המשפחה עולה לכתה א'

לקראת השנה החדשה אני שמחה להתחיל מסורת של כותבים אורחים בבלוג! יתארחו כאן אנשי מקצוע שונים הקשורים להתפתחות של ילדים והורים בנושאים מגוונים. עם חלקם אערוך ראיונות בדף הפייסבוק שלי ואתם תוזמנו לקפוץ לביקור, לקרוא ולשאול שאלות אם תרצו.

אני מתרגשת לארח בחדר שלי את האורחת הראשונה-הפסיכולוגית ורוניקה מילשטיין, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מתמחה, בפוסט מיוחד לקראת תחילת שנת הלימודים והמעבר לכתה א'.

ורוניקה תתארח בראיון בדף הפייסבוק שלי ביום חמישי הקרוב, בראיון מיוחד שיעסוק בהסתגלות של ילדים והורים למסגרות חינוכיות (גנים, פעוטונים, בתי ספר, חוגים) ועוד. הראיון יתקיים בשעה 21:00-22:00 ואתם מוזמנים להצטרף אלינו ולשאול שאלותיכם!

מי שמעוניינים יכולים לשלוח אליי את השאלות מראש במייל או במסר בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

המשפחה עולה לכתה א'/ ורוניקה מילשטיין, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מתמחה

המעבר מן הגן לבית הספר הוא אחד המעברים המשמעותיים בחיי הילד ובחיינו ההורים.

מבחינתנו ההורים זהו מפגש הראשון עם הערכה. הערכה זו משקפת מבחינתנו את ההורות שלנו. אם הילד שלנו יצליח בלימודים ויש לו הרבה חברים, משמעו הם "אנחנו הורים טובים" אם זה לא כך, מה זה אומר "עלינו כהורים?".

מבחינת ילדינו, הם נכנסים לעולם חדש בו מרגישים את ציפיות הוריהם והסביבה. בנוסף, הם נדרשים על ידי בית-הספר להתאים את עצמם לנורמות התנהגות שבית הספר מכתיב וזאת מפני שבית-הספר אינו יכול להתאים את עצמו לייחודיות של  כל ילד. מצב זה של "לחצים חיצוניים" הן על ילדינו והן עלינו כהורים עלול מהר מאוד להפוך למתח בין ההורה לילדו.

אז…כיצד ניתן להתמודד עם לחצים אלו ואחרים על מנת לאפשר לילדינו לעבור מעבר משמעותי זה בהצלחה?

1. מודעות עצמית – הורים, שעדיין זיכרונותיהם כתלמידים מהדהדים בראשם, עלולים להיכנס ללחץ עם כניסת ילדיהם לבית-הספר. הורים אחרים עלולים להיכנס ללחץ משום שהם זוכרים את תובענות בית-הספר וכיצד השפיעה תובענות זו על מערכת יחסים עם הבן הבוגר. חשוב ביותר שההורים יעשו הפרדה בין זיכרונותיהם האישיים מתקופת בית-הספר ו/או זיכרונותיהם כהורים לילדים בוגרים, לבין החוויות העתידיות עם ילדם העולה לכיתה א'.

כך נאפשר לילדינו "לסחוב על גבם" רק את הילקוט בית-הספר ללא הפחדים והחרדות שלנו ההורים.

2. ההצלחה בלימודים אינה מובטחת מראש – עם הכניסה לכיתה א' הורים רבים מצפים שילדם יהיה בין התלמידים הטובים בכיתה, אך לא תמיד ציפייה זו מתממשת ובאה בקלות, כמו אצל "הילד של השכן". במצב זה חשוב מאוד לא לחפש "אשמים" אלא להיות מוכנים ופנויים להגיש לילד את העזרה הנחוצה כדי להתגבר על הקושי.

3. "עם כזאת התנהגות לא תוכל לעלות לכיתה א'" – יש הורים המאמינים שאם יפחידו את ילדם, הילד יהיה מוכן טוב יותר לבית-הספר. ההפך הוא הנכון, ילד הנכנס מפוחד לכיתה א', הנו ילד חרד ולא פנוי ללמידה ולפיתוח קשרים חברתיים. ההכנה לכיתה א' צריכה להיות מאוזנת ומרגיעה.

4. הילד העולה לכיתה א' עומד בזכות עצמו – חשוב לראות בילד העולה לכיתה א' כיחיד ולא כמתחרה באחיו הגדולים. אין לצפות ממנו מחד שיעמוד בהצלחת הישגיהם של אחיו הגדולים או מאידך שיהווה פיצוי על האכזבות של אחיו הגדולים. הילד העולה לכיתה א' יכול להצליח אך ורק על פי דרכו שלו וחשוב לזכור ולכבד זאת.

5. הילד הוא העולה לכיתה א' – מי שנכנס לכיתה א' הנו ילדינו ולא אנחנו ההורים, לכן חשוב מאוד לאפשר להם לקחת אחריות על הכנת השיעורים, סידור הילקוט והעמידה בלוח הזמנים. אנחנו ההורים צריכים להיות שם לתמיכה, הכוונה ועזרה לפי הצורך, לא על מנת לעשות את העבודה במקומם!

6. המורה היא דמות משמעותית עבור הילד העולה לכיתה א' – עבור הילד העולה לכיתה א' המורה היא האמא השנייה שלו. הערכת הילד את מורתו היא הכרחית על מנת שיוכל להיעזר בה ולסמוך עליה בעת הצורך. אהבת המורה אינה מחליפה אהבת אם אלא משלימה אותה. על כך, חשוב לא להכניס את הילד לקונפליקט נאמנויות, שכן המצב זה יפגע בתפקודו הלימודי והרגשי של הילד.

ולסיום, עשרת הדברות "עשה ועל תעשה" להורים העולים לכיתה א':

–         עזור לילדך לארגן את יומו כשכלול בו זמן הכנת שיעורים וזמן משחק.

–         ארגן יחד עם ילדיך מקום נוח, שקט ורגוע להכנת שיעורים.

–         זכור! אתה ההורה של ילדך לא המורה שלו!

–         התעניין, שוחח עם ילדיך על בית-הספר. אל תחקור, אל תבקר ואל תבדוק אחריו!

–         המשך לשחק אתו ולקרוא לו סיפורים, אל תפסיק פעילות זו כי הוא כבר "גדול".

–         אל תעביר מסרים למורה דרך הילד. אם יש לך מה לומר למורה, עשה זאת בעצמך!

–         אפשר לילדך להתמודד לבד עם הכנת השיעורים, הוא מסוגל!

–         עזור לילדך לארגן את הילקוט, אל תעשה זאת במקומו!

–         עזור לילדך למצוא את מקומו החברתי, עודד אותו להזמין חברים וללכת לחברים.

–         שדר לילד שאין שופטים אותו על פי הישגיו הלימודיים, אוהבים אותו ללא קשר להצלחותיו הלימודיות או קשייו הלימודיים!

בהצלחה בכיתה א'!

ורוניקה מילשטיין

פסיכולוגית חינוכית מומחית והתפתחותית מתמחה.

מ.ר. 5683

ניתן ליצור קשר בטל': 054-7939722

תודה ענקית לורוניקה על הפוסט, מעוניינים לשאול את ורוניקה שאלות?

