להתחיל מחדש

כמעט בלי להרגיש (בכל זאת, יש כאן מלחמה) הלך לו כבר יותר מחצי חופש גדול ועוד שלושה שבועות מתחילה שנת הלימודים. הפוסט מוקדש הפעם לכל ההורים שמתחילים עם הילדים מסגרות חינוכיות חדשות, שחוזרים למסגרות מוכרות ובמיוחד לאלו מביניכם שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים, הלומדים במסגרות החינוך הרגילות.

כמה דברים שכדאי מאד לשים אליהם לב כבר עכשיו, בתחילת שנת הלימודים ובמהלכה:

אבל יש לו כבר אבחון

השקעתם והלכתם בקיץ למכון הכי מומלץ, לרופא הכי מקצועי, למאבחנת הדידקטית הכי טובה וקבלתם רשימת התאמות, שאמורות לסייע לילד שלכם להשתלב וללמוד כמו כולם.

אל תצאו מנקודת הנחה שברגע שנתתם את האבחון ליועצת תם ונשלם תפקידכם בסיפור. תפקידכם רק התחיל: לאורך כל שנת הלימודים חשוב שתהיו כל הזמן עם האצבע על הדופק- לוודא שילדכם מקבל את ההתאמות שנקבעו לו, לוודא שכל המורים המקצועיים הרלוונטים מודעים להתאמות הנ"ל ומיישמים אותן, כולל המורה שמחליפה את זו שיצאה לחופשת לידה.

הורות פרואקטיבית

חשוב שאתם תהיו יוזמים ופעילים: תתנדבו לועד הורים, אל תחכו (לבד, בחושך) שהמורה תתקשר לספר לכם על הקשיים של הילדה שלכם, שהיועצת תזמין אתכם לשיחה רבת משתתפים, תהיו אתם היוזמים.

אם אתם יודעים שיש לילדה שלכם קשיים חשוב שתיזמו אתם פגישה: עם המורה, היועצת וכל מי שרלוונטי. אתם מכירים את הילדה שלכם הכי טוב: אתם יודעים מה עוזר לה, אתם יודעים במה היא מדהימה ומצוינת, אתם יודעים מה הכי עובד עבורה. חשוב שתשתפו את הצוות החינוכי בידע שלכם ממקום של של עוצמה- ממקום של הורים שמכירים את הבת שלהם ויודעים מה עוזר לה. תגייסו את הצוות החינוכי כבר מהתחלה, מתוך מקום של שותפים למטרה אחת- לאפשר לבת שלכם את ההזדמנות הטובה ביותר להצליח בביה"ס ושיהיה לה טוב. מגיע לה, לא?

כל מה שלא הספקתם עד עכשיו-הגיע הזמן

בדיקות שאולי המליצו לכם לעשות ולא הספקתם עד עכשיו או אולי תכננתם ושכחתם: בדיקות ראיה, שמיעה, מעבדת שינה…בתקופה זו של הקיץ ובתחילת שנת הלימודים זה זמן מצוין לתאם אבחונים וטיפולים (גם אם יתחילו בספטמבר). תבדקו היטב היטב מי בדיוק מטפל בילד שלכם! הנה פוסט שפרסמתי לא מזמן בנושא: http://saloona.co.il/yaelwy/?p=402

ארגון סביבת העבודה של הילד

תחשבו רגע למה הוא הכי זקוק ומה הכי יעזור לו להכין שיעורי בית באופן אופטימלי: אם הילד שלכם מוסח מאד, הכנת שיעורי בית במטבח על האי, כשהטלויזיה בסלון עם בובספוג דולקת ברקע, זו הסביבה הכי פחות מתאימה. סביבה כזו תביא ל"מריחת" שיעורי הבית על פני זמן ממושך מדי, לעוגמת נפש וכעסים מיותרים.

