבא ותוכלו להגיע למרפאה בעיסוק באיזור מגוריכם המטפלת בגישת POET:

https://www.youtube.com/watch?v=YcrTl83FO8s

כיום ניתן ליהנות מיתרונות ה POET רק במסגרת המחקר.

אשמח לענות לשאלות בדוא"ל: carmitfr@gmail.com

תודה ולהשתמע, כרמית

שימו לב! ביום חמישי הקרוב, 20.2., בשעה 21:00-22:00 כרמית תתארח בדף הפייסבוק שלי לראיון וירטואלי ותענה על שאלותיכם.

אתם מוזמנים לשלוח שאלות מראש או פשוט לשאול במהלך הראיון ונענה בשמחה. לביישנים מביניכם- ניתן לשאול שאלות במסרים אישיים או במייל ונכתוב את שאלתכם בעילום שם.

מכירים הורים שיכולים להעזר בטיפול בגישת POET ? תעבירו את זה הלאה….

תשלחו להם קישור לפוסט הזה ותוכלו לעזור להם בצעד הראשון לקראת תהליך משמעותי שיכול לשנות את איכות חייהם.

נפגשים בדיוק כאן: https://www.facebook.com/YaelsRoom ביום חמישי הקרוב.

ועד אז, המשך שבוע נעים

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

 

רוצים לשפר את איכות החיים של ילדים עם ADHD? בואו לטיפול בריפוי בעיסוק!

"תמיד הוא מאבד הכל"

"החפצים שלה מפוזרים בכל הכתה"

"כשהיא משחקת עם חברות זה בדרך כלל מגיע לפיצוץ"

"אין לו מושג מה היו שיעורי הבית"

"לוקח לו המון זמן להתארגן בבוקר"

נשמע לכם מוכר? כיום כבר ידוע שהפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD) הינה בעיה מורכבת המשליכה על כל תחומי התפקוד של האדם- מגיל הילדות המוקדמת ועד הבגרות.

לא מדובר רק בטווח קשב קצר או בתגובות אימפולסיביות או רק במוסחות רבה שמפריעים בביצוע פעילות או משימה כגון: לשבת במפגש בגן, לעבוד באופן עצמאי בכתה או להכין את המצגת למחר.

בין המאפיינים הבולטים  והעיקריים של הפרעת הקשב לאורך מעגל החיים נמצא הליקוי המשמעותי בתפקודים הניהוליים.

מהם תפקודים ניהוליים?

מדובר בתפקודים קוגניטיבים גבוהים המאפשרים לנו לבצע משימות מורכבות:

לעכב תגובה לפני שאני קופצת לפעול, לתכנן, לארגן את הסביבה ואת הזמן, לבדוק את עצמי, לזכור מספר פריטים בבת אחת ולהפעיל עליהם מניפולציות, לפתור בעיות, גמישות חשיבתית ולווסת את עצמי רגשית.

אם תחשבו על כל פעולה מורכבת שאתם עושים במהלך היום תגלו שאתם משתמשים בתפקודים הניהוליים שלכם כל הזמן: כשאתם קונים בסופר, כשאתם נוהגים למקום חדש, כשמארגנים ארוחת צהריים למשפחה וכו'.

אם אתם מכירים מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הם יוכלו להעיד על עצמם טוב יותר מכל אחד אחר על האופן שבו הקשיים הניהוליים שלהם מפריע להם לתפקד ביומיום, בעבודה, בלימודים וביחסים שלהם עם אנשים אחרים.

ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים גם הם עם קשיים בתפקודים ניהוליים וחשוב לדעת שקשיים אלו הם חלק מהמאפיינים של הפרעת הקשב. חשוב להכיר בקשיים הללו, לאבחן אותם ולטפל.

מה זה cog-fun?

זוהי תכנית התערבות יחודית וחדשנית שפותחה כאן בארץ ע"י מרפאות בעיסוק. בראש הצוות המפתח והחוקר של השיטה עומדת ד"ר עדינה מאיר, מהמעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים.

שיטת Cog-fun  מתמקדת בילד ובמשפחתו ומתייחסת לקשיים הקוגניטיביים והרגשיים של ילדים עם ADHD/ADD.  מטרת השיטה היא לשפר את תפקודו של הילד ואיכות חייו דרך הקשר הטיפולי, למידה מטה-קוגניטיבית, למידה התנהגותית והתאמה של הסביבה (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

התערבות מוקדמת לשיפור התפקודים הניהוליים יכולה לעזור לשפר את ההשתתפות של הילדים בהווה ובעתיד ולהפחית את ההשפעות הרגשיות והחברתיות השליליות של הפרעת הקשב והריכוז (Dahan, et al., 2013)..

בטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun המטרה היא לשפר את ההשתתפות: לשפר את תפקודו של הילד בגן, בבית הספר, בבית ובכל מקום בו הוא נדרש לקחת חלק פעיל.

בטיפול בשיטת cog-fun מלמדת המרפאה בעיסוק את הילד אסטרטגיות ניהוליות, בהן הוא לומד להשתמש בהקשרים שונים: בזמן משחק, טיפול עצמי, בזמן משחק עם חברים ובמסגרת הלימודית. הקשר הטיפולי עם המרפאה בעיסוק, החויה החיובית של מסוגלות עצמית והעצמה של הן של הילד והן של ההורים כמתווכים עבור הילד הם חלק מובנה ובלתי נפרד בשיטת ההתערבות.

ההורים הם משתתפים פעילים בטיפול, לומדים בעצמם את האסטרטגיות (השיטות) ומקבלים כלים מעשיים כיצד לסייע לילד ביומיום.