ביום חמישי הקרוב אתם מוזמנים להצטרף לראיון שלי עם ורוניקה בדף הפייסבוק שלי בין השעות 21:00-22:00, הכניסה מכאן: http://www.facebook.com/YaelsRoom

איך שאתם, תכינו לעצמכם קפה והצטרפו אלינו- לקרוא, לשאול שאלות ואפילו פשוט להגיד שלום 🙂

מחכות לכם!

נ.ב. למי שעדיין לא נרשמו לרשימת התפוצה ולא קבלו במתנה את המדריך להורים וילדים לקראת כתה א'- עוד לא מאוחר!

הכנסו לאתר שלי, הרשמו לרשימת התפוצה והמדריך עם 10 רעיונות יעילים ושימושיים בדרך אליכם…

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

 

אני בהחלט קטנה מדי לבית ספר

מוקדש באהבה רבה ללולה הפרטית שלי שעולה לכתה א', לאחיה צ'רלי ולכל הילדים וההורים שעולים יחד איתנו!

 

הפעם המלצה חמה לספר המקסים של לורן צ'יילד בכיכובם של צ'רלי ולולה המופלאים ובתרגום המושלם של אבירמה גולן.

ספר חכם ומצחיק על לולה, "שאמא ואבא אומרים כבר כמעט מספיק גדולה בשביל ללכת לבית ספר" אבל לולה בכלל לא בטוחה בזה.

לולה וצ'רלי, אחיה הגדול, עוזרים ביחד לסנוליק, החבר הדמיוני של לולה, להתגבר על החששות לקראת המעבר, כי סנוליק באמת טיפ-טיפונת פוחד להיות בבית ספר לבד.

חלק מהקסם של הספר הזה הם האיורים המקסימים והעיצוב הגרפי שהופכים את הספר לחגיגה של ממש.

איך עבר ללולה היום הראשון בבית ספר?

"אני בכלל לא דאגתי. סנוליק היה עצבני, לא אני. אני הייתי בסדר גמור."

עוד על מעברים לגן, לבית הספר ובכלל בפוסט הבא…

עד אז, המשך חופשה נעימה,

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

All You Need Is Fun

אוגוסט 1983. אי שם בפאתי אילת. החופשה המשפחתית השנתית במחנה מע"צ. כולנו נוסעים בפורד אסקורט צהובה, עם רדיו טייפ שעון מעורר חדיש שאבא שלי חיבר למצת של האוטו (שיהיה איך להעביר את הזמן ושיהיה לנו רדיו בחדר).בטייפ מתנגן "dance me to the end of love" בקסטה של לאונרד כהן (שנירדם סוף סוף…). כל החלונות באוטו פתוחים לרווחה, הרוח מייבשת את הפנים.

אחי ואני יושבים על ערימות של סדינים וכריות במושב האחורי (מי חלם על בוסטרים וחגורות בטיחות?). אחרי 3 שעות ועצירה בפונדק של כושי מגיעים לאילת. סוף סוף.

יורדים מהאוטו לכבשן האילתי וישר הולכים להגיד שלום ליעקב, השומר המיתולוגי של המחנה. יעקב היה מסתובב עם מכנסים קצרים וכפכפי אילת, כרס עגולה, שרשרת זהב, צלקת ענקית מניתוח לב פתוח וסיגריה בין האצבעות.

רק בחדר המשודרג של יעקב היה טלפון (חוגה, אלא מה?) וטלויזיה עם אנטנה, שם ראינו סרטים מצוירים בערבית מלבנון, מצרים וירדן. גם ג'יי אר דיבר שם בערבית מצרית.

בערב, התקשרנו מהחדר של יעקב לסבים שלי, לשאול מה נשמע. מי בכלל חלם אז על טלפונים ניידים.

ארוחת בוקר הכנו בחדר: שוקו יטבתה ולחמניות מהמאפיה.

זה היה ניתוק מוחלט מהעולם. חופשה משפחתית מזוקקת של הורים וילדים. חיכינו לחופשה הזו כל השנה, החופש הזה להיות אנחנו, להיות עם ההורים שלנו ב- 100%, והם איתנו.

שבוע של חופש אמיתי, פעם בשנה. בלי ציפיות, בלי שיעורים, בלי תרגילים, בלי משימות, בלי חוברות, בלי טלפונים, בלי מיילים, בלי פייסבוק. פשוט חופש.

ילדים והורים חייבים את פסק הזמן הזה, כדי לגדול, להתפתח, לנוח ולהכיר בעצמם כוחות חדשים.

כולם חייבים את פסק הזמן הזה מהשגרה התובענית ובעיקר משפחות עם ילדים שיש להם צרכים מיוחדים.

במחקר שבדק מאפייני "ניהול זמן" של אמהות לילדים עם ADHD לעומת אמהות לילדים ללא ADHD (מגנזי ופרוש, 2002) בדקו החוקרות את ניהול הזמן של 46 אמהות לילדים עםADHD ו- 38 אמהות לילדים ללא ADHD. במחקר נמצא שאמהות לילדים עם ADHD מקדישות יותר זמן לפעילות עם הילדים מאשר אמהות לילדים ללא ADHD, אלא מה? מצאו שאמהות לילדים עם ADHD נהנות פחות מהפעילות עם הילד וגם ציינו מקורות בספרות שמדברים על תחושות לחץ מתח ודיכאון אצל אותן אמהות..

כשמגנזי ופרוש בדקו הבדלים בתדירות הזמן המושקעת בפעילויות הפנאי (של האמהות)- כולל פעילויות לטיפול עצמי, פעילויות חברתיות ולימודים, ראו שאמהות לילדים עם ADHD השקיעו זמן בתדירות נמוכה יותר בפעילויות פנאי עבור עצמן, לעומת אמהות לילדים ללא ADHD.

החוקרות הזכירו במאמר את ההדרכה והתרגילים שמטפלים נותנים להורים (בעיקר אמהות) ליישם עם הילדים בבית, כאחד מהגורמים שעלול להוות מקור ללחץ ומתח נוסף על האמהות.

אני מאד בעד לנצל את חופשת הקיץ למנוחה אמיתית- גם להורים וגם לילדים. יש לא מעט ילדים שבחופש הם זקוקים לחופש אמיתי, גם מטיפולים.

כאמא חשתי הקלה עצומה שנגמרו החוגים (תודה לאל! הורדתי את הכובע הצהוב של המונית) ובודאי שנגמרה בשעה טובה שנת הלימודים.

אז מרשם המרפאה בעיסוק עבורכם לחודש הקרוב:

  1. לעשות מה שאתם אוהבים ועם מי שאתם אוהבים
  2. לעשות כמה שיותר דברים שאתם מעולים בהם ושנותנים לכם הרגשה טובה
  3. לתת משהו קטן מעצמכם למישהו אחר
  4. לקחת פסק זמן מהשגרה ולאפשר לעצמכם לעשות משהו למען עצמכם (קטן או גדול) שמזמן רציתם אבל דחיתם מכל מיני סיבות
  5. לבלות כמה שיותר עם אנשים שאוהבים אתכם כמו שאתם

כמו ששמתם לב, גם אני באוירת חופש, רעיונות חדשים נולדים ובהזדמנות הזו אני רוצה להזמין אתכם, הקוראים הנאמנים שלי, לשלוח אליי ישירות למייל נושאים או שאלות שהייתם מעוניינים שאכתוב עליהם בבלוג.