תנסו ליצור זמן קבוע וסביבת עבודה שקטה ונקי מגירויים מסיחים, גישה נוחה לחוברות ולמחברות, התאמה של הריהוט לגודל של הילד, תאורה מתאימה, כל אלו הם חלק בלתי נפרד מההכנה שלכם ההורים לקראת ביה"ס.

ילדים הזקוקים להתאמות מיוחדות של ריהוט (כגון ילדים עם שיתוק מוחין)- עכשיו זו הזדמנות לפנות ליחידה לטיפולי בית בקופת החולים (בהפנית רופא המשפחה) ולבקש ביקור בית של מרפאה בעיסוק ו/או פיזיותרפיסטית, שימליצו לכם על התאמות שונות לנגישות מירבית ולתפקוד אפטימלי.

איזון,זה שם המשחק

הרישום המוקדם לחוגים כבר התחיל מזמן, גם לצהרונים כבר נרשמתם וקבעתם עם המורה הפרטית. מה שחשוב עכשיו זה לשמור על איזון בין עבודה, פנאי ומנוחה. בין אם הילד שלכם בצהרון ובין אם הוא מגיע הביתה אחרי ביה"ס, קחו לכם כמה דקות לחשוב האם סדר היום שלו מאוזן (הזדמנות לבדוק גם את סדר היום שלכם..):

האם הוא ישן מספיק שעות? האם בין כל החוגים, הצהרון והשיעורים יש לילד שלכם גם זמן לשחק ולנוח? האם יש לכם זמן אישי איתו במשך היום (לדבר, לשתף, לשחק, להיות יחד)? האם אין עליו עומס יתר של חוגים, טיפולים ופעילויות אחה"צ? אם כן זיהיתם עומס, על מה אפשר לוותר כרגע?

קריאה במתנה

אתמול הייתי ברגע של קסם: אבא ובן יושבים על המטה לפני השינה. בן 10, קורא כבר מזמן ספרים בעצמו, בני מאות עמודים, יושב צמוד לאבא שמקריא לו סיפור. קריאה במתנה. בלי שאלות, בלי ציפיות, רק באהבה.

אל תפסיקו לקרוא לילדים שלכם לפני השינה. גם אם הם כבר יודעים לקרוא בעצמם, תשמרו על רגעי הקסם האלה. הם יהפכו לזכרונות הילדות המתוקים של הילדים שלכם. במיוחד אם ילדכם מתקשה ברכישת הקריאה- זה עוד יותר חשוב. כך ילמד המון על קריאה ועל כתיבה. תמיד קוראים משהו שמישהו אחר כתב (ותודה לחנה זלצר על ההשראה).

"אתמול זה אתמול והיום זה היום" (שלומית כהן אסיף מתוך "סיפור שמתחיל בנשיקה ונגמר בחיבוק")

מחר תמיד יום חדש ותמיד אפשר שוב לנסות. אם תאמינו ביכולת של הילדים שלכם לנסות ולא לפחד לטעות, לנסות שוב ולא לפחד מהקשיים שבדרך, להתייחס לשגיאות ולטעויות כחלק משמעותי בלמידה ובהתפתחות שלהם- שם תתפתח בהם האמונה בעצמם. שם הם ידעו שהם יכולים, גם אם לא הצליחו בפעם הראשונה. גם אתם.

בהצלחה רבה לכולם!

New Year - Yael 1 (2)

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

 

עצמאי בשטח

נעמה בוזקת מלחדניאל, בן 5.5, הגיע לטיפול בריפוי בעיסוק בהמלצת הגננת, בגלל קשיים בציור, כתיבה וקשיים ב"מוטוריקה עדינה".

כשנפגשתי עם הוריו לשיחה, שוחחנו גם על סדר היום של דניאל בבית. דבר ראשון שאלתי על העצמאות של דניאל בתפקוד היומיומי- לבוש, רחצה, אכילה. האם חשבה לרגע, ואז אמרה שהיא עדיין מלבישה אותו בבוקר.

"יש איזה קושי?" שאלתי, "הוא לא מצליח להתלבש בעצמו?"