אני מטפלת בשיטה מזה כשנתיים בילדים מגיל 5 ועד גיל 10. כל ילד המציא לעצמו שיטות אחרות, קרא להן בשמות אחרים והמציא לעצמו מטרות אחרות.

שיטת cog-fun מאפשרת לילד ולמשפחתו לגלות את העוצמות שיש בילד ובהוריו, כשותפים מלאים בתהליך. השיטה משתמשת ביצירתיות ובתכונות חיוביות נוספות של הילד בתהליך למידת האסטרטגיות וישומן.

סדרת טיפול בשיטת cog-fun נמשכת בד"כ 10-12 פגישות.

גאוה ישראלית-אנחנו על המפה!

בכנס הבינלאומי על ADHD שנערך בתל אביב לפני כחודש, הוצגה בגאווה שיטת ה- cog-fun. השיטה הינה פרי פיתוח ומחקר ישראלי בהובלתה של ד"ר עדינה מאיר מביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים. בכנס הוצג מחקר שנערך על יעילות שיטת ה- cog-fun בקרב ילדים בגילאי 5-10. המחקר הראה שיפור מובהק בהשגת המטרות התפקודיות שנקבעו בתחילת הטיפול ושיפור בתפקודים הניהוליים של הילדים שטופלו בשיטה.

בכנס הנ"ל הוצג מחקר נוסף על שיטת cog-fun, שנערך על ידי צוות המכון להתפתחות הילד של מכבי שירותי בריאות בירושלים. במחקר נאספו נתונים על יעילות הטיפול בשיטת cog-fun אצל ילדים שהגיעו לטיפול קבוצתי בריפוי בעיסוק (Dahan et.al, 2013). גם במחקר זה נראה שיפור מובהק בתפקודים היומיומיים ובתפקודים הניהוליים של הילדים וההורים הביעו שביעות רצון במידה רבה מאד.

בימים אלו מתבצע בביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים מחקר המשך עם מתבגרים ועם סטודנטים ומחקר עם מבוגרים נמצא בשלבי פיתוח.

ADHD: דרושה התייחסות רב מערכתית

כל המחקרים מהשנים האחרונות מכירים במורכבות האבחנה של ADHD.

ילדים ומבוגרים עם ADHD סובלים מקשיים תפקודיים בתחומים שונים שמגבילים את השתתפותם בעיסוקים שונים ופוגעים באיכות חייהם.

לאבחנה מורכבת יש צורך בהתיחסות טיפולית שתתן מענה לקשיים התפקודיים וכאן גדולתה של שיטת ה cog-fun.

ראשית, חשוב מאד שאת האבחנה יעשה רופא או פסיכולוג המוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז. לא כל אסופת סימפטומים שנראית כמו הפרעת קשב היא אכן הפרעת קשב וחשוב מאד לדעת לעשות אבחנה מבדלת על מנת לאבחן ולטפל נכון.

חשוב להבין שרק טיפול תרופתי לא יתן מענה לקשיים בתפקודים הניהוליים של ילדים עם ADHD  ולשם כך נחוצה התיחסות טיפולית המאבחנת ומטפלת באופן ספציפי בקשיים הנ"ל בהקשר תפקודי יומיומי (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

הטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun משתלב מצויין עם טיפולים נוספים, לרבות טיפול תרופתי.

מעבר לטיפול התרופתי ולטיפול בריפוי בעיסוק יש חשיבות גדולה להתייחס למגוון הקשיים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ולתת להם מענה מתאים, כגון: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי, הוראה מתקנת, פעילות גופנית והעצמה של הילד בהשתתפות בחוגים ובפעילויות בהן הוא חווה הצלחות.

כאן המקום לציין ולהדגיש: מרפאים בעיסוק עובדים בקשר הדוק עם כל הגורמים שמטפלים ועובדים עם הילד: רופאים, פסיכולוגים ומטפלים רגשיים, מטפלים פארא רפואיים אחרים, מורים וגננות וגורמים טיפוליים וחינוכיים נוספים.

אין כמו בבית

כשאני מטפלת בשיטת cog-fun בסביבה הטבעית של הילד, בבית המשפחה, אני רואה בבהירות ובפרק זמן קצר מהם הקשיים עליהם הילד והוריו מדברים, מהן ההתאמות הנדרשות וכיצד נוכל יחד להשיג את המטרות.

בחדר של הילד, במטבח, בסלון, בשירותים ובכל מקום שבו מופיע הקושי התפקודי: שם נמצא הקושי ושם גם נמצא את הפתרון. אחד ההורים תמיד נוכח בטיפול ולעתים קרובות אנחנו מזמינים גם את האחים ולפעמים גם חברים.

אני נמצאת בקשר רציף עם המורות והגננות כך שכל המשפחה וגם הגננת והמורה, לומדים שפה חדשה- שפת cog-fun!

ומה אומרים הילדים וההורים?

תגובות של ילדים והורים שעברו תהליך טיפולי בשיטת cog-fun תוכלו לקרוא כאן.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בדוא"ל: yaelwy@gmail.com ואשמח לסייע לכם.

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

מקורות

Dahan, I. , Hirsch, I. , Rosenberg, L., Bing, S., Davidovich, M., Yochman, A.,  & Maeir. A. (2013). Cognitive Functional Approach for Group Intervention among Preschool Children with ADHD: A pilot study.

הוצג בכנס הבינלאומי ל- ADHD: ADHD worldwide 27.2.13-1.3.13, תל אביב.

Hahn-Markowitz, J., Manor, I., & Maeir, A. (2011).Effectiveness of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Intervention with children with Attention Deficit hyperactivity Disorder: A pilot study.  The American Journal of Occupational Therapy 65(4), 384-392.