לאחר חופשת הקיץ יתארחו בבלוג שלי נשות מקצוע מתחומים שונים הקשורים להתפתחות הילד ואל הפוסטים שלהן יתלוו ראיונות בפייסבוק, בהם תוכלו לשאול את המומחיות ואותי שאלות.

אז כדי לעקוב אחר כל החידושים האלה ולהתעדכן ראשונים אתם מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה שלי דרך האתר: www.YaelsRoom.com

ומי מכם שעדיין לא מכיר את הדף שלי בפייסבוק מוזמן להכנס: https://www.facebook.com/YaelsRoom

ולקינוח, משהו קטן וטוב:

עמותת לטם היא עמותה שמטרתה הדרכת טיולים ופעילויות טבע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. צוות העמותה, המורכב ממדריכים בוגרים, מורות חיילות ומתנדבות בשירות לאומי עורך טיולים, סדנאות, חוגי טבע וימי טבע.

הקיץ הזה יש לעמותה מטרה: לאסוף 70,000 ש"ח כדי לאפשר ל- 5,000 ילדים עם צרכים מיוחדים לצאת לטייל בחיק הטבע, בטיולים מודרכים ונגישים. כל הפרטים על המבצע המדהים הזה מופיעים בקישור כאן:

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=3287

בעוד 3 ימים מסתיים פרק הזמן שהוקצב כדי לאסוף את הכסף. עד שעה זו נאספו כבר 64,290 ש"ח- זה כל כך קרוב!

אז מי שרוצה לתרום- תיכנסו בבקשה לקישור ותתרמו כמה שמרגיש לכם טוב, אם אתם לא מעוניינים לתרום אבקש מכם רק לשתף כמה שיותר אנשים. זהו צעד קטן שיאפשר ל 5000 ילדים עם צרכים מיוחדים הזדמנות להגיע למקומות נפלאים!

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

המקור למחקר שהוצג בפוסט:

מ.מגנזי, ש. פרוש (2002). השוואת מאפייני "ניהול זמן" בין אמהות לילדים עם ADHD לאמהות לילדים רגילים. IJOT כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 11 (3-4).

אז מה אתם עושים בחופש ?

אחרי שהצטיינו בלימודים, למדנו למבחנים, עשינו דגמים ועבודות חקר, גזרנו אביזרי עזר, דאגנו לחולצות בית-ספר נקיות, מרחנו סנדויצ'ים כל בוקר (יותר מ-200 בשנה כפול מספר הילדים שיש לכם במערכת החינוך…), מצאנו פתרונות יצירתיים בזמני חופשות ומחלות, הכנו עוגות למסיבות, התנדבנו לועד הורים, ל"נשק וסע", הסענו לחוגים, חרפנו נפשנו במדורות ל"ג בעומר ובטיולים שנתיים, נצלינו בשמש בטקסים, הגיע הרגע הגדול מכולם:

חופשת הקיץ.

כן, היא כאן.

לנשום עמוק. לספור לאט עד 10, לשתות מים קרים. נעבור את זה. ביחד.

אז איך עוברים חודשיים (פחות שלושה ימים שנחטוף בחזרה בין כסה לעשור או בין עשור לסוכות או באסרו חגים) של חופשה ?

לאט, לאט, בלי לחץ, תראו איך הזמן עובר מהר כשנהנים:

קייטנות: לכולם יש קייטנות עד סוף יולי פלוס פטור מסנדויצ'ים בבוקר.

עבר חצי, איך אני בשבילכם ?

ועכשיו לחצי השני:

"חילופי סטודנטים": אם יש בני דודים או חברים שגרים במקום אחר, נחמד להתארח ליומיים שלושה או יותר, מחליפים אוירה ואויר ולכם יש חופש לרענון הזוגיות.

חיסרון: גם תורכם לארח יגיע…

תכנון מראש: צחוק בצד, זה יכול להקל על כולם את החיים.

מכינים לוח, עם הילדים, ובו מתכננים פעילויות לשבוע הקרוב, בכל יום.

מגוון, יצירתי, נותן לילדים הזדמנויות לפעילויות שהם לא תמיד עושים, יש אפשרות לשלב אחים בגילאים שונים וכמובן להזמין חברים. אפשר לתכנן פעילויות כגון בריכה, סרט, באולינג, ספריה (אחלה מזגן!) ואפשר גם לתכנן ימים מיוחדים בבית, למשל:

יום בישול:

מכינים יחד מתכונים קלים, הזדמנות נפלאה לחוש, לטעום, לגעת, לתכנן, ליצור, להנות ביחד, להשתמש בחומרים וכלים שונים, לפתוח אריזות מסוגים שונים ובכך לפתח מיומנויות של שימוש בכלים ותכונות של חומרים, מיומנויות שפתיות וקוגניטיביות- לשיים, לתאר, לספר, לשאול שאלות, לזכור, למיין, לתכנן, לארגן את הסביבה, בקרה עצמית ועוד. הזדמנות נפלאה לקרוא (מתכון) ולכתוב (שלט למסעדת הבית, תפריט היום וכו'). גדולים וקטנים יכולים להשתתף, כל אחד לפי יכולתו, והתוצאה- יאמי !

ספרי בישול שאני אוהבת במיוחד:

אפיה זה משחק ילדים/קרין גורן

פיצה פיתה/דנית סלומון

ילדים מבשלים/רות סירקיס

קיץ שמח במטבח/איילת הירשמן

יום אינדיאנים:

ילדים עד גיל 8 יכולים מאד להנות וגם מבוגרים: מכינים אוהלים משמיכות וכריות (באמצע הסלון כמובן, הכי כיף), מכינים כתרים של אינדיאנים (רצועות בריסטול ונוצות), שרשראות (חוטי פלסטיק, קשיות גזורות ונוצות), חץ וקשת (מקל של צ'ופסטיק ובקצה נוצה וקולב שעליו מתוחה רצועת גומי תחתונים), קצת איפור אינדיאני (פסים על הפנים משאריות האיפור של פורים), ממציאים לכל אחד שם "אינדיאני" בהתאם לתכונות אופי או מראה (וגם כותבים את השמות על שלט ליד האוהל), נהנים מהיצירה, עובדים עם כלים וחומרים שונים, משחילים, גוזרים, מדביקים, מהדקים, קושרים, כותבים וכמובן מצלמים !

יום אדום:

מתאים יותר לצעירים (עד גיל 4-5): מתכננים עם הילדים יום שכולו אדום- לובשים אדום, אוכלים מאכלים אדומים, מציירים באדום, מקשטים את הבית בבלונים אדומים וסרטים אדומים וכל דבר אחר שקשור לאדום. כמובן שזה יכול להיות גם צהוב או ירוק או חום (שוקולד…..)