"לא, הוא הקטן שלי, וככה התרגלתי, אף פעם לא ביקשתי ממנו להתלבש בעצמו".

כשאני מדברת עם הורים לילדים שעולים לכתה א', מאד ברור להם שהילד צריך לזהות ולשיים את שמות האותיות, לכתוב חלק מהן, לכתוב את שמו, לזהות ולשיים את הספרות ולכתוב אותן, לחשב חישובים פשוטים, הקשר של המיומנויות האלה לבית הספר מאד ברור.

פחות ברור הקשר בין העצמאות של ילדים בתפקודי יומיום ובכלל ובין הכנה לכיתה א'.

היכולת להיות עצמאי בחיי היומיום היא בין היכולות החשובות ביותר שצריך לפתח אצל ילדים בכלל, החל מגיל צעיר מאד, ובמיוחד אצל ילדים בגן חובה, לקראת המעבר לבית הספר:

להתלבש ולהתפשט, לנעול נעליים, לגרוב גרביים, ללבוש ולפשוט סווצ'ר או מעיל (ולסגור עם רוכסן/כפתורים, לתלות על מתלה), להיות עצמאי בשירותים (כולל ניגוב, הורדת מים ושטיפת ידיים), להכין לעצמו שוקו/מיץ, למרוח כריך, לחייג מספר טלפון, להחזיר משחקים וחפצים למקומם ועוד.

כשאתם מצפים מהילדים שלכם להיות עצמאים ואחראים על גופם ועל הציוד שלהם (משחקים בהם שיחקו, חפצים בהם השתמשו) אתם מעבירים להם מסר שאתם סומכים עליהם שהם גדולים ובוגרים ובעיקר שהם יכולים (גם אם לא עשה עבודה מושלמת, גם אם נשפך לה קצת, זה בסדר…).

במרחב שאתם יוצרים לילדיכם בבית, הם לומדים להשתמש בגופם כדי להפעיל חפצים שונים ולהשתמש בכלים וחומרים שונים באופן מיומן ויעיל  (קרטון חלב, סכין, מטלית, מיכלים שונים, כפתורים, רוכסנים, גליל נייר, מספריים,מחדד,מחורר ועוד…).

הם לומדים לעבוד עם גופם בתיאום, לווסת כח, לארגן את סביבתם, לפתור בעיות ועוד מיומנויות רבות וחשובות מאד, בבית ובבית הספר.

הם משכללים את היכולות שלהם, ממקום של חויה ועשיה משמעותית, ובונים דימוי עצמי חיובי ובטחון ביכולותיהם. הם גם לומדים איך פועלים בעולם וממה כדאי להזהר.

מעבר לאחריות שלהם על גופם (כמו לבוש, שירותים, רחצה,אכילה) מומלץ ורצוי לתת להם תפקידים בבית: לפנות כלים מהשולחן, לנקות שולחן, לסדר את המיטה, להאכיל חיית מחמד, לסדר את המשחקים, להשקות צמחים וכד'.

 התמיכה שלנו, המבוגרים, בנסיונות של הילדים לבצע משימות שונות באופן עצמאי, היא חשובה מאין כמותה:

ראשית, בעצם החשיפה של הילדים והדרישה מהם לביצוע עצמאי של פעולות שונות:

פעמים רבות הילדים יכולים ואפילו רוצים ואנחנו אלה שלא מאפשרים (כי זה לוקח זמן, כי זה מלכלך…).

כמובן שחשוב לשים לב ולא לדרוש מהילד דברים שאינו מסוגל להם שיצרו אצלו תסכול רב מדי או תחושה של כשלון.

אם יש לילד קשיים שמפריעים לו בתפקוד היומיומי חשוב מאד לפנות למרפאה בעיסוק שתאבחן את הילד ותתן לכם הדרכה, אך אתם כהורים חשוב שתהיו שם בשבילו ותעזרו לו אך לא תעשו למענו:

לפעמים מספיקה רק תזכורת (אתה זוכר איפה צריך להיות הציור שעל החולצה?) לפעמים יעזור לחלק את המשימה לשלבים ("קודם תכניס את הראש") ולפעמים צריך לעזור פיזית. חשוב שהילד יקבל את העזרה לה הוא זקוק ולא יותר.

שנית, ארגון הסביבה:

אם אנחנו רוצים שהילדים יהיו עצמאיים חשוב שהסביבה תהיה נגישה להם- שהבגדים, המשחקים, הכלים, חומרי היצירה, הספרים, יהיו בגובה נגיש ובמקום ממנו יוכלו לקחת בעצמם ואליו יוכלו להחזיר.

שלישית, הסובלנות והסבלנות שלנו:

 לטעויות, ללכלוך, לזמן שזה לוקח- זהו חלק בלתי נפרד מתהליך בריא של למידה וצריך לתת לכך מקום.

רביעית ואחרונה- עידוד של הילד והעצמה שלו:

לא לחינם במילה העצמה ובמילה עצמאות אנחנו פוגשים את אותן האותיות:

 המפגש שלי עצמי עם העוצמה שבי, מאפשר לי להיות עצמאי ובטוח ביכולותיי…

 ואולי זה בעצם הפוך?

אולי העצמאות שלי היא זו שמפגישה את עצמי עם העוצמה שבי ומביאה לתחושת הבטחון שלי ביכולותיי?

מה אתם חושבים?

ולקינוח:

המלצה על ספר מקסים ומצחיק מאת אמי רובינגר: "פשפש מתלבש"/הוצאת כתר.

איך נראה יומו של פשפש שקשה לו לקום בבוקר ולהתארגן? כיף של ספר לקטנים ולגדולים!

 אני מזמינה אתכם לקבל ממני במתנה את המדריך להורים וילדים לקראת כתה א'- שם תקבלו 10 רעיונות שימושיים לעידוד העצמאות והכנה לכיתה א' במסגרת הבית:   www.YaelsRoom.com 

 

שלכם,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

עולים לכתה א'- המדריך להורים וילדים הרעיונות הכי שימושיים לילדים ולהורים שעולים לכתה א'

עוד מעט תסתיים שנת הלימודים ותגיע מסיבת הסיום.

אחרי מסיבת הסיום יגיע החופש הגדול ואחרי חודשיים של חופש גדול (שהם כמעט 60 ימים) הגוזלים יעלו לכתה א'!

כשעולים לכתה א' כולם מתרגשים- הילדים, ההורים ואפילו המורות והמורים.

לכבוד ילדים והורים שעולים לכתה א' כתבתי מדריך ראשון מסוגו ובו עשרה (10) רעיונות וטיפים שתוכלו להשתמש בהם כבר היום וגם בכתה א'!

כאן מפורסמים ארבעה מתוך עשרה רעיונות וטיפים מעולים שיעזרו לכם להתכונן לכתה א' בכיף!

רוצים לקבל את המדריך המלא ישירות לדוא"ל שלכם?

כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להרשם לרשימת התפוצה שלי והמדריך יגיע ישירות לדוא"ל שלכם!

www.YaelsRoom.com

 

פעם דג נתקע בנתב"ג!

 

בספר "מחסן השטוזים של…" כולם יכולים להיות סופרים או משוררים או ציירים- כי הכל אפשרי והכל יכול להיות וזאת כל החכמה!

דתיה בן דור נותנת בספר כמה שטוזים מוכרים במתנה ומשאירה לכם המון מרחב לשחק, להשתולל ולהמציא שטוזים וציורים משלכם.

הספר מומלץ מאד לילדים בגן חובה, לקראת כתה א':

רוצים שהילדים יהיו מוכנים לכתה א'? רוצים שיכתבו בהנאה? רוצים לפתח אצלם סקרנות ללמידה?

הספר הזה מהווה יופי של הזדמנות לציור ולכתיבה משמעותיים לילד, לחשיבה על השפה ועל כיצד היא נכתבת, לשימוש במגוון של כלי כתיבה וכל זה במשחק והנאה יחד עם מבוגר או אחים גדולים. הילדים יכולים להמציא שטוזים, לכתוב אותם ולצייר אותם לגמרי בעצמם או ביחד עם אחרים.