יום אולימפיאדה:

הזדמנות מצוינת להעשיר את עולם הידע בכל הקשור למדינות, עמים,  ענפי ספורט שונים ועוד.

מצאתי בספריה ספר מקסים: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר"/ג'ייסון פייג' http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=901909

הספר מרכז את המידע על כל המשחקים האולימפיים בעת החדשה, טבלאות עם כמות המדליות של כל מדינה, תיאור של ענפי הספורט השונים וגם "שיאים" של הטבע. מומלץ בחום !

אפשר לארגן בבית אולימפיאדה- להכין מדליות לזוכים (מציירים, כותבים, צובעים, גוזרים, קושרים סרט), להמציא ענפי ספורט שונים ומשונים: שיא קפיצות על רגל אחת, שיא כדרורים, שיא מסירות כדור בלי שיפול על הרצפה, זמן שיא בסידור המיטה, זמן שיא ב"להתלבש בעצמי"- לילדים עם הפרעת קשב יכול להיות מצוין !

שבוע עמים (יום יפן, יום איטליה, יום ארצות הברית, יום צרפת, יום סין, יום ישראל):

לא חייבים את כל השבוע, אפשר גם יום אחד:

מכינים דגלים של אותה מדינה, לומדים מהי עיר הבירה ומוצאים תמונות של כמה אתרים מפורסמים (google earth ותמונות כמובן) לומדים כמה מילים שימושיות בשפה השלטת (דרך האינטרנט), אוכלים מאכלים מאפיינים (פיצה, המבורגר, פלאפל, סושי, בגט…), לומדים שיר בשפה השלטת, מאלתרים תלבושות או מתחפשים במה שנשאר מפורים , כותבים שלטים בשפה השלטת (ברוכים הבאים, שירותים, שם המדינה), אפשר לצלם פרסומת לאותה מדינה…

אנחנו עשינו בשנה שעברה יום איטליה והיה מקסים! הילדים פיסלו את מגדל פיזה מפלסטלינה, למדו כמה מילים באיטלקית שהם זוכרים עד היום, כמובן שאכלנו פסטה לארוחת צהריים וכל היום שמענו שירים באיטלקית!

טיולים בארץ:

למי מאיתנו שנשארו לשמור על המולדת (ונשארו בבית בחושך אחרי שכולם טסו לחו"ל), ישנם מסלולי טיול מקסימים וכיפים לכל המשפחה.

שני אתרים מומלצים למשפחות מטיילות:

אתר מפה: www.mapa.co.il ניתן לקבל מידע רב בחינם על טיולים שונים ואירועים ברחבי הארץ. נגישות מלאה לכל המידע באתר היא בתשלום.

אתר טיולי: http://www.tiuli.com/ אתר חינמי, בו מידע על מסלולי טיול רבים לפי איזורים, נושאים, סוג טיול ועוד.

המומלצים שלי לקיץ: שמורת הסטף, נחל השופט, שמורת תל דן, שמורת נחל עמוד, המג'רסה, רמת הנדיב.

שתהיה לכולנו חופשה נעימה ובטוחה !

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

באהבה לפנינה סיפור

מוקדש באהבה ל"פנינה סיפור" פרקש, האחת והיחידה.

כל שנה ביוני מגיע שבוע הספר.

שבוע הספר שלי הוא המון ספרים שקיבלתי מתנה ליום הולדת ומה שנשאר זה לבלוע אותם בבת אחת (במיטה, בשירותים, בארוחת צהריים).

שבוע הספר זה דוכנים של ספרים ברחבת העיריה בבאר שבע, עמוסים בספרים ולצידם דוכני תירס חם ושערות סבתא ורודות וחום אימים.

שבוע הספר שלי זה זיכרון ילדות מתוק של אשה יקרה ושמה "פנינה סיפור" פרקש.

פנינה היתה מורה בבית הספר "אלון" בבאר שבע. פעם בשבוע היתה לנו במערכת "שעת סיפור".

בשעה הזו פנינה היתה מספרת לנו סיפורים מתוך הספרים שהביאה איתה: ספרים של דבורה עומר, גלילה רון-פדר, אורי אורלב, יהודה אטלס, מיכל סנונית ועוד.

במשך שיעור שלם ישבה פנינה על השולחן לפני הכתה והקריאה לנו סיפורים. ספרים שלמים.

בלי שאלות, בלי דרישות, בלי "הקיפו", "מתחו", "צטטו", "כתבו", "חשבו", "הגישו".

קריאה במתנה.

כל השבוע חיכיתי שיגיע היום של השיעור של "פנינה סיפור".

יום אחד  גיליתי תגלית מרעישה: פנינה סיפור היא שכנה של החברים של ההורים שלי! איזה אושר!

יום אחד היא ביקשה, אם אפשר, שאבא שלי יבוא לסדר לה איזה מדף ואני כמובן הצטרפתי בהתרגשות. בדירתה הקטנה והשקטה של פנינה היה חדר- חדר הספרים.

אז, ילדה בת 7, זה נראה לי מקום עצום: מדפים מדפים ממתכת, כמו בספריה העירונית, עמוסים בספרים המסודרים לפי א"ב.

אני זוכרת את ההלם וההתרגשות- כל כך הרבה ספרים בבית אחד! פנינה סיפור שאלה אותי אם אני רוצה לשאול ממנה ספרים הביתה.

אני נזכרת ברגע הזה ועולות לי הדמעות, אין לי מושג למה.

יצאנו מהבית של פנינה סיפור עם שקית ובה שמונה ספרים ואושר גדול מלהכיל. מאז היתה לי גם ספריית פנינה, בנוסף לספריה העירונית ולספריית בית הספר.

אין לי מושג מה עם פנינה היום, כבר אז היא היתה די מבוגרת. אם מישהו מכם מכיר אותה במקרה אשמח להגיד לה שוב תודה.

אין כמו ספרים לחבר בין אנשים: בין הורים לילדים, בין מורים לתלמידים ובין אנשים מתרבויות שונות.

עולם ומלואו יש ברגע הזה שבין ילד, מבוגר וספר:
מגע, ליטוף, חיבוק, נשיקות, ריחות, אינטימיות, צחוק, הפתעה, פחד, התרגשות, עצב, חמלה, אהבה, קשר, קשב, קסם.

בסיפור טוב, ולא משנה אם למבוגרים אם לילדים, תמיד נמצא עוד דבר שלא שמנו לב בקריאה ראשונה, תמיד ישאר לנו מקום לשאלות, תמיד ישאר לנו מקום לדמיון, תמיד נגלה עוד משהו על אחרים ועל עצמנו, תמיד נמצא שם גם חלק מאיתנו.

לכבוד שבוע הספר אני ממליצה לכם כאן על ספרים שנתנו לי כיוונים שונים למחשבה, ספרים שהוסיפו לי ידע, ספרים שעוררו בי שאלות לדברים שהיו לי עליהם תשובות, ספרים שמאד רציתי לשתף בהם אחרים.