הספר מומלץ מאד גם לילדים בכיתות א-ג, כאלו שנהנים לכתוב וכאלו שקשה להם:

הזדמנות נפלאה לכתוב ביחד, לחשוב ביחד, לבדוק ביחד איך כותבים את המילה, לצחוק, לצייר, להמציא ולהשתדל לכתוב ברור כך שכולם יבינו ויוכלו לקרוא ולהיזכר בשטוזים שוב ושוב ושוב…

דתיה בן דור פותחת לנו שער ללונה פארק של יצירה ומשחק עם מילים, חרוזים וציורים- אושר ועושר!

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

חוג "הכנה לכתה א' "- למה זה טוב ומי בכלל צריך את זה ?

בכל שנה בחורף, עם הרישום לבתי הספר, זה מתחיל…

לאט לאט מתחילה לחלחל תחושת הלחץ והחרדה בפופיק של הורים רבים סביב הדבר שנראה כמאיים מכל: כתה א' !

רובנו מדחיקים את החרדה הקלה שאחזה בנו וחוזרים לעיסוקינו היומיומיים..

ואז !

ביום שישי בבוקר, ללא התראה מוקדמת, עם הקפה ותוך כדי דפדוף תמים ובלתי מזיק במקומון או גלישה שגרתית ברשת, הם מופיעים שם בגדול- הפרסומים של המכונים השונים לחוגי הכנה לכתה א' :

"האם ילדך מוכן לכתה א' ???",

"לכל מי שרוצה להגיע רגוע ומוכן לכתה א'…"

"הכנה איכותית ומקצועית לכתה א' חשובה כדי לאפשר לילדך להגיע לביה"ס עם הידע הנדרש- ומתוך תחושת בטחון ומסוגלות לקראת נקודת הזינוק החשובה בחייו!"

הזיעה הקרה כבר מורגשת , מלווה בדפיקות לב מואצות וביובש בפה :

אלוהים שישמור ! כתה א' ! זה אוטוטו ! הילד מוכן ?? אנחנו מוכנים ? ? אמאל'ה !!!!!!

הרשומה הזו מוקדשת לכל ההורים העולים לכתה א'…

לא חייבים ללכת לחוג הכנה לכתה א'.

כולנו הלכנו לכתה א' בלי לקבל "תעודת הסמכה" של מכון זה או אחר ולמרבה הפלא- רובנו  גם עלה לכתה ב' וסיים לפחות את ביה"ס היסודי. רובנו הגדול.

ילדים ללא קשיים ובשלים רגשית מתכוננים מספיק לכתה א' בגן חובה (ועוד הרבה לפני כן).

לצערי, במקרים רבים גן חובה נראה כבר מזמן כמו התחלת כתה א':

רבים המקרים בהם הלחץ של "מה יהיה בכתה א'" מופעל על ילדים עוד מגן טרום חובה ואז במקום לעשות מה שצריך לעשות בגן -לשחק, ללמוד להשתמש בכלים וחומרים, לרכוש מיומנויות חברתיות והרגלים, הדגש בגן הוא על זיהוי אותיות, עיצוב מספרים וכו'.
אני שומעת על לא מעט מקרים שבהם הגננת מלחיצה, הילדים מתוסכלים וההורים לחוצים כי נדרשים מהם כישורים ומיומנויות שאינם תואמים את השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.
כך ילדים מגיעים לכתה א', שבעים עד כדי בחילה מחוברות ודפי עבודה משעממים , ובמקום להגיע עם סקרנות ללמידה מתקבלת תוצאה הפוכה.

חוג הכנה לא' אינו נחוץ לכל ילדי ישראל. זהו חוג חיוני וחשוב לילדים שיש סיבה מספיק טובה לאפשר להם לתרגל מיומנויות שונות, בקבוצה קטנה ותומכת, כהמשך של טיפול פרטני עם ליווי של אנשי מקצוע.