ספרים להורים, מחנכים, סבים וסבתות וכל מי שעובד עם ילדים, מטפל בילדים ואוהב אותם מאד:

  1. "לגדול אחרת", מאת: רונית פלוטניק, הוצאת "יסוד".
  2. "פריצת דרך במוטיבציה", מאת ריצ'ארד לאבוי, הוצאת אמציה
  3. "כל כך קשה להתיידד איתך" , מאת ריצ'ארד לאבוי, הוצאת אמציה
  4. "משחק ומציאות", מאת: ד.ו. ויניקוט, הוצאת עם עובד
  5. "כיצד לאהוב ילדים", מאת יאנוש קורצאק, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  6. "האיידיאייצ'די שלי", מאת לאורה וולמר, הוצאת אמציה
  7. "כל ילד חושב אחרת", מאת מל לוין, הוצאת מודן
  8. "כמו רומן", מאת דניאל פנק, הוצאת שוקן
  9. "לא נולדים אלימים" מאת מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  10. "בודהיזם לאמהות", מאת שרה נפתלי, הוצאת אסיה.
  11. "קסמן של אגדות", מאת ברונו בטלהיים, הוצאת רשפים

וגם כמה ספרים לנשמה: עם חלקם בכיתי, אחד הצחיק אותי מאד, ישנם כמה שאחריהם לא יכולתי לקרוא עוד הרבה זמן, היו כאלה שלא רציתי שיגמרו, ויש אחד שציטוטים ממנו תלויים לי על המקרר:

  1. "הדבר היה ככה", מאת מאיר שלו, הוצאת עם עובד
  2. "אשה בורחת מבשורה", מאת דוד גרוסמן, הוצאת הספריה החדשה
  3. "משאלה אחת ימינה", מאת אשכול נבו, הוצאת זמורה- ביתן
  4. "על העוורון" , מאת ז'וזה סאראמאגו, הוצאת הספריה החדשה
  5. " ילדה", "נערה", "אשה" טרילוגיה מאת אלונה פרנקל, הוצאות שונות
  6. "סיפור על אהבה וחושך", מאת עמוס עוז, הוצאת כתר
  7. "בשבילה גיבורים עפים", מאת אמיר גוטפרוינד, הוצאת זמורה- ביתן

ולקינוח, מתוך "סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז:

"אבל מה גיהנום ? מה גן עדן ? הלוא זה הכל רק בפנים. בתוך הבית. גם גיהנום גם גן עדן אפשר למצוא בכל חדר. מאחורי כל דלת. תחת כל שמיכת זוג. זה ככה: קצת רשעות- ואדם לאדם גיהינום. קצת רחמנות, קצת נדיבות- ואדם לאדם גן עדן"

שבוע ספר שמח!

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

מתנה למצטרפים לרשימת התפוצה שלי: המדריך הראשון מסוגו להורים וילדים שעולים לכתה א’!

הצטרפו עכשיו: www.YaelsRoom.com

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

איך יוצרים מוטיבציה אצל ילדים?

דניאל הגיע אליי לטיפול בריפוי בעיסוק בגלל קשיים בכתיבה ובהתארגנות. פגשתי ילד מקסים ונבון, עם הפרעת קשב וקשיי למידה.

דניאל עבר את כתה א', עם המון קשיים ותסכולים ובכתה ב' כבר היה קשה מדי. במשך הזמן צבר פערים, שהובילו לתסכול עצום מצידו ולתחושה של חוסר אונים.

התחושות הקשות של דניאל, תחושת המסוגלות הנמוכה שלו, הדימוי העצמי הנמוך שלו הובילו להתנהגות אלימה כלפי אחרים, חוסר השתתפות בשיעורים והסתובבות חסרת מעש בחצר במהלך השיעורים.

במוצ"ש האחרון קבלתי SMS מאמא של דניאל: "דניאל קבל ביום שישי תעודת הצטיינות!". דניאל, הילד שהסתובב בזמן השיעורים בחצר, שלא הסכים לפתוח את החוברת, שהיה זקוק לפסק זמן בחדר המנהל כדי להרגע, דניאל קיבל תעודת הצטיינות!

הפעם הפוסט מוקדש לדניאל, אלוף הרעיונות, לאמא של דניאל (שהיא גם אלופה) ולמורה ורד, שהיא פרטנרית מדהימה, יחד מצאנו את המפתח ללבו של דניאל, יחד אנחנו מתמודדים עם הקשיים ויחד אנחנו חוגגים הצלחות קטנות.

הספר שעליו אני ממליצה לכם, הוא בעיני אחד הספרים החשובים שיש היום בתחום הטיפול והחינוך.

"פריצת דרך במוטיבציה- 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדיכם" מאת ריצ'ארד לאבוי (הוצאת אמציה).

בספר המרתק הזה מנתח ריק לאבוי מהי מוטיבציה ומה מעורר אותה אצל סוגים שונים של ילדים (ומבוגרים). לא כולם מונעים על ידי פרסים או שבחים.

"נדרש כפר שלם כדי לעורר מוטיבציה אצל ילד" כותב לאבוי, וכמה שזה נכון!

להורים, מחנכים ומטפלים יש תפקיד מכריע בהבנת הגורמים שיכולים להניע את הילד ולהביא אותו להתמודד עם משימות, קלות ויומיומיות וגם קשות ומאתגרות.

הספר כתוב בשפה קולחת ובהירה ותמצאו בו רעיונות מעשיים ויצירתיים, להורים ולמחנכים:

מה מעורר מוטיבציה אצל ילדים וכיצד לעשות זאת באופן יצירתי? מתי וכיצד לשבח? כיצד ליצור אוירה בטוחה ולומדת בכתה? כיצד לייעל את התקשורת בין הורים ומורים? כיצד להתאים את הפעילות ואת הסביבה לצרכים המשתנים של ילדים עם לקויות למידה וילדים עם הפרעת קשב וריכוז?

הספר כתוב מתוך אהבה אמיתית ועמוקה לילדים באשר הם, עם המון דוגמאות וסיפורים אישיים מרגשים.

אם אתם הורים לילדים בגיל ביה"ס היסודי או התיכון, אם אתם הורים לילדים עם קשיי למידה או הפרעת קשב, אם אתם מורים, מחנכים, מטפלים או מאמנים: הספר הזה בשבילכם.

אני מוסיפה עבורכם את הקישור לסרטו של ריק לאבוי "כשהאסימונים נגמרים", למרות שפרסמתי אותו כאן בעבר, לטובת אלו שפספסו- מומלץ מאד: כשהאסימונים נגמרים

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

חדש! סדנת הכנה לכתה א' מיוחדת להורים! כל הפרטים באתר: www.YaelsRoom.com

מתנה למצטרפים לרשימת התפוצה שלי: המדריך הראשון מסוגו להורים וילדים שעולים לכתה א'!

נפגש גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית!

עולים לכתה א'- המדריך להורים וילדים הרעיונות הכי שימושיים לילדים ולהורים שעולים לכתה א'

עוד מעט תסתיים שנת הלימודים ותגיע מסיבת הסיום.

אחרי מסיבת הסיום יגיע החופש הגדול ואחרי חודשיים של חופש גדול (שהם כמעט 60 ימים) הגוזלים יעלו לכתה א'!

כשעולים לכתה א' כולם מתרגשים- הילדים, ההורים ואפילו המורות והמורים.

לכבוד ילדים והורים שעולים לכתה א' כתבתי מדריך ראשון מסוגו ובו עשרה (10) רעיונות וטיפים שתוכלו להשתמש בהם כבר היום וגם בכתה א'!

כאן מפורסמים ארבעה מתוך עשרה רעיונות וטיפים מעולים שיעזרו לכם להתכונן לכתה א' בכיף!

רוצים לקבל את המדריך המלא ישירות לדוא"ל שלכם?

כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להרשם לרשימת התפוצה שלי והמדריך יגיע ישירות לדוא"ל שלכם!

www.YaelsRoom.com

 

פעם דג נתקע בנתב"ג!

 

בספר "מחסן השטוזים של…" כולם יכולים להיות סופרים או משוררים או ציירים- כי הכל אפשרי והכל יכול להיות וזאת כל החכמה!

דתיה בן דור נותנת בספר כמה שטוזים מוכרים במתנה ומשאירה לכם המון מרחב לשחק, להשתולל ולהמציא שטוזים וציורים משלכם.

הספר מומלץ מאד לילדים בגן חובה, לקראת כתה א':

רוצים שהילדים יהיו מוכנים לכתה א'? רוצים שיכתבו בהנאה? רוצים לפתח אצלם סקרנות ללמידה?

הספר הזה מהווה יופי של הזדמנות לציור ולכתיבה משמעותיים לילד, לחשיבה על השפה ועל כיצד היא נכתבת, לשימוש במגוון של כלי כתיבה וכל זה במשחק והנאה יחד עם מבוגר או אחים גדולים. הילדים יכולים להמציא שטוזים, לכתוב אותם ולצייר אותם לגמרי בעצמם או ביחד עם אחרים.

הספר מומלץ מאד גם לילדים בכיתות א-ג, כאלו שנהנים לכתוב וכאלו שקשה להם:

הזדמנות נפלאה לכתוב ביחד, לחשוב ביחד, לבדוק ביחד איך כותבים את המילה, לצחוק, לצייר, להמציא ולהשתדל לכתוב ברור כך שכולם יבינו ויוכלו לקרוא ולהיזכר בשטוזים שוב ושוב ושוב…

דתיה בן דור פותחת לנו שער ללונה פארק של יצירה ומשחק עם מילים, חרוזים וציורים- אושר ועושר!

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

הילדים כותבים עם שגיאות כתיב? אם לא ינסו איך ידעו?

בת 5

בת 5

"יש לה המון שגיאות כתיב", "לא מבינים כלום ממה שהוא כותב", "אין בכלל רווחים בין המילים".

ילדים רבים בגיל ביה"ס מגיעים לטיפול בריפוי בעיסוק כדי לשפר את כתב היד. 12%-21% מהילדים בביה"ס מתקשים בכתיבה.

בשני פוסטים קודמים התייחסתי למקומה של הכתיבה ככלי לתקשורת בין אנשים, לרגשות שמעוררת הכתיבה ולתהליך הלימוד שלה בבית הספר.

לעתים קרובות מדי ילדים נדרשים לכתוב כתיבה מאד מצומצמת וחסרת משמעות, ממנה הם אינם לומדים דבר על משמעות הכתיבה.

כשילדים "כותבים" שורה, שתיים ושלוש של אות מסויימת הם לא למדו דבר על כתיבה.

מה הם כן למדו?

הם למדו לצייר סימנים, שבמקרה יש להם משמעות מסויימת בשפה אחת ומשמעות אחרת בשפה אחרת, לדוגמא: האותיות ס, ח, ש בעברית מסמלות סימנים מוסכמים שונים בשפות הלטיניות וברוסית.

ציור אותיות מחוץ להקשר איננו כתיבה.

כשילדים נחשפים, בכתה ובבית, למגוון של סוגות כתיבה, אז ורק אז הם לומדים המון על "כיצד כותבים": שיר, סיפור, בדיחה, שלט, מתכון, רשימה וכו'.

תמיד אנחנו קוראים משהו שמישהו כתב ולכן אין לנתק את הקריאה והכתיבה זו מזו.

רק כשילד קורא את מה שכתב נדע להבין מה הוא יודע על כתיבה ומה הוא הסיק על הכתיבה מהידע הקיים שלו.

בבית ובכתה חשוב שהדיון במוסכמה (כלומר כיצד כותבים את המילה) יכלול קריאה של תוצרים שנכתבו על ידי "מישהו שיודע": מילון, עיתון, ספר או אריזה של משחק או מוצר מזון.

כך גם יכולים הורים להתייחס בבית לכתיבה של ילדיהם ולסייע להם בלמידה.

במאמר מעורר מחשבה , מציעה חנה זלצר, מרפאה בעיסוק ויועצת חינוכית, אפשרות אחרת להתבוננות בשגיאות כתיב:

כתיבה יוצרנית לעומת כתיבה מוסכמת: התבוננות בשגיאות כתיב כאל נסיונות להגיע אל המוסכמה. נסיונות המבוססים על הידע הקודם שיש לילדים על כתיבה, כיוון שהם באים עם ידע קודם, גם אם לא למדו אותו באופן פורמלי.

ואם לא ינסו איך ידעו?

מורים יכולים לנצל את מרחב הכתה לדיון על "איך כותבים את המילה", לבקש מילדים לחשוב על אפשרויות שונות ולדון בהן:

מילים כמו נתת ונטעת- נשמעות דומות אך נכתבות באופן שונה ומשמעותן שונה. כך גם המילים מלח, מלח, מלאך או מלך, הרבה וארבה וארבע, או עת, עט ואת, קר וכר, אף ועף, הוד ואוד ועוד (ועוד….).

לעומתן יש מילים שנכתבות אותו דבר אך משמעותן שונה: "אשה נעלה נעלה נעלה", או דוגמא טריה מהיום בטיפול עם ילד: "טבע" (כמו תופעת טבע) או טבע (כמו טבע בים).

מילים רבות מקבלות משמעות מן ההקשר בו הן נכתבות וזאת הילדים לומדים אם מלמדים אותם.

בן: "אמא, קוראים לעפיפון עפיפון בגלל שהוא עף?"

אמא: "כן, כי הוא עף בשמיים, כמו שציפור עפה."

בן: " הם שייכים לאותה משפחה".

אמא: " נכון. אז איך כותבים עפיפון?"

בן: "עם ע'".

כשילד בכתה א', ב' או ג' מנסה לכתוב ומוחקים לו את "שגיאות הכתיב" או מתקנים לו את השגיאות שלא בנוכחותו, או מקיפים לו בעיגול את השגיאה וכותבים מעליה את האות הנכונה ללא נוכחותו, או אומרים לו "כך ולא כך" או סופרים לו את השגיאות הוא אינו עובר תהליך של חשיבה, אינו שואל שאלות ומהר מאד לומד שלא כדאי לטעות.

מה עם האפשרות לשנות פרדיגמה וללמוד "איך כותבים" מתוך חקירה ודיון?

הרי ילדים כבר כותבים עם סימנים מוסכמים כבר מגיל 4 ורובם חשופים לכתיבה כבר מגיל 0.