החרדה של ההורים והלחץ הסביבתי מביאים למצב שבו הורים לילדים מפותחים, נבונים, בעלי מיומנויות תקינות, נלחצים מזה שללא חוג הילד לא יהיה מוכן לכתה א'.

הידע אינו נחלתם הבלעדית של אנשי המקצוע השונים אלא גם מצוי בידיהם של הגננות וההורים.

ההורים והגננות הם אלו אנשי המקצוע הראויים והטובים ביותר להכין את הילד לכתה א'.

הם הראשונים לזהות כישורים, לזהות קשיים, ללמד הרגלים ומיומנויות.

ילד בגן חובה שעדיין מלבישים אותו למשל, שנרדם עם מוצץ או טיטול, שאין לו תפקידים, שמתקשה להתמודד עם תסכולים, שלא מסוגל להפסיד במשחק- לא יעזור לו שום חוג הכנה לא' .

אילו מיומנויות שלומדים ומתנסים בהן יומיום, בגן ובבית.

גננות מקצועיות והורים אחראים יודעים לקבל הדרכה במידת הצורך.

ההורים הם התרפיסטים והמורים הכי טובים שיהיו לילדיהם למשך כל החיים, הרבה אחרי כתה א'.

הצורך שלנו, כהורים, לרשום את הילדים לחוג הכנה נובע קודם כל מהחששות הטבעיים שלנו לגבי ההתאקלמות הראשונית של הילד בכתה א':

הרצון שלנו שיגיע עם הידע הדרוש, שירגיש שהוא יודע ובואו נודה: לא נרגיש רע עם עצמנו אם הוא ידע קצת יותר מאחרים…

השתתפות בחוג הכנה לכתה א' לא תמנע קשיים בלמידה, במידה והם קיימים.

ההשתתפות בחוג לא תתן להורים "פטור" מלשבת אחר כך עם ילדיהם ולהשקיע את כל הזמן והסבלנות כדי לעזור להם להתאמן בהרגלי הלמידה וההתארגנות החדשים, שיהיו חלק בלתי נפרד מעיסוקיהם כתלמידים, הרבה אחרי כתה א'.

אז אם אתם מכירים הורים, שרואים פרסומים בעיתונים ובטלויזיה ומתחילים לסמוך פחות על עצמם  ועל ילדיהם ולהלחץ, ולא מתוך קושי אמיתי של הילד אלא מתוך חשש "שמא לא יגיע מוכן כמו אלו שהיו בחוג"  – תמסרו להם שהם יכולים להרגע.

תמסרו להם שהם יכולים לסמוך על עצמם ועל ילדיהם ולהיות מספיק קשובים למה שהם באמת צריכים.

מי שמוכן – מספיק מוכן גם בלי חוג , ומי שלא ?

עבור ילדים שזקוקים להתנסויות נוספות או לטיפול (פרטני או בקבוצה) בשל קשיים בתחומים שונים חוג שכזה יכול בהחלט לסייע ולאפשר הזדמנויות לתרגל מיומנויות שונות.

אך שלא תהיינה אשליות: במקרים רבים החוג אינו מספיק והינו השלמה לתהליכים טיפוליים אחרים שעוברים הילד ומשפחתו ולא תחליף להם.

ואם בכל זאת עדיין מכרסם בכם החשש הזה בפופיק, ובכל זאת אתם מרגישים לא מספיק מוכנים:

תלכו אתם לחוג !

למידע על סדנאות הכנה לכתה א' להורים כתבו אליי לדוא"ל:  yaelwy@gmail.com

ולקינוח- מאמר שפרסם יאיר לפיד ב- 2002, שתמיד מרגש אותי מחדש (מומלץ להכין טישו) :

"שלום כתה א'": http://www.edu-negev.gov.il/bs/nofyam/wb_peiluyot/start/yairlapid.htm

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

ובפייסבוק : http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…