ילדים יכולים ללמוד הרבה יותר על כתיבה אם רק נאפשר להם לכתוב, לטעות, לנחש, לחקור, לחשוב ולשאול, אם רק נכבד את הניסיון שלהם למצוא היגיון בשפה ונעזור להם להגיע אל המוסכמה.

היה זה אלברט איינשטיין שאמר כי  "הדרך הבטוחה ביותר להמנע מטעויות היא שלא יהיו רעיונות".

הרעיונות וההישגים המדעיים החשובים ביותר לאנושות נולדו מתוך "טעויות" .

אם רק לא נצמצם את לימוד הכתיבה לחצי שורה בחוברת, אלא נהפוך את תהליך לימוד הכתיבה לתהליך של חקירה וחשיבה.

תהליך בו יש מקום לשאלות.

תהליך בו יש מקום לטעויות.

תהליך בו יש מקום למשמעויות נוספות.

תהליך בו יש מקום לאפשרויות.

תהליך בו יש מקום של כבוד למילה הכתובה, גם אם היא נכתבה "בשגיעות כטיב".

דווקא כיום, בעולם בו התקשורת הכתובה בין אנשים מסתכמת לעתים קרובות לכדי 140 תווים בטוויטר, יש תפקיד חשוב ביותר למורים ולהורים בהנחלת הכתיבה כנכס תרבותי וכתקשורת רבת מימדים, ככלי לביטוי אישי, ציבורי ואינטימי ולהמשיך מורשת של שפה ותרבות.

כתיבה היא זיכרון חקוק על אבן או כתוב בעט במחברת מצהיבה, כתיבה היא סיפור לפני השינה, היא תורה שבכתב, היא מתכון שעובר במשפחה מדור לדור, היא גלויה מאי שם, היא מכתב אהבה והיא מילה טובה שאפשר לקרוא שוב ושוב.

כתיבה מקבלת חיים כשמישהו קורא אותה:

"רק אחרי שהכותב מוציא מתחת ידיו את הטקסט מתחיל קיומו של הטקסט… בנקודה זו קיומו אילם.. עד הרגע שהקורא קורא אותו.. הכתיבה תלויה בנדיבותו של הקורא ."

(מתוך הספר "תולדות הקריאה" מאת אלברטו מנגל).

גורלה של הכתיבה ייקבע על ידי האופן שבו מתייחס הקורא אל הכתוב..

אם היא משמעותית לכותב היא נכתבת כך שמישהו משמעותי יקרא.

רבים מהילדים שהגיעו לטיפול בריפוי בעיסוק בגלל קשיים בכתיבה היו ילדים שלא כתבו בכתה, שכתב ידם במחברות היה בלתי קריא. הם שנאו לכתוב. הם פחדו לכתוב.

אולם, כשכתבו ברכה לאמא או מתכון לעוגה או חידון למשפחה הם עשו הכל כדי שכתב ידם יהיה קריא להפליא. היתה שם משמעות והיתה שם כוונה והיה שם מי שיקרא באהבה.

כתיבה היא אינטראקציה בין אנשים כשביניהם יש מצע- דף נייר, מסך מגע, שלט ברזל, עט, צלחת קרמיקה, תכשיט זהב או אבן.

כפי שהתוצר הסופי הוא אינטראקציה כך גם תהליך הלמידה צריך להיות באינטראקציה – בדיאלוג או דיון: איך כותבים את המילה? מהי משמעותה כך ומהי משמעותה האחרת?

אם לא נראה להם הם לא ידעו.

ואם לא ידעו איך ידעו מה לשאול?

אפשר גם אחרת. אפשר ללמד ילדים לכתוב כ"חכמים" ולא כאלה ש"אינם יודעים לשאול".

ולקינוח חומר למחשבה, מתוך המאמר: "כיצד כותבים את המילה ??? מיוצרנות למוסכמה" מאת חנה זלצר  (פורסם ב "מחשבות כתובות" גליון  12/13, 1995, בהוצאת  משרד החינוך):

" תפקיד ההתערבות של המבוגר הוא ליצור הזדמנויות לשאול, להשוות, לבחור ולעסוק בשפה הכתובה ובמוסכמות הכתב כחומר לחשיבה.

נקודה זו עקרונית במיוחד אצל הילדים היודעים פחות על השפה הכתובה ועל מוסכמות הכתב, שהרי אחרת ימשיכו 'לחטב לעורחשנים רק קפישמשומים' (רוצה לומר, לכתוב לאורך שנים רק כפי שהם שומעים)."

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

 

רוצים לשפר את איכות החיים של ילדים עם ADHD? בואו לטיפול בריפוי בעיסוק!

"תמיד הוא מאבד הכל"

"החפצים שלה מפוזרים בכל הכתה"

"כשהיא משחקת עם חברות זה בדרך כלל מגיע לפיצוץ"

"אין לו מושג מה היו שיעורי הבית"

"לוקח לו המון זמן להתארגן בבוקר"

נשמע לכם מוכר? כיום כבר ידוע שהפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD) הינה בעיה מורכבת המשליכה על כל תחומי התפקוד של האדם- מגיל הילדות המוקדמת ועד הבגרות.

לא מדובר רק בטווח קשב קצר או בתגובות אימפולסיביות או רק במוסחות רבה שמפריעים בביצוע פעילות או משימה כגון: לשבת במפגש בגן, לעבוד באופן עצמאי בכתה או להכין את המצגת למחר.

בין המאפיינים הבולטים  והעיקריים של הפרעת הקשב לאורך מעגל החיים נמצא הליקוי המשמעותי בתפקודים הניהוליים.

מהם תפקודים ניהוליים?

מדובר בתפקודים קוגניטיבים גבוהים המאפשרים לנו לבצע משימות מורכבות:

לעכב תגובה לפני שאני קופצת לפעול, לתכנן, לארגן את הסביבה ואת הזמן, לבדוק את עצמי, לזכור מספר פריטים בבת אחת ולהפעיל עליהם מניפולציות, לפתור בעיות, גמישות חשיבתית ולווסת את עצמי רגשית.

אם תחשבו על כל פעולה מורכבת שאתם עושים במהלך היום תגלו שאתם משתמשים בתפקודים הניהוליים שלכם כל הזמן: כשאתם קונים בסופר, כשאתם נוהגים למקום חדש, כשמארגנים ארוחת צהריים למשפחה וכו'.

אם אתם מכירים מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז הם יוכלו להעיד על עצמם טוב יותר מכל אחד אחר על האופן שבו הקשיים הניהוליים שלהם מפריע להם לתפקד ביומיום, בעבודה, בלימודים וביחסים שלהם עם אנשים אחרים.

ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים גם הם עם קשיים בתפקודים ניהוליים וחשוב לדעת שקשיים אלו הם חלק מהמאפיינים של הפרעת הקשב. חשוב להכיר בקשיים הללו, לאבחן אותם ולטפל.

מה זה cog-fun?

זוהי תכנית התערבות יחודית וחדשנית שפותחה כאן בארץ ע"י מרפאות בעיסוק. בראש הצוות המפתח והחוקר של השיטה עומדת ד"ר עדינה מאיר, מהמעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים.

שיטת Cog-fun  מתמקדת בילד ובמשפחתו ומתייחסת לקשיים הקוגניטיביים והרגשיים של ילדים עם ADHD/ADD.  מטרת השיטה היא לשפר את תפקודו של הילד ואיכות חייו דרך הקשר הטיפולי, למידה מטה-קוגניטיבית, למידה התנהגותית והתאמה של הסביבה (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

התערבות מוקדמת לשיפור התפקודים הניהוליים יכולה לעזור לשפר את ההשתתפות של הילדים בהווה ובעתיד ולהפחית את ההשפעות הרגשיות והחברתיות השליליות של הפרעת הקשב והריכוז (Dahan, et al., 2013)..

בטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun המטרה היא לשפר את ההשתתפות: לשפר את תפקודו של הילד בגן, בבית הספר, בבית ובכל מקום בו הוא נדרש לקחת חלק פעיל.

בטיפול בשיטת cog-fun מלמדת המרפאה בעיסוק את הילד אסטרטגיות ניהוליות, בהן הוא לומד להשתמש בהקשרים שונים: בזמן משחק, טיפול עצמי, בזמן משחק עם חברים ובמסגרת הלימודית. הקשר הטיפולי עם המרפאה בעיסוק, החויה החיובית של מסוגלות עצמית והעצמה של הן של הילד והן של ההורים כמתווכים עבור הילד הם חלק מובנה ובלתי נפרד בשיטת ההתערבות.

ההורים הם משתתפים פעילים בטיפול, לומדים בעצמם את האסטרטגיות (השיטות) ומקבלים כלים מעשיים כיצד לסייע לילד ביומיום.

אני מטפלת בשיטה מאז 2011 בילדים ומתבגרים מגיל 5 ועד גיל 18. כל ילד המציא לעצמו שיטות אחרות, קרא להן בשמות אחרים והמציא לעצמו מטרות אחרות.

שיטת cog-fun מאפשרת לילד ולמשפחתו לגלות את העוצמות שיש בילד ובהוריו, כשותפים מלאים בתהליך. השיטה משתמשת ביצירתיות ובתכונות חיוביות נוספות של הילד בתהליך למידת האסטרטגיות וישומן.

סדרת טיפול בשיטת cog-fun לילדים/למתבגרים נמשכת בד"כ 15-20 פגישות.

גאוה ישראלית-אנחנו על המפה!

השיטה הינה פרי פיתוח ומחקר ישראלי בהובלתה של ד"ר עדינה מאיר מביה"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרים שנערכו על יעילות שיטת ה- cog-fun בקרב ילדים בגילאי 5-10 הראו שיפור מובהק בהשגת המטרות התפקודיות שנקבעו בתחילת הטיפול, שיפור בתפקודים הניהוליים, בתסמינים של ADHD ובאיכות החיים (Hahn-Markowitz, Berger, Manor & Maeir, 2014  ;Maier et al., 2014)

 

ADHD: דרושה התייחסות רב מערכתית

כל המחקרים מהשנים האחרונות מכירים במורכבות האבחנה של ADHD.

ילדים ומבוגרים עם ADHD סובלים מקשיים תפקודיים בתחומים שונים שמגבילים את השתתפותם בעיסוקים שונים ופוגעים באיכות חייהם.

לאבחנה מורכבת יש צורך בהתיחסות טיפולית שתתן מענה לקשיים התפקודיים וכאן גדולתה של שיטת ה cog-fun.

ראשית, חשוב מאד שאת האבחנה יעשה רופא או פסיכולוג המוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז. לא כל אסופת סימפטומים שנראית כמו הפרעת קשב היא אכן הפרעת קשב וחשוב מאד לדעת לעשות אבחנה מבדלת על מנת לאבחן ולטפל נכון.

חשוב להבין שרק טיפול תרופתי לא יתן מענה לקשיים בתפקודים הניהוליים של ילדים עם ADHD  ולשם כך נחוצה התיחסות טיפולית המאבחנת ומטפלת באופן ספציפי בקשיים הנ"ל בהקשר תפקודי יומיומי (Hahn-Markowitz, Manor & Maier, 2011 ).

הטיפול בריפוי בעיסוק בשיטת cog-fun משתלב מצויין עם טיפולים נוספים, לרבות טיפול תרופתי.

מעבר לטיפול התרופתי ולטיפול בריפוי בעיסוק יש חשיבות גדולה להתייחס למגוון הקשיים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ולתת להם מענה מתאים, כגון: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי, הוראה מתקנת, פעילות גופנית והעצמה של הילד בהשתתפות בחוגים ובפעילויות בהן הוא חווה הצלחות.

כאן המקום לציין ולהדגיש: מרפאים בעיסוק עובדים בקשר הדוק עם כל הגורמים שמטפלים ועובדים עם הילד: רופאים, פסיכולוגים ומטפלים רגשיים, מטפלים פארא רפואיים אחרים, מורים וגננות וגורמים טיפוליים וחינוכיים נוספים.

אין כמו בבית

כשאני מטפלת בשיטת cog-fun בסביבה הטבעית של הילד, בבית המשפחה, אני רואה בבהירות ובפרק זמן קצר מהם הקשיים עליהם הילד והוריו מדברים, מהן ההתאמות הנדרשות וכיצד נוכל יחד להשיג את המטרות.

בחדר של הילד, במטבח, בסלון, בשירותים ובכל מקום שבו מופיע הקושי התפקודי: שם נמצא הקושי ושם גם נמצא את הפתרון. אחד ההורים תמיד נוכח בטיפול ולעתים קרובות אנחנו מזמינים גם את האחים ולפעמים גם חברים.

אני נמצאת בקשר רציף עם המורות והגננות כך שכל המשפחה וגם הגננת והמורה, לומדים שפה חדשה- שפת cog-fun!

ומה אומרים הילדים וההורים?

תגובות של ילדים והורים שעברו תהליך טיפולי בשיטת cog-fun תוכלו לקרוא כאן.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בדוא"ל: yaelwy@gmail.com ואשמח לסייע לכם.

יעל ויסוצקי- מרפאה בעיסוק לילדים בסביבה הטבעית

www.yaelsroom.com

כבר הצטרפתם לדף הפייסבוק שלי ?  http://www.facebook.com/YaelsRoom

תרגישו בבית…

מקורות

 

Hahn-Markowitz, J., Manor, I., & Maeir, A. (2011). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Intervention with children with Attention Deficit hyperactivity Disorder: A pilot study.  The American Journal of Occupational Therapy 65(4), 384-392.

Hahn-Markowitz, J., Berger, I., Manor, I., & Maeir, A. (2016). Efficacy of Cognitive-Functional (Cog-Fun) Occupational Therapy Intervention Among Children With ADHD: An RCT. Journal of Attention Disorders, September 16, https://doi.org/10.1177/1087054716666955.

Maeir, A., Fisher, O., Traub Bar-Ilan, R., Boas, N., Berger, I., & E. Landau, Y. (2014). Effectiveness of Cognitive-Functional (Cof-Fun) Occupational Therapy Intervention for Young Children With Attention Deficit Hyperactivity Disorder: A Controlled Study. The American Journal Of Occupational Therapy, 68(3), 260-267.